קפטן על הגג

אחרי שנים של התדפקויות על דלתם של התיאטרונים הציבוריים נהפך משה קפטן לאחד הבמאים העסוקים בתיאטרון הישראלי, עם תוכנית עבודה עמוסה לשנתיים. כל זאת לצד כהונתו כמנהל האמנותי של המדיטק בחולון. רגע לפני עליית המחזה המוזיקלי "ינטל" בתיאטרון הקאמרי הוא מספר ל"כלכליסט" מדוע פרש מהמירוץ לניהול תיאטרון באר שבע, מה דעתו על התיאטראות הפריפריאליים, מדוע לא משתלם כלכלית להעלות מחזמר בתיאטרון מסחרי — אבל כמה זה חשוב — ואיך זה שחומרים יהודיים מסורתיים נהפכים לשלאגר ומושכים קהל חדש.

"התברר לי בדיעבד שמדובר במינוי פוליטי ומכרז תפור", אומר קפטן על הפרישה מהמירוץ לניהול תיאטרון באר שבע. "אני יודע שרצו אותי בתיאטרון, אבל מישהו בעירייה מושך בחוטים".

זו אינה הפעם הראשונה שקפטן פורש ממועמדות לניהול תיאטרון. לפני שנתיים הציעו לו לנהל אמנותית את תיאטרון חיפה, וגם אז סירב, בין השאר משום שהיה בתחילת דרכו כמנהלו האמנותי של המדיטק, ואולי כיוון שאינו מאמין בקיומו של תיאטרון בפריפריה במתכונתו הנוכחית. "אני מאמין שהתיאטרון הפריפריאלי ייסגר כי אין בו צורך והתיאטרון התל־אביבי יוכל לשלוח זרועות. כמו שזה נראה כרגע, לשני התיאטראות הפריפריאליים אין זכות קיום, אלא אם תהיה להם אג'נדה כמו להרצליה ולחאן. לצערי גם חיפה וגם באר שבע לא מצליחים בשנים האחרונות לייצר שפה משלהם".

משה קפטן | צילום: אוראל כהן

יהודי אבל מודרני

בינתיים הוא מביים את שיתוף הפעולה המדובר בין התיאטרון הקאמרי לתיאטרון חיפה — העיבוד הבימתי לרומן "ינטל" מאת יצחק בשביס־זינגר שיעלה בסוף אוקטובר, עם אולה שור סלקטר בתפקיד ינטל, יחזקאל לזרוב כאביגדור, יוסף כרמון ושחקנים נוספים משני התיאטרונים. זוהי ההפקה המוזיקלית השנייה העוסקת בחומרים יהודיים מסורתיים שאותה יביים קפטן בקאמרי, אחרי ההצלחה של "כנר על הגג" אשתקד, שנדמה כי העניקה לו את תו האיכות שאליו הוא כמה שנים רבות והציבה אותו בשורה הראשונה של במאי התיאטרון, בעיקר בז'אנר המוזיקלי.

אתה מרגיש שדור היוצרים שלך אחראי לשינוי הפרסונלי שחל בתיאטרון הישראלי?

"אני חושב שכן, וכנר (על הגג...) הוא דוגמה מצוינת לכך. כאדם צעיר רציתי לראות אנשים כמוני באים לראות מחזמר שנחשב לארכאי שבארכאי. בחרתי לזה אופי מודרני, והוכחתי שאפשר לעשות תיאטרון מסורתי שהתרגלנו כולנו לראות — אחרת. ו'כנר' עושה את זה ביג טיים. מגיעים ילדים, משפחות ודתיים שהיה מאוד קשה להביא לתיאטרון כי זה מכבד את הדת, זה צעיר ומצחיק".

וכך יהיה גם ב"ינטל"?

"כן. גם 'ינטל' זה סוג של סגירת מעגל עם עצמי ועם הדת והיהדות, ויכולתי לעשות אותה כמו שבשביס כתב או כמו הצגת המופת של חנן שניר לפני 30 שנה. אבל ההצגה היתה של אז והיום מעניין אותי לפצח את 'ינטל', לספר את הסיפור שלה כפי שהוא נכתב — אבל בדרך מודרנית, שונה, שיכולה לתקשר עם קהל צעיר. לקחתי שני שחקני תיאטרון נפלאים: את אולה, שהיא שחקנית מצוינת וזמרת אדירה, ואת יחזקאל. יכולתי ללהק עשר כוכבות, אבל בחרתי באולה כי חשבתי שזו בחירה מעניינת יותר, מאתגרת יותר, נכונה יותר, מודרנית יותר וכמובן טובה יותר".

אלטרנטיבה מסחרית

בשנים האחרונות הוא חתום על הצלחות אמנותיות של מחזות הזמר שעלו על הבמות בישראל עם המפיק יריב יפת, ובהם "נרניה", "היפה והחיה" ו"אוליבר", אולם מתברר שכלכלית הם נשאו הפסדים. הוא סבור כי יש מקום לתיאטרון המסחרי ולכן הוא ממשיך לעבוד ולביים עבור יפת. "אני עושה איתו בחנוכה הקרוב את 'זורו'. אנחנו גם חוזרים ועושים את הפסטיבל, שהיה בשנה שעברה הצלחה אמנותית מדהימה אבל הפסיד כסף, כי אנחנו שותפים לשינוי ואנו רואים בזה שליחות. למה אין אלטרנטיבה מסחרית להצגה מופלאה כמו 'עוץ לי גוץ לי' של הקאמרי? יריב רוצה להיות אלטרנטיבה מסחרית איכותית".

בשנה הבאה השניים מתכננים להעלות את 'מרי פופינס'. "לא ברור אם זה יהיה בחנוכה, כי חנוכה מקטלג את ההפקות בחתך מחירים מאוד ספציפי של כרטיס, ומרי פופינס זו הפקה שעולה 8 מיליון שקל, עם כל מתקני התעופה והאפקטים, ולמכור ב־90 שקל בחנוכה זה פשוט להתאבד", הוא אומר.

אבל קפטן אינו רוצה לעסוק רק בז'אנר המוזיקלי שכה מזוהה עמו. "יש בי דחף אדיר להתעסק בחומרים קטנים ואינטימיים, בעבודה שמתרכזת בפרטים". אחרי "ינטל" הוא עומד לביים בקאמרי את המחזה "אנרון" שעולה בימים אלה בלונדון ועוסק בנפילתה הפיננסית של חברת האנרגיה האמריקאית הגדולה.

הכניסה שלו אל התיאטרון הרפרטוארי לא היתה קלה, והגיעה אחרי שנים של עבודה בתיאטרון הלא ממוסד. "אני דפקתי על הדלת של התיאטרון הרפרטוארי הרבה זמן ואמרתי: תפתחו לי, אני מסוגל, אני יכול, אני יודע, והם פחדו מאיזושהי סיבה. אף אחד לא ממש התעניין בשני התארים בתיאטרון שיש לי, וגם לא בהצלחות המסחריות הגדולות שהיו לי מחוץ לתיאטרון. אז כן, אני רואה הישג מאוד חשוב בפתיחת הדלת הזו של התיאטרון. אני אומר: וואלה, עשיתי את זה. בואי נגיד שאם אני חושב על היעדים קדימה אז לנהל תיאטרון רפרטוארי זה הדבר הבא שאני מסמן לעצמי כמטרה בעתיד".

תגובת עיריית באר שבע: "ראש העירייה לא התערב בנושא בחירתו של המנכ"ל. ישנה הנהלה ציבורית לתיאטרון שמורכבת מאנשי מקצוע איכותיים, ובסופו של דבר בחרו את האיש שמבחינתם הוא הטוב ביותר".