דו"ח טכנולוגי: לוחמת הסייבר עוברת למתקפה

לנצח בקרב עוד לפני שיתחיל

היתרון של תקשורת דיגיטלית הוא שכל אחד יכול להשתמש בה במינימום מאמץ. זה, לעתים, גם החיסרון שלה.

פעם לוחמי גרילה וטרוריסטים היו מתקשרים זה עם זה בפינות אפלות של בתי קפה נידחים, מקווים שהברנש ששותה תחליף אספרסו בשולחן הסמוך הוא לא סוכן ממשלתי. היום, הם עושים את זה באמצעות לפטופים ואתרים נבחרים. יתרון: לא צריך להסתובב פיזית במקומות שבהם שורצים מלשינים ו/או מרגלי אויב. חיסרון: קיומה של רשת תקשורת שאפשר לפגוע בה, והתמכרות לתקשורת הקלה הזו.

אחד ממומחי הפנטגון, פרופ' ג'ון ארקילה, חושב שזה דבר טוב. הוא מציין, במאמר שפרסם לאחרונה, שהפנטגון כבר מעסיק לגיון קטן של האקרים, אבל למרבה הצער מפעיל אותם בחוסר דמיון ומשתמש בהם בעיקר למגננה. הגיע הזמן, סבור ארקילה – וסבורים, יש להניח, מפקדי אותו יחידת – להפסיק להיות הברנש הנחמד.

בחזונו של ארקילה, שכנראה ימומש בתוך זמן לא רב – הממשל הנוכחי אוהב כל מה שקשור ל"הגנת סייבר" – האקרים ממשלתיים ינחיתו, בגלוי, התקפות הרסניות על מרכזי התקשורת הללו, מתוך כוונה לשבש דרמטית את יכולת הפעולה של האויב ולהבהיר לו שהתוכניות התגלו. ארקילה טוען שמדובר ב"דרך לא קטלנית להרתעה מעימות קטלני". בקיצור, האקרים צבאיים למען עתיד טוב יותר. זה מזכיר לי את חוק מרפי הראשון לקרב: שום תוכנית לא שורדת מגע ראשון עם האויב.

החרם בפייסבוק – עובד (על מטרות רכות)

 

מחאה עממית הצליחה לגרום לענק המזון בעל ההיסטוריה המפוקפקת, נסטלה, לסגת מתוכנית מפוקפקת עוד יותר.

נסטלה, שהתעלמה בעליצות במהלך מלחמת העולם השנייה מהעובדה שמפעליה בגרמניה עשו שימוש נרחב בשירותי עבדות שהעניקו לה אסירי מחנות הריכוז, החליטה שהגיע הזמן לשוב לעסקים המשגשגים של שיתוף פעולה עם רודנות, ולקנות חלב מהמחלבה של גרייס מוגאבה.

גרייס הנ"ל היא אשת חיקו הנצחית של רוברט מוגאבה, נשיא זימבאבואה, הרודן הגרוע ביותר באפריקה של ימינו – ואל יהיה הדבר קל בעיניכם; מדובר בתחרות קשה ומאומצת, רוויה בדם, יזע ודמעות, אם כי בדרך כלל לא של השליטים עצמם – שהצליח להפוך לדוגמה המובהקת ביותר של כישלון הדה-קולוניזציה. בשנות ה-70 היתה מדינה קטנה ואמיצה ומאד גזענית בשם רודזיה, שניהלה מלחמה מוצלחת למדי כנגד גרילה ילידית כושלת, שהונהגה על ידי מוגאבה. למרות שורה של ניצחונות מרשימים על כוחות הגרילה, באמצע שנות השבעים נמאס לארצות הברית לתמוך בה – יותר מדי כותרות שליליות יצאו משם – והמדינה התפרקה. כל מי שעושה השוואות היסטוריות, מתבקש לעשות זאת על דעת עצמו.

רודזיה הפכה לזימבבואה, ומאז הצליח מוגאבה להפוך מה שהיתה פעם מדינה משגשגת לחור המצחין ביותר עלי אדמות. גרוע יותר מצפון קוריאה. אחד האמצעים הקריטיים בהחרבת המדינה היה נישולם של לבנים מאדמתם ומרכושם.

המחלבה הרשומה ע"ש גרייס מוגאבה, גושונגו, היא אחד הנכסים המוחרמים הללו, ודווקא בה בחרה נסטלה כשותף עסקי. התוצאה היתה מחאה נרחבת בפייסבוק – טוב, נרחבת מספיק בשביל נסטלה: 8,000 משתתפים נרשמו לקבוצה הגדולה ביותר. (במאמר מוסגר, העובדה שרק 8,000 עשו זאת בעוד שכמיליון נרשמו למחאה כנגד תנאי השימוש של פייסבוק אומרת משהו על סדר העדיפויות החברתי של משתמשיה).

בזכותם של ה-8,000 הללו, תיאלץ גרייס מוגאבה למכור את החלב הגזול שלה למישהו אחר. אולי, וזו רק הצעה, היא יכולה לחלק אותו לבני ארצה הגוועים מרעב. אגב, למי שיחשוב בטעות שמחאה בפייסבוק היא כלי יעיל כנגד רודנות, נזכיר שהמחאה היתה יעילה כלפי נסטלה, לא כלפי מוגאבה. תאגידים בינלאומיים, להוציא כאלה בעלי שאיפות רודנות משלהם, מתרחקים ממוקשי יח"צ כמו מאש.

ומדיקטטור אחד, לאחר.

אמא'לה, אלימות

מאז שהשתלט הוגו צ'אבס על ונצואלה, הוא הצליח לדפוק את הכלכלה עד העצם, לגרום לבריחתם של אנשי העסקים ועשרות אלפי בעלי מקצועות חופשיים, לדכא באלימות את האופוזיציה, וכמקובל בדיקטטורות קומוניסטיות – לרסק את האיגודים המקצועיים, שמגנים על העובדים.

מדי פעם יוצא צ'אבס בהצהרות משונות, כמו הפעם ההיא שבה הורה לשנות את הכיוון שאליו מסתכל הסוס שעל דגל המדינה, או כמו מה שקורה עכשיו, כשחותמת הגומי שלו – האסיפה הלאומית – עומדת להוציא מחוץ לחוק משחקים אלימים, במיוחד משחקי מחשב אלימים.

באופן מקברי משהו, הניסיון לדכא את האלימות הווירטואלית מגיע בעוד שהאלימות המעשית גואה ללא הרף: ב-2005 הפסיקה הממשלה לדווח על מספר מקרי הרצח – עוד שיטה קומוניסטית מוכרת – משום שפשוט היו יותר מדי מהם. אבל לפני שנה, פלט משרד המשפטים הוונצואלי שמספר הנרצחים במדינה עומד על כ-152 בשבוע, פי חמישה מאשר בטקסס החשוכה, שבה יש אוכלוסייה בגודל דומה.

מחקרים מצאו פעם אחר פעם שאין מתאם בין אלימות במשחקי מחשב ובין אלימות במציאות. נראה שצ'אבס צריך במהירות איזה שעיר לעזאזל לתלות בו את כל האשם. ולמרבה הצער, אין מספיק יהודים בוונצואלה כדי שהחבר הכי טוב של אחמדיניג'אד יתלה בהם את האשם, עד כמה שהיה רוצה.

קצרצרים

נשים שולטות ברשתות חברתיות, כמסתבר: בטוויטר, פייסבוק, מייספייס ושלל אתרים חברתיים נוספים, יש רוב מובהק למשתמשות על פני משתמשים. האתר העאלק חברתי היחיד שגברים נמצאים בו ברוב מובהק הוא דיג, ובאופן מפתיע, בלינקדאין – רשת חברתית ליזמים, אנשי עסקים ושאר צורות חיים המתרבות באמצעות הנפקה – נרשם תיקו.

האוסטרלים, מתקבל הרושם, מתקשים עד מאד להפנים פיצ'ר בלתי נמנע של הסמארטפונים שלהם: מחיר פרוע. כ-350 מאחינו מארץ (טוב, נו, ניצחתם, יבשת) הבירה והקנגרו מתקשרים מדי יום בהלם לרגולטור המקומי, בטענה שהם משלמים הרבה יותר מדי על חשבון הסלולר שלהם. משרד המבקר האוסטרלי לענייני סלולר כבר מצא לזה שם, "הלם חשבון". עצה ידידותית גם לישראלים: הקפידו להבין על מה אתם חותמים, ומה גבולות חבילת הגלישה שלכם. במיוחד אם האייפון אכן יגיע לארצנו.

ואם כבר אפל ואוסטרליה, אז נראה שחברת התפוחים התחרפנה קשות. היא תובעת את חברת הסופרמרקטים הנפוצה שם למטה, Woolworths (לא לבלבל עם Woolworth האמריקאית), משום שהלוגו החדש של האחרונה, האות W בסלסול חינני, נראה לאיזה עוכר דין באפל (שכנראה לקח יותר מדי סמים מהסוג שהבוס ממליץ עליו) כמו התפוח של אפל.

כחלק ממהפכת "ממשל 2.0" של ממשל אובמה, אפשר כעת להשיג את הגרסה הפדרלית של "רשומות", המגזין הרשמי של הממשלה, בפורמט XML, שמאפשר להעתיק את המידע ולעשות לו דברים שהיו גורמים לחניבעל לקטר להחוויר. ניתן להוריד ולהשתמש בכל הגליונות של ה-Federal Register מאז שנת 2000.

•  "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
•  לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
•  ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"