אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשם הפטנטים: נהפוך את המרכז בישראל לזול בעולם

רשם הפטנטים: נהפוך את המרכז בישראל לזול בעולם

שבוע לאחר הכרת האו"ם בישראל כמרכז בחינה בינלאומי לפטנטים מסביר הרשם ד"ר מאיר נועם ל"כלכליסט" כיצד בכוונתו להפוך את ישראל לאטרקטיבית לממציאים מרחבי העולם - ובתוך כך להילחם בבריחת המוחות מהארץ

01.10.2009, 09:34 | צמרת פרנט

ישראל מתכוונת לגבות אגרה בשיעור של פחות ממחצית מהנהוג בעולם עבור בחינת פטנט, כך אומר ל"כלכליסט" ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים, בעקבות החלטת ארגון האו"ם לקניין רוחני (WIPO) בשבוע שבעבר להכיר בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לפטנטים.

לדבריו, הרעיון שעומד מאחורי הבחירה במחיר הנמוך הוא הרצון להפוך את המרכז הישראלי לאטרקטיבי עבור ממציאים מחו"ל - וגם להשאיר את בחינת הפטנטים של ממציאים ישראל בארץ.

סכום בחינת בקשה להכרה בינלאומית בפטנט עומד כיום במרכז האירופי על כ־2,300 דולר, ובמרכז האמריקאי על כ־2,000 דולר, אבל לדברי נועם בישראל תעלה כל בקשה בין 900 ל־1,000 דולר בלבד. זהו סכום המינימום האפשרי, מסביר נועם, כי "בפחות מזה אנחנו על סף בעייתי מבחינה כלכלית".

אבל כל זה אינו אמור לקרות מהר כל כך. המרכז יתחיל לפעול רק בעוד שנתיים, שהוא הזמן המינימלי להכשרת 100 בוחני פטנטים שנדרשים כדי שהאו"ם יאשר את התחלת פעילותו של המרכז. מעבר לכך, "צבירת מוניטין אורכת כחמש שנים", אומרת ד"ר אתי לוצאטו ממשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו. "רק לאחר מכן נוכל להיות מספיק אטרקטיביים כדי למשוך לקוחות מחו"ל.

הרשם מאיר נועם ומנכ"ל האו"ם לקניין רוחני, ד"ר פרנסס גארי הרשם מאיר נועם ומנכ"ל האו"ם לקניין רוחני, ד"ר פרנסס גארי הרשם מאיר נועם ומנכ"ל האו"ם לקניין רוחני, ד"ר פרנסס גארי

יתחיל בעוד שנתיים

"הליך בחינת פטנט הוא הליך יקר למבקשים ישראלים, שהם לא מעטים. האפשרות להגיש בקשה בישראל תפחית עלויות, ועם הזמן מספר הבקשות גם יעלה", אומרת לוצאטו. "מובן שעדיין צריך להביא בחשבון שהשלב השני לאחר הבחינה, שהוא ההגשה לרישום במדינות בעולם, עדיין יקר. רישום פטנט בארה"ב עולה 2,500 דולר ובאירופה כ־7,000 דולר".

המרכז האירופי לבחינת פטנטים נחשב לאחד הרווחיים בעולם, והשאיפה בישראל היא להפוך את המרכז כאן לרווחי לא פחות. "כיום הממוצע של הגשת בקשות בחו"ל לבחינת פטנטים ישראליים עומד על 1,700 בשנה. המטרה שלנו היא לחסוך לכל ממציא 1,000 דולר בשנה ועל ידי כך למשוך אלינו אלפי בקשות שיכולות להכניס למדינה מיליוני דולרים בשנה", אומר נועם.

אתי לוצאטו אתי לוצאטו אתי לוצאטו

הסכמי עודפים

"בעולם יש עודף בקשות להכרה בפטנט, ואנחנו מתכוונים לעשות הסכם עודפים עם מרכזים אחרים כמו קוריאה וארצות הברית, כדי להוריד את העומס ולהוסיף תעסוקה למרכז שלנו", הוסיף.

ההכרה במרכז הישראלי והצורך במדענים שישמשו כבוחני פטנטים תוביל בהכרח, לדברי נועם, גם להפחתה ב"בריחת המוחות" הישראליים לחו"ל. "מרכז הפטנטים האירופי מעסיק אלפי מדענים. אם אני אתן למספר מדענים גדול כזה עבודה בישראל, אני אשאיר אותם כאן", הוא אומר. הכשרת כל מדען תימשך כשנתיים, ונועם מאמין שבתוך כמה שנים יעלה מספר הבוחנים מ־100 ל־500.

עסקת חבילה עם מצרים

"התעשייה החשובה ביותר בישראל היא התעשייה עתירת הטכנולוגיה שמייצרת הרבה מאוד קניין רוחני", אומרת לוצאטו. "מלבד המשמעות הכלכלית, מדובר ביוקרה בינלאומית לישראל ובמעמד ההצבעה באו"ם ניסו לחבל בכך. דקה לפני שעלו לאישור הסופי, ביקשה הנציגה הסורית להכשיל את ההכרה, בקשה שאליה הצטרפו סודן ואלג'יריה. היתה דרמה קטנה והדיון הופסק, אבל בסופו של דבר האישור התקבל

והצביעו עבורנו מדינות שבדרך כלל מתנגדות לנו כמו שבדיה, ברזיל, ספרד, פינלנד ואיסלנד". לוצאטו מספרת כי ההכרה בישראל התקבלה תוך ניצול חלון הזדמנויות צר וחד־פעמי. "מצרים ביקשה שיכירו בה כמרכז בחינה ואז ישראל ביקשה להצטרף. ארצות הברית קיבלה את זה כעסקת חבילה". לוצאטו לא חוששת מתחרות עם המרכז המצרי: "הם פונים לעולם הערבי, אנחנו לאירופה".

ישראל ומצרים מצטרפות לרשימה מכובדת של 14 המדינות המובילות בעולם בתחום שבהן יש כיום מרכזי בחינה, ובהן סין, קנדה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, ספרד, פינלנד, יפן, קוריאה, רוסיה, שבדיה וארה"ב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות