"הכלכלה תתאושש, אבל לאט"

היה כנראה צורך להרחיק עד איסטנבול כדי לקבל אישור כמעט רשמי לתחושה הרווחת בשבועות האחרונים: הסימנים ליציאת המשק העולמי מהמשבר הולכים ומתרבים, אבל ההתאוששות, ככל הנראה, תהיה אטית וארוכה. זה בכל אופן המסר שעולה מסיכום שורת הדיונים שמקיימים ביומיים האחרונים ראשי המשק בעולם, הנפגשים באיסטנבול בוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

סימני השאלה, מסכימים מרבית הכלכלנים המשתתפים בדיונים, עדיין מרחפים מעל כלכלת העולם, גם בתחום הפעילות הריאלית וגם בתחום המגזר הפיננסי. ההתאוששות היא נגזרת של הצעדים הדרמטיים שנקטו ממשלות ובנקים מרכזיים, ואם צעדים אלה יבוטלו, הם מזהירים, קיים חשש שהמשק העולמי ישוב וישקע במשבר כלכלי.

מימין שר האוצר המצרי ויו"ר קרן המטבע שטראוס קאהן | צילום: אי פי אי

"התאוששות הכלכלה העולמית אכן התחילה", הכריז נשיא המועצה ליציבות פיננסית ונגיד הבנק המרכזי של איטליה מריו דראגי, "כלכלנים רבים שואלים את עצמם באיזו דרך תיחלץ כלכלת העולם מהמשבר — האם ההתאוששות תהיה מהירה וחזקה כפי שראינו במשברים קודמים, מתונה יותר או אטית. נתוני קרן המטבע הבינלאומית וגופים כלכליים נוספים מצביעים על כך שהאפשרות השלישית היא הריאלית ביותר: ההתאוששות תהיה אטית מאוד. בכמה תחומים מרכזיים כמו התעסוקה ופעילות הסקטור הפיננסי — גם שברירית מאוד".

"קל יותר להטיל מסים"

מלבד הערכות קודרות על קשיי ההיחלצות מהמשבר, ניצלו משתתפי הוועידה את המעמד כדי לתקוף את תעשיית הפיננסים האמריקאית ואת הבנקים הגדולים. "ההתאוששות בארצות הברית תהיה אטית כי המוסדות הפיננסיים פשטו את הרגל ומאיטים את קצב הצמיחה", טען אשף הפיננסים ג'ורג' סורוס בפאנל שבו השתתף. "דווקא אירופה תציג התאוששות וצמיחה חזקה יותר".

גם לג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל בכלכלה, היו מילים חריפות לתעשיית הפיננסים. "צריך להקים מנגנון של 'המזהם ישלם'. הם זיהמו את המערכת בנכסים רעילים וכעת הם צריכים לנקות אותה", אמר בוועידה.

מתוך הוועידה | צילום: איי אף פי

ברוח הדברים, הציע שטיגליץ להטיל מסים על מוסדות פיננסיים בינלאומיים. אמנם יו"ר קרן המטבע, דומיניק שטראוס־קאהן, אמר בשבוע שעבר כי הקרן בוחנת דרכים להטיל מיסוי על התעשייה הפיננסית בעקבות בקשת מנהיגי מדינות ה־G20, אך ביטל את הרעיון "הפשטני מדי", לדבריו, של הטלת מס גלובלי על מסחר במט"ח שכן הוא קשה ליישום. שטיגליץ, לעומת זאת, טוען שהמסים חייבים לכלול את כל רמות הנכסים, ולדבריו יהיה קל ליישם זאת, שכן רוב העסקאות הבינלאומיות נמצאות תחת פיקוח הרגולטורים. "כיום קל הרבה יותר להטיל מסים מאשר בעבר", אמר בוועידה.

שטיגליץ מעוניין שהמס יסייע למדינות עניות שלא היו אחראיות למשבר אך נאלצות לסבול מהשפעותיו. הסיוע המבוקש עומד על 60–70 מיליארד דולר בשנה, פחות מעשירית תוכנית התמריצים שיזמה ממשלת ארצות הברית לחילוץ בנקים ועמדה על כ־700 מיליארד דולר. "המסים ימנעו מסחר לא פונקציונלי ויסייעו במימון תיקוני הנזקים שהמשבר הכלכלי גרם למדינות עניות", אמר. "המערכת הנוכחית אינה יציבה באופן מובנה, וגם אינה שוויונית מכיוון שמדינות מתפתחות מלוות טריליונים לארצות הברית בריבית אפסית. למעשה, הן מעניקות סיוע חוץ לארצות הברית".

לדעתו של שטיגליץ, הסקטור הפיננסי בארצות הברית ובשאר העולם זכה לסבסוד יתר, בייחוד לאחר פרוץ המשבר הכלכלי. "מי נזקק יותר, הבנקאים האמריקאים או המדינות המתפתחות? קשה שלא להגיע למסקנה שהערכים שלנו נהרסו בדרך. השקעה במטרות סביבתיות, כגון מלחמה בהתחממות כדור הארץ, עשויה לשמש מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה העולמית".

גם שטראוס־קאהן קרא למדינות המשתתפות בוועידה להתמקד בבניית עולם יציב יותר בתקופה שלאחר המשבר. בדבריו ציין שטראוס־קאהן שלוש אבני דרך מרכזיות ליצירת שיתוף פעולה: הסכמה על מדיניות משותפת לאיזון מחדש של הצמיחה הגלובלית, שיפור היציבות הפיננסית שיחייב פיקוח ורגולציה טובים יותר, וחיזוק המערכת המוניטרית הבינלאומית — תחום שבו תוכל קרן המטבע לסייע למשקים המתעוררים.

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית דומיניק שטראוס קאהן | צילום: אי פי אי

נשיא הבנק העולמי רוברט זואליק הצטרף לרוח התמיכה בוועידה, ואמר כי קרוב לוודאי שהבנק העולמי ילווה סכום שיא של 40 מיליארד דולר למדינות מתפתחות השנה. עוד הזהיר זואליק כי כלכלת העולם טרם יצאה מכלל סכנה. "הצלחנו אולי לבלום את נפילת השווקים הפיננסיים, אבל אנחנו רחוקים עדיין כברת דרך מהתאוששות בת קיימא".

הצעות ארגוניות

כצפוי, במרכז הדיונים עמדה שאלת מעמדו של הדולר והתביעות לתת סמכויות לקרן המטבע ליצור מטבע רזרבה בינלאומי חדש. מצבו העגום של הדולר הדאיג את ראשי הכלכלה הגלובלית, שחזו בצניחתו מול היורו והין. "כולנו רוצים דולר חזק", אמרה שרת האוצר של צרפת כריסטין לגרדה עם סיום פגישת ה־G7 בשבת. נשיא הבנק המרכזי האירופי ז'אן קלוד טרישה אמר אתמול בראיון טלוויזיוני לרויטרס כי אין הכרח שהדולר ייחלש מול היורו. "ברור לחלוטין שכמה מטבעות צריכים לעלות באופן משמעותי", הדגיש.

הדיונים בוועידה יעסקו גם ברפורמה של הקרן עצמה: נציגי סין באיסטנבול אמרו ביום ראשון כי יציגו דרישה להגדלת זכויות ההצבעה של מדינות מתפתחות בקרן, זאת משום שלטענת סין, הן סובלות כיום מייצוג חסר לעומת המדינות המפותחות. ההצעה זוכה לתמיכה רחבה והמדינות המתפתחות לוחצות לרפורמות מהירות יותר בגוף הבינלאומי.

גם ה־G30, קבוצה של 30 בנקאים קובעי מדיניות וכלכלנים מרחבי העולם, קראו אתמול לעריכת רפורמות מקיפות בקרן המטבע הבינלאומית. עם הבנקאים ב־G30 נמנים נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והנגיד לשעבר יעקב פרנקל, המכהן כיו"ר הקבוצה, וכן פול וולקר, יו"ר מועצת הנאמנים של הקבוצה. עוד ב־G30: חתן פרס נובל פול קרוגמן, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה מרווין קינג ונגיד בנק יפן מסאקי שירקאווה.

בין היתר הציעה הקבוצה להקים מועצה מכהנת חדשה שתקביל לחברות בקבוצת ה־G20, והמליצה על שימוש רחב יותר בקווי אשראי גמישים, שכלכלות מתעוררות יכולות למשוך מהם כסף בעת הצורך. עוד הציעו הכלכלנים לצמצם את מועצת קרן המטבע ל־20 מושבים במקום 24 על ידי הקטנת מספר המושבים של המדינות האירופיות במחצית.

קוריאה רוצה להשתתף

בתוך כך קרא אתמול שר האוצר האמריקאי טימותי גייתנר לשקיפות רבה יותר בבנק העולמי ובארגונים דומים' והדגיש כי המדינות התורמות רוצות לדעת בוודאות כי המימון המוענק לממשלות הזקוקות לו ינוהל בצורה הטובה ביותר. גייתנר דחק בבנקי פיתוח כגון הבנק העולמי לקשר בין תמחור ההלוואות לעלויות האדמיניסטרציה ולהשתמש ביעילות בהון שנתרם להם. "מכיוון שהמדינות התורמות ניצבות בפני הגבלות כספיות חמורות מבית, אנחנו חייבים להיות בטוחים במאת האחוזים שהמימון הנוסף באמת נדרש וכי כל המשאבים ינוהלו בצורה טובה ויעילה", הסביר גייתנר.

ובינתיים, לקוריאה דרישות משלה. שר האוצר של קוריאה הדרומית יון ג'ונג־יון טוען כי קוריאה לא מיוצגת מספיק בגופים בינלאומיים דוגמת קרן המטבע והבנק העולמי, זאת בהתחשב בהיקף הכלכלה שלה. "כדי להחזיר את האמון בכלכלה ובמוסדות פיננסיים בינלאומיים, עלינו לפעול לגיוון רב ככל הניתן בשורות ראשי קרן המטבע", אמר שר האוצר הקוריאני.

לדבריו, בשנים האחרונות נהפכה קוריאה לכלכלה הרביעית בגודלה באסיה. כאשר 1.2% מכלל ההוצאות של הבנק העולמי וקרן המטבע בשנת 2008 הגיעו מכספים שהיא העבירה. למרות זאת, רק 46 נציגים מטעמה נמנים עם 11 אלף עובדי המוסדות, כלומר 0.4%. בתוך כך, יו"ר החטיבה האסיאתית של הקרן אנופ סינג התריע מפני היווצרות בועות בשווקים של מזרח אסיה, כולל דרום קוריאה, זאת בשל הצמיחה המהירה. עם זאת, הוא הרגיע כי בשלב זה אין בשוק סיכונים של ממש ואין זה מאוחר לנקוט צעדי מנע.