פרס נובל בכימיה לישראלית פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן

פרס נובל תשיעי למדינת ישראל. המדענית פרופ' עדה יונת (70) היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. יונת, חוקרת ומרצה במכון ויצמן שברחובות, תחלוק את הפרס עם תומס שטייץ מאוניברסיטת ייל וונקטרמן רמאקרישנן (Venkatraman Ramakrishnan) מאוניברסיטת קיימברידג'.

יונת נולדה בירושלים ולמדה באוניברסיטת העברית. את עבודת הדוקטורט עשתה במכון ויצמן למדע ולאחר מכן המשיכה ללימודים בארה"ב. יונת חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ישראל, וגם באקמיה הלאומית לאמנויות ומדעים של ארה"ב והאיחוד האירופי.

עיקר תהילתה של יונת באה לה בעקבות פיענוח מבנה הריבוזום. מולקולה זו, על אף גודלה המיקרוסקופי (כ-20 ננומטר), מתאפיינת במבנה מסובך ורב מרכיבים. היא מורכבת מרנ"א ריבוזומי ואנזימים שונים ותפקידה הוא לתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי. תפקיד מרכזי זה הופך את התהוותה לאחד השלבים החשובים בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ.

במשך עשורים ביקשו מדענים להבין את אופן תפקודה של מולקולת הריבוזום, אך לשם כך היה עליהם לפענח את המבנה שלה. עדה יונת השכילה לעשות זאת באמצעות שיטה הנקראת קריסטלוגרפיה, או חקר הגביש. שיטה זו עושה שימוש בשיטת הניסוי הקרויה עקיפה (או התעקפות) קרני רנטגן. כלומר, יכולתו של הגל המוקרן לעקוף מכשולים גורמת לכך שהקרנתו דרך גביש יוצרת תמונה שבאמצעותה אפשר לנתח את מבנהו.

קיבלה את הבשורה במספרה

ההודעה על הזכייה ההיסטורית בפרס נובל תפסה את פרופסור עדה יונת במספרה. "לפני שהכריזו על הזכייה דיברתי איתה והיא עוד הייתה שם, היא בכלל לא תיארה לעצמה שתזכה", סיפרה היום (ג') ל-ynet ד"ר ענת בשן ממכון ויצמן, שותפתה למחקר של המדענית פרופ' יונת, האשה הישראלית הראשונה שזוכה בפרס היוקרתי.

בין המוני המברכים היה גם אחד משמונת הישראלים שזכו לפניה בנובל - נשיא המדינה, שמעון פרס. "אנחנו כה גאים בך, קשה לתאר עד כמה", הוא אמר לה. "זו הפעם הראשונה שבה מקבל חוקר ממכון ויצמן פרס נובל ואני שמח שבזכייתך פתחת את הדלת".

הנשיא הוסיף: "הנובל כל כך מגיע לך והזכייה היא מצויינת בעבור המדינה כולה, שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות. אני שולח לך חיבוק גדול ותודה בשם כל מדינת ישראל". מבית הנשיא נמסר שפרופ' יונת התרגשה מהפנייה: "השיחה הזאת מרגשת אותי מאוד, תודה שהתקשרת, זה מאוד נוגע לליבי".

"אולי עוד תזכה בפעם השנייה"

ד"ר ענת בשן עובדת עם יונת ב-20 השנים האחרונות, כחלק מקבוצה גדולה של 15 חוקרים גרמנים וישראלים שכלת הפרס עומדת בראשה. "היא היוזמת והיא זו שהתחילה את המחקר בשנת 79'", סיפרה בשן. "אנחנו מאוד מתרגשים, זה משהו בלתי ניתן לתיאור בכלל. אין ספק שאם למישהו מגיע פרס נובל זאת עדה - היא מדענית מדהימה ובן אדם מדהים".

לשותפים אחרים דווקא היו ציפיות גבוהות. ד"ר מאט ברלוסוף אמר שהוא וחבריו התכנסנו במעבדה כדי לראות את השידור, והרימו כוסות יין. "זה הישג אדיר, סיפור מדהים", הוא התרגש. "היא המשיכה לעבוד על הפרויקט הזה במהלך שנות ה-80 וה-90 כשכולם אמרו לה שהיא לא תצליח, שהיא מבזבזת את הזמן שלה".

לדברי ד"ר ברלוסוף, "ביום-יום אתה לא חושב על דברים כאלו, אתה רק עושה את העבודה, חושה על הניסוי הבא, אין לך זמן. לא חשבתי בחיים שבכלל אתקרב להישג כזה. אנחנו עדיין עובדים על המחקר שלנו, על פרויקטי-המשך שקשורים באופן עקיף למחקר שלה. מי יודע, אולי היא תהייה הראשונה אי פעם שתזכה פעמיים בפרס".

עד כה זכו רק שלוש נשים בפרס נובל לכימיה. עדה יונת היא האישה הראשונה לזכות בפרס מאז 1964, כשדורת'י קרופורד הודג'קין מבריטניה זכתה בו עבור עבודתה בניתוח מבנה התא.

עדה יונת היא האזרח הישראלי התשיעי הזוכה בפרס נובל, והמדען החמישי בסך הכל. קדמו לה הפסיכולוג דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2002; הביולוגים אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו, שזכו בפרס נובל לכימיה ב-2004; והמתמטיקאי רוברט ישראל אומן, שזכה בפרס לכלכלה ב-2005; עוד זכו בפרסים שאינן מדעיים, הסופר ש"י עגנון והמדינאים מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס.

בהכנת הידיעה השתתפו אביטל להב, דניאל אדלסון ורונן מדזיני