בלעדי: יוזמת ממשלה לאנרגיה סולארית - יש; תקנות - אין

ישראל נהנית מימי שמש רבים שיכולים להיות מתועלים לאנרגיה, אבל התושבים ייאלצו כנראה להסתפק במזגן מזהם. דו"ח שנערך עבור ועדת עורכי תמ"א 10, תוכנית מתאר ארצית לתחנות כוח, חושף כי עקב תיקונים ותכנונים שונים הנדרשים בחוק, הקמת שדות סולאריים בשטחים הפתוחים תתאפשר רק בעוד שלוש־ארבע שנים.

את הדו"ח, המשתרע על פני 40 עמודים, ערך מתכנן הות"ל (ועדת התשתיות הלאומיות), אפרים שליין. הדו"ח גובש במשך חצי שנה במינהל התכנון והיה אמור להיות מוגש למועצה הארצית לתכנון ולבנייה ב־13 באוקטובר. בינתיים נדחתה הישיבה עד להודעה חדשה.

בדו"ח ארבעה עקרונות: הראשון הוא המלצה לא לעודד עוד יוזמות להקמת תחנות כוח תרמו־סולאריות עד שיקודמו הפרויקטים באשלים, בצומת הנגב, בדימונה ובתמנע - זאת בניגוד לתוכנית משרד התשתיות להוציא בכל שנה מכרז להקמת שתי תחנות בהיקפים של מאות מגה־ואטים. העיקרון השני הוא למצות את פוטנציאל הקמת קולטים על גגות בתים, לפני שמנצלים שטחים פתוחים. העיקרון השלישי קובע כי באף ייעוד קרקע אי אפשר להקים תחנה סולרית, ולכן נדרשת תוכנית לשינוי ייעוד. לסיכום, קובע הדו"ח כי יש לתקן את חוק התכנון והבנייה ואת תוכנית המתאר הארצית, עוד בטרם יוכלו היזמים להתחיל בתכנון תוכנית לשינוי ייעוד.

כך או כך, הדרך עוד ארוכה: תיקון חוק התכנון והבנייה אורך כשנה, תיקון תוכנית מתאר ארצית עתיד לארוך שנה וחצי, תכנון תוכנית לשינוי ייעוד עתיד לארוך עוד שנה וחצי והוצאת היתר בנייה אמורה לארוך שישה חודשים, כך שעד יחלו העבודות להקמת תחנת הכוח עצמה יחלפו שלוש־ארבע שנים.

משרד החקלאות מתנגד

דו"ח זה הוא המשך ישיר לעמדתו של מינהל התכנון, שמעוניין להגן על השטחים הפתוחים ומתנגד לשימושים נרחבים בקרקע לטובת הקמת מתקני ייצור לאנרגיה סולארית. בישיבת ועדת העורכים האחרונה של תמ"א 10 הכריזה ראש אגף תכנון ארוך טווח במינהל התכנון, תמר כפיר, כי היא מתנגדת להסבה של שטחים חקלאיים ופתוחים למתקני ייצור, מאחר שמדובר במתקנים רחבי היקף בעלי תפוקה נמוכה, שלהם עוד השפעות על מקרקעין בשל הצורך להתחבר לרשת הולכה.

גישה זו מבוססת במידה רבה גם על עמדת משרד החקלאות. בכנס שערכה קבוצת משוב ב־24 בספטמבר, הודיעה נציגת המשרד רותי פרום כי בכוונת שר החקלאות לקצץ בחצי את מכסת השטחים החקלאיים שיוכלו לשמש לטובת מתקנים סולאריים. לפי הדו"ח, משרד החקלאות מתיר שימוש של 10% מקרקע חקלאית למיזם אנרגיה סולארית, עד מקסימום של 500 דונם. כמו כן, נכתב בדו"ח, ישנה עדיפות לשטחים חקלאיים שצמודים ליישוב, כך שתחנות כוח יוכלו לקום רק בצמוד למבנים קיימים.

"משקיעים זרים לא יגיעו"

אל מול דבריהן של כפיר ושל פרום, מונחת החלטת ממשלה מ־29 בינואר 2009. לפי ההחלטה, 10% מצורכי האנרגיה החשמלית של המדינה לשנת 2020 יהיו מאנרגיות מתחדשות. יעד ביניים קובע ייצור של 5% כבר בשנת 2014. לאחרונה הודיע שר התמ"ת בנימין בן אליעזר על קידום יוזמה שהחל שר התמ"ת הקודם אלי ישי: ניצול קרקעות פנויות עבור הקמת חוות סולאריות. השר ישי עומד כיום בראש משרד הפנים ומינהל התכנון, ובידיו לשנות את המדיניות ולזרז את הקמת תחנות הכוח הסולאריות.

חברות האנרגיה הסולאריות התרעמו כצפוי על מסקנות הדו"ח. "אם אלה המסקנות של מינהל התכנון, ספק אם יעד הממשלה יוכל להתגשם", מסרה ל"כלכליסט" אחת מחברות האנרגיה הסולאריות הדומיננטיות. חברה אחרת הגיבה: "אם לא יהיה יישום נרחב בארץ, התחום ידעך, משקיעים זרים לא יבואו לישראל והיא תפגר מאחור. באנרגיות מתחדשות יש לקדם ולהסיר חסמים - לא לתקוע ולעצור באופן מלאכותי". 

עו"ד איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, הוסיף כי ישראל תיהפך למדינה היחידה בעולם שבה אי אפשר להקים שדות סולאריים: "ישראל שטופת השמש תמשיך לפגר הרחק מאחורי מדינות המערב".

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כשמו כן הוא, מקדם את ענפי החקלאות בישראל ואת פיתוח הכפר. לאור זאת, המשרד מעודד הקמת תחנות כוח סולאריות ביישובי הפריפריה, מתוך שמירה על איזון הולם עם ענפי החקלאות המספקים לתושבי ישראל מזון, ולתושבי הפריפריה פרנסה עיקרית. אם יעלה צורך לאומי להשתמש בקרקעות בהיקף העולה על 500 דונם ליישוב, יתקיים דיון פרטני על מקרים אלו". ממשרד הפנים נמסר: "השר ביקש להסיר את הנושא מסדר היום, כדי לבחון בכללו את המשך פעילותו במשרד התמ"ת".