אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיכל המאירי: "איך שילבתי בין 'זמן אמא' למשרד" צילום: אוראל כהן

מיכל המאירי: "איך שילבתי בין 'זמן אמא' למשרד"

מנכ"לית גיתם BBDO: "במקום שילדיי יילחמו במפלצת הקרויה 'העבודה של אמא', הכנסתי אותם לחיים המקצועיים שלי ומנעתי יחסי איבה"

01.10.2009, 01:07 | מיכל המאירי

כשילדיי היו פעוטות - כיום עומרי בן 15 ועמית בת 10 - התחלתי לחשוש שהעבודה שלי תיתפס אצלם כמתחרה על "זמן אמא". אובייקטיבית זה נכון - הזמן מוגבל והעבודה שלי תובענית מאוד. ימים ארוכים במשרד, בפגישות ובאירועים משמעם הרבה פחות זמן עם הילדים. בסדר יום שכזה, העבודה נראית בעיני הילדים כמעין מפלצת שחוטפת את אמא בבוקר ומחזירה אותה בערב, רצוצה ועייפה. מבחינתם, המפלצת גרה במקום שנקרא "משרד", ובכל פעם שהם מתקשרים ומחפשים את אמא, אומרים להם ש"היא בישיבה". ברור שהילדים אינם מבינים מה פירוש "ישיבה", ואם כבר לשבת, אז למה שאמא לא תשב איתם בבית?

קווים לדמותם של הפרסומאים ואנשי השיווק קווים לדמותם של הפרסומאים ואנשי השיווק קווים לדמותם של הפרסומאים ואנשי השיווק

התובנה שאליה הגעתי היתה שכדי לפרק את הקונפליקט הזה אני חייבת לשלב את הילדים שלי בחיי העבודה שלי. הבנתי שאם הילדים יבינו את עולם המושגים של העבודה, הם ירגישו שהם נוטלים חלק פעיל בחיים שלי, ולא פחות חשוב - ייתנו גם לי לקחת חלק פעיל בחיים שלהם. במקום שיילחמו במפלצת הקרויה "עבודה", הם שומעים סיפורים, מחווים דעה ומייעצים. כשהכנסתי אותם לחיי העבודה שלי מנעתי יחסי איבה בין העבודה לבינם.

התזזיתיות של הפרסומאים ואנשי השיווק

הדבר הראשון שעשיתי כדי למנוע את הקונפליקט בין העבודה לילדים היה להכיר להם את המשרד. שיבינו בדיוק לאן אני נעלמת בכל יום ארוך. מפליא אותי שיש אנשים שלוקחים את ילדיהם למקום העבודה שלהם רק לעתים נדירות. כיצד ייתכן שאמא מתקשרת שלוש פעמים ביום מהעבודה, והילדים בכלל לא יודעים היכן העבודה הזאת ואיך היא נראית? אני רציתי שכשאנחנו מדברים בטלפון במהלך היום, הם יצליחו לדמיין בדיוק היכן אני נמצאת, מאיזה טלפון אני מתקשרת ואילו תמונות תלויות על הקיר. שלא ירגישו שאני מתקשרת מחו"ל. לפני כמה חודשים, כשעברנו לבניין החדש של גיתם, הם אפילו באו לעזור, ובחדווה רבה.

במקביל להכרה של הסביבה הפיזית שבה אני עובדת, מאז שהיו קטנים דאגתי לפרק לרכיבים את המושג "העבודה של אמא". היה לי חשוב שהם יבינו את עולם המושגים של העבודה כסמנכ"לית השיווק של תנובה ולאחר מכן בגיתם, שיכירו את האנשים שאיתם אני עובדת, ומה בדיוק אני עושה כל יום. הם הרי רגילים לשמוע ש"אמא בישיבה", לכן לא רק שהבאתי אותם למשרדים - אפילו הכנסתי אותם לישיבות. זו היתה ממש התגלות בעבורם - פתאום הם הבינו איך נראית ישיבת עבודה.

ההמשך הטבעי היה לשאול לדעתם בנושאים שעולים ביומיום המקצועי שלי. כשעבדתי בתנובה שאלתי את עומרי על מוצרים חדשים מסדרת קרלו, בגיתם כבר קרה שעמית חיוותה את דעתה על פרסומת בהקרנת אופליין ושעומרי נתן לי פרספקטיבה על התנהגות בני נוער. אני שואלת אותם על עיצובי אריזות, קמפיינים ופרסומות, ומחזקת ומעצימה את הדעות שלהם. לעתים הם אפילו נמלאים גאווה כשהערות שנתנו משנות את המציאות. ומכיוון שהם השתתפו איתי בישיבות לא פעם וכבר מכירים מושגים ותכנים, מדי פעם הם אפילו הרגישו צורך להגיד משהו, להביע דעה בישיבות עצמן.

אנשים יכולים לומר שזו לא חוכמה גדולה, שעולם הפרסום הוא לונה פארק בעבור הילדים. אבל כבר ראיתי שכל תחום יכול לרתק ילד. בעלי, שעובד בשוק ההון, מנהל שיחות ארוכות עם שניהם על כלכלה, על השוק ועל המשבר הכלכלי.

בונוס נוסף של מעורבות הילדים בחיי העבודה שלי הוא שבאופן טבעי הם מערבים אותי בחיים שלהם. אחד התסכולים הכי גדולים של הורה הוא לשאול איך היה בבית ספר או בצופים, ולקבל תשובה לאקונית של "היה כיף", או הכי גרוע - "בסדר". הבנתי שכדי להיות חלק מהיומיום של הילדים, הם צריכים להרגיש שהם חלק מהיומיום שלי. את עקרון ההדדיות, כאמור, יישמנו מאז שהיו קטנים, ותתפלאו לראות כמה ילדים מבינים, בכל גיל. זה לא מתכון מושלם, וכמו לכל אמא עובדת אחרת גם הילדה שלי מתקשרת שלוש פעמים לשאול מתי אני באה הביתה. אבל לפחות עכשיו היא מבינה במה מדובר כשהיא שומעת ש"אמא בישיבה".

תגיות

69 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

68.
קלישאות
כמה כבר אפשר לדון בקשר בין אימהות לקריירה?הנושא מעייף!יש ילדים עם בעיות שזקוקים לתמיכה,יש כאלה שלא,ויש אימהות שצריכות להתאים את עצמן לסיטואציה בבית.האם הבעל מפרנס או לא,האם הילדים מוצלחים והולכים בתלם או לא,ואז נגזרת התוצאה.חייב להיות איזון בבית,אם שני ההורים וורקוהוליקים ולא נמצאים-אין ספק שדור ההמשך ישלם מחיר.
איריס , תל אביב  |  01.10.09
67.
אין הברכה שורה - אלא בדבר הסמוי מהעין
מיכל המאירי היקרה, קצת צניעות וענווה לא תזיק. אמרו חז"ל: "אין הברכה שורה - אלא בדבר הסמוי מן העין", כלומר, שמרי על פרופיל נמוך, דאגי לך , למשפחתך ןלמקום עבודתך אבל עשי זאת בלי רוח וצילצולים... התגובות השליליות הרבות שהתפרסמו למאמר אודותיך רק מדגישות כמה אווילי מצידך היה לחשוף את עצמך ואת ילדיך בצורה כזו בפני הציבור.
עידו  |  01.10.09
66.
ילדים קטנים
ומה עם ילדים קטנים בני 5 ו 3 - גם אפשר להביא לעבודה? המנכ"ל ייפטר אותי לאלתר...... יש פה קונפליקט מצד אחד הילדים שלנו הם באמת הדבר החשוב לנו וללא ספק זקוקים לנו ולא למטפלת (אני מדברת על שעות אחה"צ - אחרי שהם חוזרים מהגן), ומצד שני אנחנו הנשים (וכן - אין מה לעשות זה נופל על הנשים ולא על הגברים)רוצות להתקדם בעבודה ולהשקיע בקריירה שלנווזה מאוד מאוד קשה לעשות את שניהם ביחד. היום המעסיקים לא מוכנים להתגמש בשעות - אם אני מבקשת פעמיים בשבוע להגיע ב 07:00 ולצאת ב 15:30 ובשאר הימים לעבוד רגיל זה גם לא טוב. איך אמא יכולה לעבוד מ 08:00 עד 17:00, כשהגנים נפתחים ב 07:30 (ויש 2 ילדים קטנים להוריד ב 2 גנים בעיר וגם לנסוע יותר מחצי שעה לעבודה) ולצאת ב 17:00 ולהגיע ב 18:00 הביתה, כשהגנים נגמרים ב 16:30???? זה כבר לא הכסף של עוד מטפלת שצריכה להוציא 2 ילדים מהגן ולהיות איתם עוד כ שעתיים זאת העובדה שילדים צריכים את ההורים שלהם אחה"צ ולא רק בשביל אמבטיה וסיפור. צריכים לעשות חוק במדינת ישראל - שאמהות לילדים עד גיל 9 (שזה הגיל שילד יכול לעבור כביש לבד) יכולות ללצאת מספר ימים בשבוע מוקדם יותר ולהשלים את השעות ביום אחר או לבוא מוקדם יותר.
מאיה , מודיעין  |  01.10.09
לכל התגובות