אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"שערי נאסד"ק נפתחו" צילום: יובל חן

"שערי נאסד"ק נפתחו"

ששון דרוויש, שותף בכיר בקבוצת הטכנולוגיות של בנק אוף אמריקה שהיה מעורב בהנפקות הישראליות המוצלחות בוול סטריט, סבור שחלון ההזדמנויות בנאסד"ק נפתח, אבל חברות ישראליות יתקשו לעבור דרכו

29.09.2009, 13:58 | אסף גלעד

אחת הדמויות הבולטות בכנס תעשיית ההייטק ג'רני האחרון של ארנסט אנד יאנג היתה זו של ששון דרוויש. מתנשא גבוה מעל כולם, חנוט בחליפה ניו־יורקית מצוחצחת, אבל שופע חיוכים כשהוא לוחץ ידיים שמספרן לא היה מבייש סנאטור. זהו אחד הישראלים הבולטים ביותר כיום בוול סטריט החדשה.

ויש לו סיבה לחייך: דרוויש, שותף בכיר בקבוצה הטכנולוגית של בנק אוף אמריקה - שהתמזגה לפני שנה עם מריל לינץ' - הוא הבנקאי הסודי של ההנפקות הישראליות הכי מוצלחות בוול סטריט: נייס, אמדוקס וסרגון. לאחרונה אף נהפך דרוויש לאחד הבנקאים המרכזיים המלווים את תאגיד RIM, יצרנית מכשיר הבלקברי הפופולרי. מיד אחרי שהסתיים הכנס בישראל עלה דרוויש על מטוס לטורונטו, שם הוזמן להופעה סגורה שערכה להקת U2 לעובדי RIM.

דרוויש. "החברות האיכותיות יותר ייצאו ראשונות", צילום: יובל חן דרוויש. "החברות האיכותיות יותר ייצאו ראשונות" | צילום: יובל חן דרוויש. "החברות האיכותיות יותר ייצאו ראשונות", צילום: יובל חן

דרוויש (43), שמתגורר כבר 17 שנה בארה"ב, קיבל ברבות הימים את הכינוי "סאס". הוא למד כלכלה בתל אביב וסיים תואר MBA באוניברסיטת ייל היוקרתית. ברוב שנות התשעים כיהן כסגן נשיא קבוצת הטכנולוגיה הגלובלית בליהמן ברדרס, והיה שותף עם רון לובש (כיום במרקסטון) להנפקות רבות, כמה מהן של חברות הייטק ישראליות בנאסד"ק כגון נייס, אמדוקס, תדיראן וממקו.

לאחר מכן שימש נשיא אמבלייז מערכות, אחת מהחברות־הבנות של אמבלייז. בשנת 2005 הצטרף לבנק אוף אמריקה ובין תפקידיו גם אחריות על הבנקאות הישראלית, בצמוד ליורם ענבר, ראש המשרד הישראלי של הבנק, המספק שירותים גם לבזק.

ממקום מושבו דרוויש יכול למדוד את הרוח הנושבת משערי הבורסות האמריקאיות. ומנקודת מבטו, הדברים נראים נפלא. לא פחות מ־12 הנפקות ימתינו על מפתן שערי הבורסות האמריקאיות כבר בסוף ספטמבר - אף אחת אינה ישראלית - ועוד 18 הנפקות בהמשך השנה, שבכמה מהן היה מעורב ישירות, כגון הנפקת חברת Open Table, חברת אינטרנט המספקת אפשרות להזמנה מקוונת של מקומות במסעדות, והנפקת חברת הווירטואליזציה Logmein בשווי של 342 מיליון דולר לפני כשלושה חודשים.

"שערי נאסד"ק נפתחו, אבל המשוכה שמעליה צריך לקפוץ כדי להיכנס בהם עלתה מאוד", אומר דרוויש. "חברה צריכה לגלגל 100 מיליון דולר לפני שהיא חושבת להנפיק. מן הסתם, החברות האיכותיות יותר ייצאו ראשונות".

דרוויש רואה את ההתאוששות מגיעה דווקא מן הענף שנפגע הכי קשה מהמשבר - ענף האלקטרוניקה, שמושך מעלה איתו את כל מדד הנאסד"ק. מניית מארוול, למשל, עלתה מאז תחילת השנה בכ-160%, AMD ב-171%, אינטל ב-33%, ומניית אפל ב-116%. נאסד"ק, לשם השוואה, עלה מאז תחילת 2009 ב-35% בלבד.

"זהו סקטור שנחתך ב-50%-70%", אומר דרויש. "אבל בגלל הדרישה הגדלה והולכת למעבדים, חלק גודל מהתאוששות מגיעה מכיוון סקטור האלקטרוניקה. אבל ההנפקות הבאות יגיעו לא רק מחברות של שבבים , אלא גם של תוכנה ושל מערכות מידע, גם לסקטור הפיננסי".

עד כמה חברות ישראליות בשלות כיום להנפקה?

"ישנן חברות ישראליות מצליחות שפעילות בתחומים כגון אינטרנט, תוכנה ארגונית, סלולר ואלחוט. אבל הבעיה המרכזית שלהן ושל הבנקאים שלהן קשורה ליכולתן לעמוד בתחזיות הרבעוניות. אפילו חברות רוווחיות לא תמיד יכולות לעמוד בתחזיות הרבעוניות. חברה שמספקת תחזית לא נכונה לגבי ביצועיה ומפספסת את המחיר שנקבע לה בתום הרבעון, גורמת לירידה משמעותית במחיר שלה, ולאכזבה של המשקיעים ממנה".

לדעת דרוויש, הסבירות לערוך תחזית רבעונית טובה תלויה לא רק באיכות המנהלים ואנשי הפיננסים, אלא גם בתחום הטכנולוגי שבחרה החברה. כך, למשל, תחום התוכנה כשירות (SAS) ניתן לתחזית כמה חודשים מראש מכיוון שהוא בנוי על מנויים המשלמים לאורך זמן. עוד בעיה שמסמן דרוויש לגבי חברות טכנולוגיה ישראליות היא גודלן. למרביתן בסיס הכנסות נמוך יחסית. "מחזור ההכנסות הנמוך מוביל לתנודתיות גבוהה בהכנסותיהן. הן מתחילות מבסיס נמוך, מה ששוב מקשה על קיום תחזית רבעונית יציבה", הוא אומר.

עד כמה קרנות ההון סיכון נמצאות כיום בלחץ כדי לממש את נכסיהן ולמכור את חברות הסטארט־אפ שברשותן?

"את אותן חברות הן היו אמורות למכור במכפילים טובים כבר מזמן. מכירות בהפסד, מה שאנו קוראים 'Firesell', כמו מכירת חברת ווינטוורקס, ימשיכו להוביל את הטון גם בישראל, ובקרוב תראו עוד רכישות רבות כאלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות