אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנחנו מעניקים הזדמנות חדשה לפריפריה" צילום: אוראל כהן

"אנחנו מעניקים הזדמנות חדשה לפריפריה"

140 חברות, בהן ישקר, טבע ואינטל, מאמצות סטודנט מהפריפריה במסגרת "עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי", אחד מהפרויקטים של עמותת עתידים. מנכ"לית העמותה דבורה חסיד מאמינה שזאת הדרך לשינוי חברתי אמיתי

30.09.2009, 19:45 | עמיר קורץ

הבוקר ההוא לפני 10 שנים היה אחד הימים החגיגיים בבקו"ם. 95 צעירים מצטיינים מהפריפריה, המחזור הראשון של תוכנית עתידים, הגיעו אל בסיס הקליטה והמיון בתל השומר. מפקדת המחנה דאז, דבורה חסיד, קיבלה את פניהם בהתרגשות וארגנה להם שרשרת חיול מיוחדת. הצעירים האלה השתלבו בצה"ל ביחידת מודיעין מובחרת. כך נחשפה חסיד לראשונה לפרויקט הייחודי ששם לו למטרה למצות את הפוטנציאל האנושי בפריפריה.

"מאז עקבתי אחרי הפרויקט וראיתי איך התוכנית מתפתחת מדי שנה, מ־95 משתתפים ל־20 אלף תוך עשר שנים. היעד שלנו הוא להגיע ל־40 אלף משתתפים ב־2020", אומרת חסיד בראיון ראשון מכיסא מנכ"לית עמותת עתידים, שאליו הגיעה לפני שלוש שנים כשהשתחררה מצה"ל. "לתוכנית הזו כבר יש תוצאות שמתחילות להשפיע על הצבא, החברה והכלכלה ולהעניק הזדמנויות חדשות לפריפריה".

חסיד, צילום: אוראל כהן חסיד | צילום: אוראל כהן חסיד, צילום: אוראל כהן

הוגה רעיון תוכנית עתידים הוא תא"ל במיל' אבנר ברזני, בכיר באכ"א בסוף שנות התשעים, והיא זכתה לתמיכתו של הרמטכ"ל דאז, שאול מופז. בתקופה ההיא היו מאות תקנים לא מאוישים של אקדמאים בצבא, בשל "בריחת מוחות" של אנשי הייטק שהעדיפו את מנעמי השוק הפרטי טרם התפוצצות הבועה. "ברזני ומופז הציעו לחפש חבר'ה מצטיינים בפריפריה שיכולים להגיע לתפקידים האלה אבל לא מאמינים בעצמם", מספרת חסיד, "אז ברזני פנה לאחת מיחידות המודיעין, שאיתרה תלמידים מצטיינים. אלה היו ה־95 הראשונים. למחזור השני הגיעו כבר 450 מצטיינים, וזו כבר היתה הוצאה כבדה לצבא. אז מופז פנה לידידו, איתן ורטהיימר, וביקש ממנו להקים עמותה שתתמוך בתוכנית הצבאית - וכך הוקמה עתידים. אם בשנת 1999 אפשר היה לספור על כף יד אחת את מספר המהנדסים בצה"ל מהפריפריה, הרי שהיום כבר יש בצה"ל כ־1,700 מהנדסים בוגרי עתידים מיישובי הפריפריה, שמהווים כ־45 אחוז מכלל המהנדסים בצבא".

שלל מסלולים

פרויקט עתידים מורכב משלוש זרועות עיקריות - תוכנית "קדם עתידים" לתלמידי חטיבה ותיכון, תוכנית "עתידים בצה"ל" במהלך השירות הצבאי, ותוכנית "עתידים אחרי השירות" עבור סטודנטים. תקציב העמותה עומד על כ־90 עד 100 מיליון שקל בשנה. כשליש מהסכום מגיע מארבעה תורמים אסטרטגיים: בעלי ישקר, איתן ורטהיימר, המשמש יו"ר העמותה, בנק לאומי, קרן רוטשילד קיסריה והסוכנות היהודית, המגייסת תרומות לעמותה מיהודים בחו"ל. שני השלישים האחרים מגיעים מתקציבי משרדי הממשלה שמשתפים פעולה עם התוכניות השונות של העמותה: משרדי האוצר, החינוך, הביטחון (היחידה להכוונת חיילים משוחררים), התמ"ת ונציבות שירות המדינה.

תוכנית קדם עתידים מיועדת לבני 13–18 ולומדים בה כיום כ־15 אלף תלמידים בכ־190 מוקדי פעילות ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית התלמידים מקבלים תגבור בפיזיקה, מתמטיקה ואנגלית, וגם נפגשים עם בכירים במשק ויחידות בצה"ל. "אנו מאתרים את 30 האחוז המצטיינים ומתגברים אותם מכיתה ז' ואילך", מסבירה חסיד. "פרט לכך, אנו נותנים עדיפות גם לאוכלוסיות מיוחדות, כמו דרוזים, בדואים ואתיופים, גם ביישובים במרכז".

המתאימים מקרב תלמידי קדם עתידים זוכים להשתתף ב"עתידים בצה"ל", באחד מארבעה מסלולים: עתודה אקדמית, מסלול מהנדסים, מכינה ומסלול הוראה המכשיר את הצעירים להיות מורים בפריפריה, במקום שירות צבאי.

הזרוע השלישית, שהלכה והתפתחה בשנים האחרונות, מספקת תוכניות לאחר הצבא. גם כאן מוצעות ארבע תוכניות שונות, והעמותה מממנת שכר לימוד אוניברסיטאי מלא, דמי מחיה בהיקף של 1,500 שקל בחודש בממוצע, מחשב נייד וליווי אקדמי של חונך.

התוכנית הראשונה היא המכינות הקדם־אקדמיות. "השנה אנו פותחים לראשונה מכינה למקצועות ההנדסה בשיתוף עם הטכניון, שבה 40 תלמידים ישפרו את תעודת הבגרות והפסיכומטרי שלהם", מספרת חסיד. התוכנית השנייה היא מסלול להנדסאים, הפועל במכללה הטכנולוגית באר שבע בשיתוף עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים. "זו כיתה שלמה שלומדת הנדסאות כימיה", אומרת חסיד, "בגמר הלימודים כל הבוגרים משולבים כעובדים בקריה למחקר גרעיני בדימונה. אנו אמורים לפתוח כיתה נוספת במכללת בראודה שתופנה כולה למפעל ביטחוני מסוים".

התוכנית השלישית נקראת "עתידים למינהל ציבורי", ומכשירה סטודנטים למשרדי הממשלה, כולל תואר ראשון באוניברסיטה העברית, הכשרה חוץ־אקדמית וסמסטר מקוצר בארה"ב. "יש לנו כבר 104 בוגרים שעובדים במשרדי הממשלה השונים ועוד כ־70 שלומדים היום במסגרת התוכנית", מתגאה חסיד ושולפת את רשימת השמות והשיבוצים. בין היתר אפשר לראות שם עוזרי מנכ"ל, עוזרי דובר, רפרנטים באוצר וכלכלנים. "אם עוד עשר שנים בכירים בשירות הציבורי יהיו כאלה שגדלו בפריפריה, אז הם יביאו ראייה ותפיסת עולם אחרות בטרם קבלת החלטות. זה עשוי לעורר שינוי גדול בסדרי העדיפויות".

התוכנית הרביעית, "עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי", משלבת בתעשייה צעירים בעלי פוטנציאל בהנדסה ובמדעים, בשיתוף פעולה עם חברות מובילות במשק. "אנו מוצאים לסטודנטים חברה שתאמץ אותם בזמן הלימודים", מסבירה חסיד את העיקרון. "הסטודנט עובד בחברה שאימצה אותו יום אחד בשבוע במשך 8 שעות, מהשנה הראשונה, למשך כל ארבע שנות לימודיו. השתתפות החברה היא בתשלום דמי המחיה של 1,500 שקל בחודש. מהשנה השלישית היא גם יכולה להעסיק אותו במשרת סטודנט, וכך היא מרוויחה עובד לכל דבר".

מחפשים מאמצים

כיום, שבע שנים מאז יצאה התוכנית לדרך, יותר מ־140 חברות בישראל, בעיקר מפעלי תעשייה וחברות הייטק (ישקר, טבע, אינטל ועוד), מאמצות סטודנט אחד או יותר. גם משטרת ישראל צירפה 11 סטודנטים להנדסה לשורותיה, וחסיד מספרת כי המפכ"ל ביקש עוד 25 סטודנטים.

באמצעות הראיון רוצה חסיד לעודד חברות נוספות לקחת חלק בפרויקט ולאמץ סטודנטים. "אני יכולה לקלוט יותר סטודנטים רק אם אני יודעת שיש לי בצד השני חברות שמוכנות לקלוט אותם", היא זורקת רמז עבה. חברות שחושבות להירתם לפרויקט יכולות לשאוב עידוד מסקר שערכה עתידים בקרב 600 מבוגריה ושהראה כי 60% מהם ממשיכים לעבוד גם אחרי הלימודים בחברות שאימצו אותם.

כשחסיד נשאלת אם טיפוח המצטיינים אינו משאיר מאחור את החלשים יותר, היא עונה: "נשמעו טענות כי המצטיינים של הפריפריה יברחו למרכז, אבל לפני 10 שנים לא היה מי שיברח, לא היו מהנדסים בפריפריה. אז האם צריך להנציח מצב של פער, או להושיט יד למצטיינים?".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
מדובר בפריפריה של הפרוטקציה
איך אפשר, במאה ה21, להגדיר ישוב כפריפריה אם הוא נמצא כ 150 קילומטר מהמרכז? כנראה שאפשר רק עם אין רכבות, אין כבישים ראויים או מערכות הסעת המונים, עם אין מערכת חינוך שמתוקצבת באופן דיפרנציאלי ושאר תשתיות שהמדינה גוזלת מתושביה רק על מנת לתחזק את ה800,000 איש אשר "עובדים עבור הציבור". שימו לך שכמות העובדים במגזר הציבורי (כולל רשויות מקומיות ועמותות) עולים למדינה כ50 אחוז מתקציב המדינה ללא החזר חובות וריבית. וזאת ללא כל יכולת לפטר אוכלי חינם (ןיש רבים ברוך השם) או לקדם מצטיינים. מדובר בתמנון ענק בלי ראש שאוכל כל חלקה טובה. ולכן לפני שמטפלים בפריפריה יש לטפל במדינה ובשירות הציבורי שיוצר את הפריפריה במו ידיו ומחדליו.
רות , ירוחם  |  01.10.09
לכל התגובות