מנכ"ל פנינסולה: "הנורמה בעייתית. נושים לא צריכים לוותר על אגורה"
מיכה אבני, שהיה בין המעטים שהתנגדו להסדר הנושים בילדותי והצליח לשפר את ההסדר לטובת כלל הנושים, טוען כי ספקים נוהגים להסכים להסדר חובות בעייתי בגלל חוסר ידיעה של זכויותיהם — וגם בגלל עורכי דין שממהרים להסכים להסדרים מפוקפקים
גל הקריסות שהתרחש בשנה האחרונה באלפי עסקים קטנים ובינוניים פגע בתגובת שרשרת גם בעשרות ולעתים מאות נושים של כל עסק קורס — ספקים, מממנים ועובדים, שמצאו את עצמם בחובות שיכולת הגבייה שלהם מוטלת בספק.
הסדרי הנושים שהתגבשו בחודשים האחרונים העידו על נכונות של נושים רבים לוותר על רוב החוב כלפיהם, כמעט ללא מאבק. כך מצא את עצמו בחודשים האחרונים מיכה אבני, מנכ"ל חברת פנינסולה פיננסים שהעניקה מימון לרשת ילדותי, מנהל לבדו את המערכה נגד ההסדר השנוי במחלוקת שהוגש לאישור הנושים. ואף על פי שנאבק לבד — בסופו של דבר השתלמה התנגדותו לכלל הנושים, שזכו להסדר שהוכנסו בו שיפורים שדרשה השופטת ורדה אלשיך.
"זה מתחיל עם הנורמה", אומר אבני, "שאנשים מוכנים בכלל לקבל את המצב הזה, שבו בעל עסק בא ואומר 'אני אשאר עם המניות שלי ואתם תוותרו על הכסף שלכם'. הבעיה היא שרוב הנושים יושבים בצד, לא תמיד יש להם אינטרס ישיר, או שאין להם מספיק מידע. חלקם אפילו לא מגיעים לאסיפות נושים, הם מתוסכלים שגם ככה הפסידו הרבה כסף וחושבים שלא ייצא כלום מבזבוז של יום נוסף בשביל הישיבה".
אבני, עורך דין בהשכלתו, עלה לארץ בשנות השמונים מארצות הברית, עבד במשך שנים אחדות במשרד יגאל ארנון ושות', ופרש ממנו לעסקים. ב־2004 הוא הקים את חברת פנינסולה, העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (עד 10 מיליון שקל).
"אני קצת ציוניסט והטריף אותי כמה קשה לעסקים קטנים להתנהל בתחום האשראי. מי שמקים עסק, וזה לא משנה באיזה תחום, יכול לעשות עבודה מצוינת ומה שעוצר אותו זה נושא האשראי. יש עיוות גדול מאוד באשראי שניתן לעסקים קטנים ובינוניים.
"המערכת הבנקאית יודעת לעבוד היטב מול משקי בית, אבל יש לה קושי גדול מאוד לעבוד מול עסקים בינוניים כי שם צריך להיות מאוד צמוד לעסק כדי להבין מה קורה אצלם ומה הסיכונים, ולמערכת הבנקאית אין יכולת מבחינת כוח אדם או מומחיות לנהל את הדברים האלה. זה נכון לכל העולם".
מה אתה ממליץ לנושה של חברה בקריסה?
"נושה מגיע לאסיפת נושים ומציגים לו תוכנית שלא תמיד יש לו כלים לבדוק למי היא נותנת יתרון. הוא חייב להיות מעורב. לרוב, אם מסבנים אותו זה לא יהיה כל כך מסובך להבין, ומספיק שיזהה נושה אחר שהוא יותר אקטיבי, יתקשר אליו ויקבל הסבר שלם. כל נושה של ילדותי שיצר איתי קשר קיבל ממני הסבר שלם. זה טלפון אחד ומעט מאוד עבודה בשבילו".
אחת הבעיות שעליה מצביע אבני היא האיסור הקיים בחוק על נושים לתאם את עמדותיהם, שכן הדבר נחשב לעבירה על חוק איסור ההגבלים העסקיים.
"התאגדות של נושים נחשבת הפרה של החוק. למשל, באיגרות החוב של אפריקה ישראל, אם אתה מחזיק אג"ח ומוציא הודעה לכל האחרים שאם לב לבייב לא ייתן לפחות 50% ממניותיו אז לא נסכים לדבר איתו — זו נחשבת עבירה. זה מצב שמאפשר לבעלים להתחמק".
אם נושים מסכימים להסדר בעייתי על פניו, האם לדעתך בית המשפט צריך להתערב?
"אם מגיע הסדר שיש בו %100 הסכמה של כולם, במצב כזה תפקידו של בית המשפט הוא לתת חותמת. זה כמו חוזה בין שני צדדים וזה לא המקום של בית המשפט להגיד לאחד הצדדים שהוא עשה טעות עסקית. אבל הבעיה היא שלעתים מגיעים הסדרים עם רוב שמאשר ונושה קטן שמתנגד ולא תמיד נותנים לו לדבר. האבסורד הרבה פעמים הוא שהטענות הנכונות באות מהנושים הקטנים כי זה כסף שלהם. בילדותי היה נושה, אחד הבנקים, שעורך הדין שלהם אמר לי 'זה רק כמה מאות אלפי שקלים', וניסה לשכנע אותי לרדת מזה, שאל מה אני עושה כזה סיפור. הוא יושב עם עורכי דין נוספים ויש בעיה של הפחד להצטייר לא כאחד מהחבר'ה".
מה דעתך על משבר האג"ח באפריקה ישראל?
"לבייב אומר למעשה 'תוותרו לי על החוב אבל תשאירו לי את הנכסים שלי', וזו אמירה שהיא שערורייתית בעיניי באותה מידה של ההסדר המקורי שהוצע בחברת ילדותי. אני מוריד את הכובע בפני רועי ורמוס שמתנגד לגישה הזאת. הוא עושה שם מה שעשינו בילדותי.
"רוב הנושים יושבים בצד ואין להם אינטרס ישיר. הציפייה היא שאם יש אחד שכבר קם אז לפחות האחרים ייתנו לו גיבוי, במגבלות הרגולציה. אם כל נושה של אפריקה ישראל יצלצל לרועי ורמוס וידבר איתו — ההסדר יהיה טוב יותר".
5 תגובות לכתיבת תגובה