במת כלכליסט: הפוטנציאל הנחבא

כמה פעמים שמעתם את האמרה: "בבית הספר הוא היה תלמיד גרוע, ותראו לאן הוא הגיע"? יש דוגמאות אין ספור לאנשים שהגיעו רחוק בתחומים רבים ומגוונים, אך זכורים לנו מבית הספר כאנשים לא מוכשרים, שלעתים אף הושפלו על ידי מוריהם והזדנבו בשולי הכיתה.

האם מדינת ישראל מחמיצה אלפי כישרונות שיכולים לתרום לתוצר שלה תרומה משמעותית? קרוב לוודאי שכן. התפתחותם של הכישרונות המוחמצים נעצרת אי שם בבתי הספר עקב ליקויי למידה מסוימים, אך אלו אינם גורעים מהפוטנציאל הגלום באנשים אלה בתחומים רבים. במכללת תל חי הוקם מרכז לסטודנטים בעלי לקויות למידה, המהווה אבן בוחן מעניינת לסוגיה זו. המרכז מעניק לסטודנטים כלים וסביבה המותאמים לצורכיהם המיוחדים, וכך מאפשר להם להשלים בהצלחה את לימודיהם האקדמיים. לטענת המכללה, מספר גבוה של סטודנטים בעלי לקויות למידה (המהווים כ־15% מהסטודנטים במכללה, לעומת 8% במוסדות אחרים) נרשמים ללימודים בתל חי וזקוקים לתמיכת המרכז.

לא נושרים, ממשיכים בלימודים

מאומדן כלכלי שערכתי עולה כי עובד מוגבל, ללא הכשרה מתאימה, תורם לתוצר הלאומי כ־170 אלף שקל בשנה בלבד. מנגד, עובד שיעבור הכשרה מתאימה - אקדמית במקרה הזה - יתרום לתוצר הלאומי כ־970 אלף שקל בשנה. התחשיב נעשה אמנם לתחום התעשייה, אך ניתן להקיש ממנו, באורח מקורב, לגבי תחומים אחרים.

ניתן לומר, בקירוב רב, כי כאשר מתגברים על ליקויי למידה אצל אנשים בעלי פוטנציאל גבוה, "מצילים" בכך כ־800 אלף שקל בשנה במונחי תוצר. מכללת תל חי טוענת כי ממעקב שערכה אחר הישגי הסטודנטים הבוגרים בין השנים 1996–2005 מתברר כי כמעט אין נשירה בקרב לקויי הלמידה שלומדים במכללה (1.5% בלבד), כך שלמעשה כמעט כל הסטודנטים לקויי הלמידה, לטענתה, מסיימים בהצלחה את לימודיהם האקדמיים.

שיעור הבוגרים המצטיינים בקרב לקויי הלמידה נע מדי שנה בין 18% ל־33% מכלל הבוגרים של אותה שנה, ויותר מ־50% מהם ממשיכים ללימודים גבוהים. מכאן, שעל כל אלף כישרונות שיזכו לטיפול הולם במרכזים כמו זה שמפעילה מכללת תל חי, ובהנחה שאחוזי הנשירה הנמוכים יישמרו, מדינת ישראל תזכה לתוספת של כ־800 מיליון שקל בשנה בתוצר הלאומי הגולמי שלה. זהו אינו סכום מבוטל.

הדוקטורים של תל חי

אגב כך, במחקר קרימינולוגי שבוצע על ידי הדוקטורים עמלה עינת ותומר עינת (ופורסם בספר "כתב אישום") נמצא ש־70% מהעבריינים בישראל הם בעלי לקות למידה כלשהי. אחזקתו של עבריין בכלא עולה לקופת משלם המסים כ־100 אלף שקל לאדם לשנה. אילו רק חלק מהם היו לומדים ומקבלים השכלה אקדמית ראויה, תרומתו החיובית של כל אחד מהם לתוצר היתה, כאמור, כ־970 אלף שקל לשנה.

מדינת ישראל מנסה להגדיל את התוצר על ידי שילובן במעגל העבודה של אוכלוסיות שבעבר לא השתתפו בו. בדרך כלל מדובר בחרדים, ערבים ונשים. האם לא ראוי שנשקול, בראייה לאומית רחבה, גם את שיפור כושרן הלימודי של אוכלוסיות בעלות לקויות למידה, במטרה לשלבן בעבודה התורמת יותר לתוצר, ובכך להביא להגדלתו?

15 שנות הפעילות של המרכז ללקויות למידה במכללת תל חי "הולידו" 10 דוקטורטים - שישה שכבר סיימו וארבעה בדרך. מתל חי יצא דוקטור שסיים לימודי מאקרו־ביולוגיה ועוסק בחקר הסרטן, דוקטור שעוסק בזיהוי קולות ממוחשב, דוקטור שמרצה במכון ויצמן ובטכניון, ודוקטור שסיימה לימודי עבודה סוציאלית וחוקרת את הטיפול בלקויות למידה. בישראל נמצאים אלפי פוטנציאלים לא ממומשים נוספים, שעם קצת תשומת לב לנושא נוכל למצוא ולהעניק להם את הטיפול המתאים - לטובתם ולטובתנו.

הכותב הוא יו"ר המכון למנהיגות העתיד בנגב ונשיא התאחדות התעשיינים לשעבר