מסיבת האקזיטים התחילה בלעדינו

בהלת הרכישות והמיזוגים שאחזה באחרונה בענף ההייטק נראית כמו המסיבה הכי חמה בעיר - אבל ישראל לא הוזמנה אליה. בזמן שהרוכשות הגדולות בעולם יצאו לשופינג ומוציאות מיליארדים על רכישות, הישראליות היחידות שנמכרות עושות זאת בהפסד, דוגמת הייפרול שנמכרה לאורקל. כמעט שלושה רבעונים חלפו מאז האקזיט המשמעותי האחרון, זה של מכירת ונטור למדטרוניק ב־325 מיליון דולר.

בשבוע שעבר הגיעה התחושה הזאת לשיאה עם אחת הרכישות הגדולות של התקופה: סיסקו שילמה 3 מיליארד דולר במזומן תמורת ספקית תקשורת הווידיאו טנדברג - במהלך שיותיר את רדויז'ן הישראלית, אחת הספקיות המרכזיות של סיסקו, ללא לקוח מרכזי.

שוק, לא טכנולוגיה

אייזנברג. "כולם מנצלים מומנטום" | צילום: עמית שעל

"החברות הגדולות מנצלות את הגאות בבורסה ואת המומנטום של עליית מחיר המניה, וניגשות כעת לרכישה מעמדת כוח", אומר מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן בנצ'מרק. "זה מה שדוחף למעלה את כל תופעת הרכישות".

"ענקיות הטכנולוגיה התכווצו, והן צריכות לפצות על כך ברכישות מהירות של נתחי שוק שיסייעו לשפר את המאזנים באופן מיידי", מסכים גם ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר ישראל והמזרח התיכון. "עד לאחרונה, החברות לקחו צעד אחורה והמתינו לשיפור במצב הכלכלי. הרכישות היחידות היו של חברות במחיר מציאה. היום הענקיות מנסות לתפוס את ההזדמנות לעסקה טובה לפני שהמחירים עולים במהירות".

והחברות הישראליות לא מספיק אטרקטיביות?

"אם הן היו אטרקטיביות יותר מאלה שבסופו של דבר נרכשו, אז כבר מזמן היו רוכשים אותן. הרי מרבית החברות הישראליות המפותחות רשומות בלאו הכי בדלאוור, ואין רוכשת שלא פוזלת גם לכיווננו".

האטרקטיביות היתרה של המתחרות בחו"ל מסבירה מדוע קופרגייט, הנחשבת המועמדת הבכירה לרכישה בישראל, צפתה לאחרונה בעיניים כלות כיצד מתחרתה הגדולה, אינטלון האמריקאית, נרכשה על ידי חברת את'רוס ב־244 מיליון דולר.

אינטלון נהפכה לראשונה רווחית ב־2008, והשיגה מכירות של 75 מיליון דולר. קופרגייט, לעומתה, הכניסה באותה שנה 60 מיליון דולר. אבל בעוד שאינטלון הרוויחה קרוב למיליון דולר ב־2008, קשה לכמת עד כמה רווחית קופרגייט, חברה פרטית שנתוניה הפיננסיים נשמרים בקפדנות. הוסיפו לכך את העובדה שאינטלון היא חברה המבקשת לצאת מהבורסה ואת העובדה שמדובר בחברה אמריקאית, וקבלו עסקה שלא יכולה היתה שלא לקרות.

באותו אופן גם רכישת טנדברג, שנעשתה על אפה ועל חמתה של רדויז'ן, לא באמת באה במקום עסקה של רכישת רדויז'ן. "סיסקו רכשה את טנדברג לא רק בגלל נתח השוק שהיה לה, אלא גם בגלל סל המוצרים המשלים שהיה לה", אומר דן אנגל, מנכ"ל פוליקום בישראל, המתחרה ברדויז'ן. "טנדברג נותנת לסיסקו את כל מה שלא היה לה, ובעיקר מערכות וידיאו הנמכרות ב־12 אלף דולר ומעלה, בעוד שסיסקו מכרה עד עכשיו רק את מערכות הטל־פרזנס שמחירן המינימלי היה 70 אלף דולר".

גינדין. "המחירים עוד יעלו במהירות" | צילום: עמית שעל

ישראל כבר אינה ספק היצירתיות היחיד

"קשה להשוות בין אקזיטים של חברות מגובות הון סיכון, שנרכשות בגלל הטכנולוגיה שלהן, לענקיות הטכנולוגיה שנרכשות בגלל נתח השוק שלהן", מסביר אייזנברג. "המפתח הוא במכפילים, וכאן אין לי ספק שהאקזיטים של חברות הסטארט־אפ ברבעון השלישי החזירו את עצמם במכפילים טובים. קחו למשל את ספרינגסורס: הושקעו בה 25 מיליון דולר והיא נמכרה ב־400 מיליון דולר. אלה מכפילים נאים מאוד".

התוצאה, אומר גינדין, היא שעתיד הרכישות בישראל אינו מבטיח במיוחד. "אין ספק שהאטרקטיביות שלנו הולכת ופוחתת עבור רוכשות פוטנציאליות, כשבאים לראות כמה אנחנו מחזירים את ההשקעה", הוא מודה. "על כל דולר שאתה קונה כאן, העלות של האופרציה גדולה יותר. קנית משהו בזול, אבל אחר כך יהיה יקר יותר להפעיל את המקום, עם רווח שולי קטן.

"הצד השני של המטבע הוא מספר חברות הטכנולוגיה החדשות שקמות כאן, שעשויות להיות האקזיט הבא. אבל כאן, כמו שאומרים, ישראל היא כבר לא 'הגבר היחיד במוסקבה'. אני רואה המצאות נהדרות שמגיעות מרוסיה ומהמזרח, אבל גם מהונגריה, משבדיה ומפינלנד".

בוגנר. "הגדולות יחזרו ב-2010"

הפלח המבטיח ביותר בישראל הוא, לפי שעה, טכנולוגיות מיחשוב ענן או וירטואליזציה. "חברות בתחום הזה הופכות מטרה סבירה מאוד לרכישה, מכיוון שהן היחידות שמצליחות להשיג חיסכון ממשי בעלויות הארגוניות בתוך זמן קצר", אומר איתי בוגנר, ממייסדי סופוור שנמכרה לצ'ק־פוינט וממייסדי חברת הווירטואליזציה נאוקלאוס. "אלה חברות שאינן מוכרות שירותי מחשוב או תשתיות, ולכן מחזירות את ההשקעה בהן במהירות. בישראל יש חוזקה רבה בתחום האינטרנט, ובמיוחד פרסום באינטרנט, אבל חברות ישראליות צריכות לשאוף לעסוק יותר בתחום הענן".

מצד שני, החברות הישראליות שפועלות בתחום, כמו גוסט, אריקום, Installfree וסידו, עוד לא הוכיחו שהן בשלות לרכישה. בארה"ב רכשה HP את Ibrix בסכום המוערך ב־300–400 מיליון דולר, ו־VMware רכשה את ספרינגסורס תמורת 362 מיליון דולר.

"החברות הגדולות אמנם לא רוכשות כעת טכנולוגיה, אבל הן יחזרו לעשות זאת בקרוב מאוד. האקזיטים יחזרו לישראל ב־2010, כשהגדולות יחזרו לרכוש טכנולוגיות שעד אז ייהפכו לזולות יותר. כרגע הגדולות יושבות על הקצה, ומחכות עד שקופת המזומנים של חברות הסטארט־אפ תידלדל".