דיאגנוזה רפואית

בימים שבהם בנקים קורסים, כלכלות רועדות והעיתונות העולמית מכריזה על המשבר החמור ביותר מאז שנות השלושים, ביססה תעשיית התרופות את מעמדה כענף היציב ביותר בעולם. המשבר הפיננסי יצר כמה הזדמנויות רכישה קורצות, שאיפשרו לחלק מהחברות לבלוע אחרות, ובתוך כך להרחיב את תחומי פעילותן ולבסס את מעמדן.

בשבוע האחרון, למשל, הכריזה ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון על רכישת 18% מיצרנית הנוגדנים והחיסונים ההולנדית קרוסל במחיר של 443 מיליון דולר, המשקף לחברה ההולנדית שווי של כ־2.5 מיליארד דולר. אבוט האמריקאית, מצדה, סיימה שבוע של קניות בבליעת חברה בלגית בשם Solvay במחיר של 7 מיליארד דולר, לא לפני שרכשה קודם לכן שתי חברות מכשור רפואי בשווי מצרפי של 540 מיליון דולר (חטיבה מתאגיד ווקהארט ההודי וחברת המכשור הרפואי האמריקאית Evalve).

הענקיות החלו את הגל

תחילת גל אגרסיבי זה הוכתבה מלמעלה. דווקא חברות הענק החלו את מגמת הקונסולידציה בענף. פייזר שילמה 68 מיליארד דולר עבור וויית' האמריקאית ורכשה יכולות ביולוגיות ענפות בניסיון להתמודד עם אובדן הפטנט העתידי על הליפיטור, התרופה הנמכרת ביותר מאז ומעולם.

מרקהאמריקאית בלעה ענקית אמריקאית אחרת, שרינג־פלאו, בעסקת ענק של 41 מיליארד דולר, בניסיון לרכוש קו מוצר (Pipeline) ולתמוך באובדן תרופות פטנט החל משנת 2010, וגם רוש (Roche) השלימה את הפיכתה של ג'ננטק, חברת הביוטק הגדולה בעולם, לחברה פרטית בבעלות מלאה, לפי שווי של לא פחות מ־100 מיליארד דולר.

גל קודם של רכישות ענק בענף היה בין השנים 2000 ו־2004, אז רכשה פייזר את וורנר למברט ואת פרמסיה, GSK מאנגליה רכשה את ביצ'ם וסאנופי את אוונטיס, שתיהן צרפתיות.

גם היפניות בתמונה

עם זאת, הגל הנוכחי שונה, בין היתר משום שהפעם גם היפניות לא טמנו את ידן בצלחת. Dainippon קנתה את ספרקור האמריקאית לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר, ובכך המשיכה שרשרת רכישות מלפני שנה, שהתחילה עם רכישת טקאדה את מילניום האמריקאית (9 מיליארד דולר) והמשיכה עם MGI שנרכשה על ידי Eisai ב־3.9 מיליארד דולר.

הסיבה לעסקאות ענק אינה רק תחרות גנרית נרחבת. השוק המשברי וירידות הערך של החברות הנרכשות הפכו אותן ליעד קל לעיכול. רוב החברות הרוכשות גמרו אומר לשנות את המודל העסקי שלהן, ולהפוך לחברות עם יכולות שלובות: כימיה, ביולוגיה, גנריקה וייצור תרופות ללא מרשם (OTC) ולעתים גם חיסונים.

נוברטיס, כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ו־GSK, היא דוגמה מצוינת למודל ההיברידי. החברה יצאה למסע רכישות מרהיב, שבמסגרתו רכשה את אלקון באפריל 2008 תמורת מחיר גבוה מדי של 27 מיליארד דולר, שהקנה לחברת הכימיה מבזל יכולות של OTC. בהמשך היא רכשה את קאירון האמריקאית (חיסונים ומוצרים ביולוגיים), המחזיקה בבעלות מלאה בסנדוז, חברת הגנריקה השנייה בגודלה בעולם והחברה הביוגנרית המובילה בעולם.

עם זאת, שתי העסקאות האחרונות של בריסטול מאיירס האמריקאית הן אלה שמשכו את תשומת הלב לשינוי במגמה — קרי, רכישה של מוצרים והיוון עסקאות מסחור.

בעסקה הראשונה רכשה בריסטול את אימקלון ב־6.1 מיליארד דולר, בשל ההצלחה של נוגדן הארביטוקס בטיפול בסרטן המעי הגס ובשל סימנים טובים של אפקטיביות בסרטן הראש והצוואר. בהמשך נרכשה חברת הנוגדנים מדארקס האמריקאית ב־2.4 מיליארד דולר, לאחר שפיתוח משותף של שתי החברות נראה מבטיח. בעקבות העסקה החלה חרושת שמועות לגבי שיתוף פעולה בין GSK ל־ Human Genome (HGSI), שפיתוח משותף שלהן למחלת הלופוס נחל הצלחה כבירה. עסקאות אלו מסמלות, כאמור, את הגל הנוכחי, המורכב מרכישת פלטפורמות ומוצרים, או מהיוון של שיתופי פעולה בין חברות.

הצמא למוצר טוב ומאושר רק גובר. רכישת CV על ידי גלעד האמריקאית היא דוגמה לעסקת מוצר, וכך גם רכישת קוגאר על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון. חברות הפרמצבטיקה מעדיפות כיום לרכוש מוצרים מאושרים אשר פותחו בזול יחסית על ידי חברות קטנות בהרבה מהרוכשות, ורק לאחר אישורם הן מוכנות לשלם פרמיה ולרוכשם — אך בכך אין חידוש. השוני הוא בהתעוררות עסקאות הטכנולוגיה. ניכר כי החברות הגדולות הפנימו שנוח לרכוש טכנולוגיות בעלות "רוחב פס", שיקנו להן יכולות מחקר ובמקביל פיתוח וקו מוצרים עמוק ועתידי.

מדארקס היתה חברה כזו, וגם מדימיון שנרכשה ב־2007 על ידי אסטרה זנקה. אורגנון נרכשה בזכות הטכנולוגיה שלה על ידי שרינג פלאו. גם, להבדיל, פרוטליקס הישראלית, שנסחרת בבורסה האמריקאית היא חברה כזו. דוגמה נוספת היא אומריקס, שייצרה שני דורות של דבקים ביולוגיים ונקנתה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון.

טבע, שרכשה את קוג'נסיס לפני כשנתיים, ביקשה לרכוש יכולות ביוגנריות. שיתוף הפעולה שלה עם לונזה בתחום מוכיח כי טבע גמרה אומר להתחזק בביוגנריקה, ולהוביל את התחום תוך רכישת יכולות חיצוניות. שינוי מגמה זה, של רכישת טכנולוגיות רחבות, ילך ויתחזק בגל הבא של רכישות בעולם הפארמה.

הדילמה של נוברטיס

נוברטיס, אגב, שבעצם המציאה את השיטה הכוללת רכישת יכולות והיוון עסקאות, ניצבת בפני כמה דילמות: האחת, האם לרכוש את אנטיסומה האנגלית, שעמה חתמה על הסכם מסחור של מוצר מבטיח לטיפול בסרטן הריאות. והשנייה, האם לקנות את מורפוסיס הגרמנית, שעמה היא חתומה על יותר ממאה שיתופי פעולה בתחום פיתוח נוגדנים, או את אינטרסל האוסטרית — אחת ממפתחות החיסונים המובילות בעולם.

עד כה נהגו קברניטי החברות הגדולות לרשום הוצאה שנעה בין 700 ל־900 מיליון דולר כדי להביא תרופה לשוק. מחיר זה אינו יכול עוד לרבוץ על תקציבי החברות ולפיכך הן פועלות בכמה מישורים: קיצוץ של 10% ממצבת כוח האדם הפנימית (בעיקר מחקר ופיתוח), ועוד כ־3%–5% מכוח המכירות.

במקביל הפנימו ראשי החברות כי זול הרבה יותר לרכוש חברות עם מוצר מאושר, ולנסות לאתר שיטות גילוי וסריקה מדויקות ומהירות יותר בניסיון לקצר תהליכי הבאת תרופה לשוק והקטנת פרופיל הסיכון תוך מציאת סמנים ביולוגיים (ביו־מרקרים) שיסייעו באיתור מולקולות בעלות סיכויי הצלחה עודפים.

התחום החם: נוגדנים

התחום החם ביותר הוא ללא ספק יצרני הנוגדנים, וניכר כי השוק הזה, שיגדל מ־13 מיליארד דולר במונחי מכירות בשנה הקודמת לכ־50 מיליארד דולר עד 2014, יהווה יעד פעיל לרכישות מסיביות. החברות המיועדות לרכישה בתחום הן אימיונג'ן (IMGN), סיאטל ג'נטיקס (SGEN) ומיקרומט (MITI) הגרמנית, ואפילו XOMA.

אבל העולם ממשיך "להתכווץ", וחברות רבות, שהפסידו ממון רב בשל המשבר הכלכלי ולא השכילו לגייס כספים קודם לכן, הפכו ליעד קל להשתלטות כתוצאה משילוב בין התחזקות החברות המשלמות (חברות הביטוח) לבין רפורמות בריאות אוניברסליות. כיום King, UCB הבלגית, שאייר הבריטית, ביוג'ן, אקסליון ואפילו אקטליון עשויות להירכש בידי חברות גדולות ומשמעותיות.

אבל סיפור היום בניו יורק הוא אלרגן, יצרנית שתלי הסיליקון הגדולה בעולם ויצרנית הבוטוקס, שלפי השמועות ג'ונסון אנד ג'ונסון לוטשת את עיניה אליה. לפי שמועות אחרות (לא מבוססות), נוברטיס רוצה לבלוע את אסטרה זנקה. גם מצבה העגום של ג'נזיים יאלץ את החברה להירכש או לרכוש (ISIS היא אופציה). חברות נוספות שעשויות להירכש עוד השנה הן אלוס (ALTH), דנדרון (DNDN) ורג'נרון (אולי על ידי סאנופי), והן ונסחרות בפרמיה שמצביעה על כך שכל ארה"ב חושבת כך.

ישנה אפוא תנועה ערה בתחום, וחברות הפארמה חייבות אחת משתיים: להשיק מוצרי ליבה מצוינים או לקנות יכולות וקווי מוצר (Pipelines). משימה זו, יקרה ככל שתהיה, הנה חובה ולא זכות.

הכותב משמש כמנהל־שותף בפונטי פקס, יו"ר נסווקס ומנכ"ל קיור