אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעז יצא מתוק

מעז יצא מתוק

המשבר יצר הזדמנות פז לשינוי מבנה שוק ההון בישראל

30.09.2009, 10:26 | דן הלמן

שנת תש"ע תיזכר כאחת מהשנים המהותיות ביותר בכל הקשור להסדרי חוב של חברות אשר לוו מהציבור אל מול הציבור. למרות התקופה הנוכחית הסוערת כאשר היצרים גואים והחששות עולים, ניתן לבחון את הסדרי החוב בזווית ראיה שונה.

שוק ההון בישראל שונה מהותית משווקי ההון במערב. לא בגלל גודל השוק, שווי החברות שבו או העובדה שמספר מצומצם של מוסדיים פועלים בו - שוק ההון הישראלי ריכוזי מאוד. כוונתי היא, שבעל הבית בחברה ישראלית הינו מאוד דומיננטי ובעל רוב מכריע של המניות.

לדוגמא, נוחי דנקנר מחזיק בכ 90% ממניות אי.די.בי. אחזקות, חלקו של יצחק תשובה בקבוצת דלק הוא כ–67% כאשר חלקו בדלק אנרגיה גבוה משמעותית ועומד על כ–89%. התמונה חוזרת על עצמה כמעט בכל חברה ישראלית הנסחרת בתל-אביב בלבד: אצל פישמן, לבייב , צדיק בינו, משפחת שטראוס והרשימה עוד ארוכה. כולם מחזיקים בשיעורים גבוהים של כ-70% ויותר בחברות שבבעלותם.

בנוף הישראלי, טבעהינה דוגמא בולטת שאפשר גם אחרת עם כ-7% בלבד בידי המייסדים. הדבר אינו מפתיע שכן בעולם המערבי, המצב הינו דומה. חברות נשלטות למעשה ע"י גופים מוסדיים כלומר בידי הציבור כאשר למייסדים (או למנהלים) נתח קטן מאוד של אחוזים בודדים. בדיסני למייסדים כ–7% מהמניות.

גם בחברות יותר קטנות בארה"ב התמונה דומה: למשל, בחברת באפלו ווינגס, רשת מזון מהיר אמריקאנית קטנה יחסית עם 1,200 עובדים (שייכת לראסל 2000 סימול BWLD), לבעלים 7%. ברוב המקרים, הבעלים לא עוברים את ה-5%. יוצאות מן הכלל הינן חברות טכנולוגיה כדוגמת מיקרוסופט, דל אשר בהן אחזקת הבעלים עוברת את ה-10%.

עסק הביש אליו נקלעו החברות הישראליות אשר מצריך הסדרי חוב מאפשר בפעם הראשונה שינוי מהותי של מבנה שוק ההון הישראלי. קיימת היום הזדמנות שלא תחזור על עצמה להעביר את השליטה (והאחראיות) מידיים פרטיות לידי הציבור באמצעות הגופים המוסדיים.

מדוע הדבר כדאי?

1. שליטה גבוהה של הגופים המוסדיים תיתן בקרה נוספת על אופן קבלת החלטות וחלוקת משאבים (מה שנקרא ממשל תאגידי) בחברות הגדולות במשק ותוודא חלוקת כספים בצורה הוגנת יותר בין בעל הבית לשאר בעלי המניות.

2. חלוקת העושר במדינה עשויה להיות הוגנת יותר, שכן בשנים האחרונות אנו עדים להגדלה דרמטית של הפערים הכלכליים בין המשפחות העשירות בישראל לבין כלל העם. אין פסול בכך שיזם או בעלים של חברה יתעשר באמצעות הצלחה אך כאשר הפערים גדלים כל-כך החברה כולה נפגעת. אחזקה בחברות הציבוריות בשיעורים גבוהים על ידי הגופים המוסדיים תעשיר את כל הציבור העובד (בישראל של פנסיה חובה, לכל עובד ישנה דריסת רגל בשוק ההון).

3. ככל שיהיו יותר מניות צפות בשוק (כאלו שלא בידי בעל הבית) כך המסחר במניה ישקף בצורה אמיתית יותר את השווי הכלכלי של החברות. הדבר מסייע במניעת בועות הנובעות מבהלה, על פי צו האופנה.

4. הגדלת המרכיב של המוסדיים בתוך החברות יכריח את מנהלי הכספים של הציבור לאקטיביזם ניהולי אמיתי (ולא סיסמאות על מכירת מטוסים פרטיים). גוף מוסדי שיגיע לאחזקה עד כדי למנות דירקטור בחברה ולהפוך לשותף פעיל בקביעת אסטרטגית החברה יחויב להעלות את רף המקצועיות שלו. בסופו של דבר, שיפור המקצועיות של הגופים המוסדיים תשפר את מצבו של הציבור.

החשש של בעלי הבית הישראלים מובן. אף אחד לא רוצה לאבד את המושכות בחברה שהוא הקים (או השתלט עליה). הרי בעל הבית יודע הכי טוב מה מועיל לחברה ויציף ערך עבורה. ברם, בכל העולם המערבי חברות עם החזקת בעלים מינורית מצליחות. טבע מראה שאפשר גם כך. חוץ מזה, לפי התור של החברות שעומדות להסדר נושים, לא בטוח שיש לבעלי הבית ברירה.

הכותב הוא מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
שאלת מתחילים -
ערב טוב, לי נשמע שככל שיותר מניות יוחזקו בידי הציבור כך תגדל הפאניקה והתנודתיות במניה בזמן משבר או ירידה חדה יחסית . ברור לי שאתה כותב ציבור אתה מתכוון לבתי השקעות וכדומה אך עדיין אפשר להגיד ששוק ההון התנהג בפאניקה ובחוסר מידתיות בזמן המשבר האחרון כתוצאה מהחזקה גבוהה של הציבור בשוק הישראלי , לא כך הדבר ?
ניצן , רעננה  |  07.10.09
4.
תגובה
הרעיון הזה נוסה בעבר בצורות שונות, אך משום מה בשוק הישראלי הוא לא עבד. אולי בשל גודלו של השוק, טרם נראה מצב שבו משקיע מוסדי יצא כנגד עסקת בעלי עניין שאינה הוגנת, או הלך כנגד בעל השליטה, פשוט כי הוא יודע שהוא יפגע בפעילות שהוא מנהל בכובע אחר. זה רלוונטי לכל הרבדים במשק, כגון העובדה שרק שלי יחימוביץ יצאה להגן על חופש העיתונות כנגד האחים עופר מכל חברי הכנסת, וערוץ 1 היה היחיד שהיה מוכן לשדר את שיטת השקשוקה, למרות הרלוונטיות הרבה שלה. בקיצור -- עוד רחוקה בדרך לדעתי לריסון בעלי השליטה על ידי המוסדיים
אלכס  |  30.09.09
3.
המשבר צריך ליצור הזדמנות לשינוי דפוסי המחשבה שלנו
הבעיה היא לא רק מבנה השליטה אלא מבנה התפיסה שלנו. אנחנו בטוחים שבעל-בית חזק הוא המפתח להצלחה. כאילו אם כל הציבור יהיה שותף ויהנה אז המייסד הוא פראייר. ההצלחה של ישראל היא לא בגלל איזה גאון פיננסי כזה או אחר אלא תוצאה של כח-אדם איכותי שמקורו בחינוך שהמדינה מספקת וביזמות ובאכפתיות של העובד הישראלי, ולכן הגיוני שכל הציבור יהנה מפירות ההצלחה הזאת ולא רק בעל החברה. אולי קריסת חברות עם בעל-בית ריכוזי יגרמו לנו לשנות תפיסה ולהבין שעדיף חברה עם תשואה של 5% שמניותיה בידי כלל הציבור וכולם נהנים ממנה ולא חברה עם תשואה של 15% שהכסף שלה הולך לבעל הבית והוא משקיע אותו בחו"ל בקניית שטחים חקלאיים ברומניה שעכשיו לא שווים דבר. סין היא דוגמה מצוינת. פירות הצמיחה העצומה שלה מופנים לכל המגזרים ולא רק למגזרים המרוויחים כי הם מבינים שבשביל לשמור על צמיחה לאורך זמן צריך שכל האוכלוסייה תתקדם.
יאיר , חיפה  |  30.09.09
לכל התגובות