צילום: אי פי
אסירים, דור שלישי
הטלפון בביתו של העד מצלצל. בצד השני נשמע קולו המאיים של הפושע שעזר להרשיע. הטלפונים הסלולריים הפכו לנשק החדש של האסירים בארצות הברית, ורשויות אכיפת החוק מנהלות מלחמת חורמה בהברחתם לבתי הכלא - מכלבים שמריחים סלולרי ועד למערכות לזיהוי שיחות יוצאות. התנקשות? נקמה בכנופייה מתחרה? האסירים פשוט נותנים לאצבעות ללכת במקומם
בעשרים וחמש שנותיו כסנאטור במדינת טקסס, ג'ון וויטמייר מעולם לא קיבל שיחת טלפון כזו. "אני יודע איך קוראים לבנות שלך", אמר קול מאנפף מצדו השני של הקו. "אני יודע בנות כמה הן. אני יודע איפה הן גרות", הוסיף המתקשר האלמוני ואז נקב בשמותיהן של הצעירות, בגיליהן ובכתובות המגורים שלהן. וויטמייר ישב ליד שולחן הכתיבה העתיק שבמשרדו ביוסטון והידק בחוזקה את אחיזתו בשפופרת.
וויטמייר הוא יו"ר ועדת אכיפת החוק של הסנאט בטקסס, נציג תקיף של מערכת החוק והסדר המקומית, שמציג לראווה אקדח מגולף במשרדו. למרות זאת, הוא אינו מתבייש להודות כי שיחת הטלפון שקיבל ב־7 באוקטובר האחרון "הפחידה אותי עד מוות". ריצ'רד טאבלר, האיש שמעבר לקו, רצח לפחות שני אנשים, וייתכן שארבעה. הוא אסיר באגף הנידונים למוות בטקסס, לכאורה מורחק מהציבור מאחורי מנעול ובריח. אלא שמהדרגש הצר של תא הבידוד שלו, במרחק שעת נסיעה מיוסטון, טקסס, הוא נתן לאצבעות ללכת במקומו והצליח להגיע אל אחד הפוליטיקאים החזקים ביותר במדינה באמצעות טלפון סלולרי שהוברח אל תוך הכלא.
טאבלר מתעקש שהוא רק הביע את חששותיו בפני איש הציבור, לא איים עליו בצורה כלשהי. "דיברתי איתו על היחס באגף הנידונים למוות, איך שמתעללים באסירים פה, ולא נותנים להם לאכול או להתקלח", הוא אומר. הוא יושב בתא נעול בחדר המבקרים של מתקן פולונסקי, שבו נמצא אגף הנידונים למוות, מביט בי דרך זכוכית משוריינת עבה. אנחנו מדברים בטלפון, כמובן.
טאבלר, גבוה, חיוור ורזה, עם זקן קלוש ועיניים ירוקות ובולטות, נראה צעיר בהרבה מ־30 שנותיו. דמעה מקועקעת בגסות זולגת מאחת מעיניו. שורות של צלקות לבנות שגרם לעצמו מעטרות את ידיו וזרועותיו. טאבלר, טבח לשעבר עם עבר ארוך של עבירות אלימות, הגיע לפולונסקי לאחר שיישב מחלוקת עם מנהל מועדון חשפנות וחברו בכך שירה בשניהם למוות. כמה ימים לאחר מכן נרצחו שתי רקדניות מהמועדון, שהיו בגיל העשרה. טאבלר מודה בפה מלא שירה בשני הגברים, מעשים שעליהם קיבל את עונש המוות. לגבי שתי החשפניות, בהזדמנויות שונות בעבר הודה שרצח אותן ובהזדמנויות אחרות הכחיש זאת (לי הוא אומר ש"נתן אור ירוק" לרציחתן).
וויטמייר לא האמין לטאבלר כשהלה הזדהה בפניו בטלפון. אבל אז בעט האסיר בדלת תאו, הוריד את המים באסלת המתכת והחזיק את הטלפון כך שהסנאטור יוכל לשמוע את צעקותיהם של האסירים האחרים באגף. ורק כדי לוודא שתשומת הלב של הסנאטור נתונה לו, פלט את פרטיהן האישיים של בנותיו. טאבלר טוען שלא התכוון לאיים על וויטמייר. "רציתי רק שהוא יידע שזה שאני נידון למוות לא אומר שאני טיפש", הוא אומר. "זה לא אומר שאני לא יכול להשיג מידע".
מעל החומות, דרך המנעולים
לאסירים אסור כמובן להכניס טלפונים סלולריים לאף בית כלא בארצות הברית, ובוודאי שלא לאגפי הנידונים למוות. ולמרות זאת, צצים המכשירים באלפיהם בבתי הכלא, לא רק בטקסס, אלא ברחבי ארצות הברית והעולם כולו. רק בשנה שעברה הוחרמו 947 טלפונים ניידים בבתי כלא במרילנד, כ־2,000 בקרוליינה הדרומית, וכ־2,800 בקליפורניה, אם להביא רק כמה דוגמאות.
קיומם של טלפונים סלולריים מאחורי הסורגים משנה את עצם המשמעות של הכליאה. מאסר אמור לבודד את הפושעים, להרחיק אותם זה מזה ומאיתנו כדי שלא יוכלו להזיק. אבל בעזרת הטלפון הסלולרי אסיר יכול לקפוץ מעל החומות ולחמוק דרך דלתות נעולות ולשמור על נוכחות דיגיטלית בעולם החיצוני. האסירים משתמשים בשיחות הטלפון, במסרונים ובדואר האלקטרוני כדי להתגרות בקורבנותיהם, לאיים על עדים, לנהל כנופיות ולארגן בריחות. אסיר באינדיאנה שריצה עונש של 40 שנות מאסר על הצתה הטריד בטלפון אישה בת 23 שמעולם לא פגש, והתקשר ליריד של מדינת אינדיאנה כדי להודיע על פצצה שהוטמנה במתחם, סתם לשם הבידור.
וויטמייר נשאר רגוע כשדיבר עם טאבלר, והקשיב בסבלנות לתלונות האסיר. הוא רשם את מספר הטלפון שלו, ומיד בסיום השיחה התקשר לג'ון מוריארטי, המפקח הכללי של מערכת בתי הסוהר של טקסס, ודרש לדעת איך לעזאזל משיג אסיר טלפון סלולרי במה שאמור להיות אחד מבתי הכלא המאובטחים במדינה.
אנשיו של מוריארטי הוציאו צו לקבלת פירוט השיחות שנעשו ממכשיר הטלפון שממנו התקשרו לוויטמייר. הם נדהמו ממה שגילו: במכשיר נרשמו יותר מ־2,800 שיחות ומסרונים בחודש הקודם. לפחות תשעה אסירים נוספים השתמשו בו, בהם חברים בכנופיות ידועות לשמצה כמו האחווה הארית והקריפס.
בתגובה הורה מושל טקסס ריק פרי ב־20 באוקטובר על נעילה מיידית של האסירים בתאיהם בכל 112 בתי הכלא במדינה ועל עריכת חיפוש בחפציהם ובגופם של כל 156 אלף האסירים. במבצע נתפסו 128 מכשירי טלפון סלולריים, בהם 12 באגף הנידונים למוות, וכן עשרות מטענים, סוללות וכרטיסי SIM. טאבלר היה באמצע שיחה עם כתב של העיתון "אוסטין אמריקן סטייסמן" כאשר החל החיפוש הכללי שעליו הורה פרי. "תן לי רבע שעה ואני אומר לך באיזו מכונית אתה נוהג", הוא התרברב. "אומר לך גם מה מספר הביטוח הלאומי שלך". דקות לאחר מכן פרצה לתאו יחידת סוהרים.
רצח סלולרי
אסירים תמיד הצליחו ליצור קשר עם העולם שבחוץ, באמצעות לחישת מסרים למבקריהם, הברחת פתקים ושלל שיטות מתוחכמות יותר. אולם הקלות שבה הם יכולים לעשות זאת היום מצמררת.
קחו לדוגמה את המקרה של קארל לאקל, תושב מרילנד בן 38, שאתרע מזלו להיות עד לרצח בבולטימור, והיה אמיץ דיו כדי להעיד נגד הנאשם, פטריק באיירס. לטענת התביעה, בעת שהמתין למשפטו בבית המעצר העירוני של בולטימור הצליח באיירס לשים ידו על טלפון סלולרי. אז השיג את שמו של לאקל, את כתובתו ואת מספר הטלפון שלו ושלח את כל המידע הזה לחבר בחוץ, עם הצעה לחיסול לאקל תמורת 2,500 דולר. ב־2 ביולי 2007 אסף החבר כמה בריונים ונסע לביתו הצנוע של לאקל בפרברים, שם לדברי הרשויות ירו בו למוות באקדח מגנום 0.44.
ברזיל מספקת לקח עקוב מדם. במשך שנים השתמשה כנופיית האסירים הגדולה במדינה בטלפונים סלולריים כדי לחזק את אחיזתה באסירי סאו פאולו ולבסס נוכחות מחוץ לכלא. ב־2006 זעמה הכנופייה על העברת חלק מחבריה למתקנים מאובטחים יותר, והשתמשה ברשת הסלולרית שלה כדי לפתוח במהומות בעשרות בתי כלא במקביל ובגל תקיפות של המשטרה ברחובות בירת המדינה. יותר מ־40 שוטרים ושומרים נהרגו בארבעת הימים הראשונים בלבד.
עיגולים מהבהבים על מפה
כלא נורת' ברנץ' נטוע בלב לבו של עמק מיוער במערב מרילנד ההררית. המתחם העצום המורכב ממבני בטון נמוכים מוקפים גדרות תיל משונן הוא אחד מבתי הכלא המאובטחים ביותר בארצות הברית. דלתות התאים האלקטרוניות נפתחות מרחוק. נגיעה בגדר ההיקפית מפעילה מטח גלי מיקרו המאותתות למצלמות הווידיאו להתמקד באותה נקודה.
אולם למרות ציוד המעקב המתוחכם, הטלפונים ממשיכים לחדור לתוך למתחם. "האסירים ממציאים כל מיני שיטות", אומר הסוהר לשעבר ג'ון ראולי, בעודו מדפדף בתמונות של טלפונים סלולריים שנמצאו בתוך סבונים מוצקים חלולים וערימות קרקרים שהודבקו זה אל זה. במקומות אחרים נקשרו טלפונים סלולריים ליוני דואר ולחצים שנורו מעבר לחומות הכלא, ובמקרה אחד מצאו הרשויות 78 מכשירים שהולחמו לתוך מדחס אוויר שנשלח לכלא בטקסס.
אך הדרך הקלה ביותר, וככל הנראה הנפוצה ביותר, שבה מוכנסים טלפונים ניידים לבתי הכלא היא בכיסי הסוהרים ושאר עובדי הכלא. "אין ספק שמעורבים בכך סוהרים מושחתים", אומר מוריארטי, המפקח הכללי של טקסס. הסיכון קטן והרווח גדול. סגל הכלא עובר חיפוש קל בלבד, אם בכלל, בהגיעו לעבודה וטלפון מוברח עשוי להכניס לעובד כמה אלפי דולרים. סוהר מקליפורניה שנתפס בקלקלתו סיפר לחוקרים שהרוויח יותר מ־100 אלף דולר בשנה אחת ממכירת טלפונים לאסירים.
האסירים עומדים בפני חשבון סיכון־רווח דומה. ברוב המדינות בארה"ב עוד לא הדביקו החוקים את קצב הטכנולוגיה ואחזקת טלפון סלולרי בין כותלי הכלא אינה מוגדרת פשע אלא הפרת כללים, כמו אחזקת סיגריות. ואפשר להרוויח היטב מהשכרת המכשיר לאסירים אחרים.
אחרי שהטלפון נכנס לכלא, לא קשה לאסירים להסתיר אותו. רכיבים סלולריים נמצאו מוחבאים בכריכות ספרי קודש, בעקבי נעליים, בצנצנות חמאת בוטנים ובצנרת של אסלות. למוריארטי אף יש צילום רנטגן המציג טלפון ומטען תחובים בישבנו של אסיר.
כדי למצוא טלפונים מוחבאים, כלא נורת' ברנץ' משתמש בציוד פשוט: אלבה, כלבת גישוש מלאת חיים. מתברר שלטלפונים סלולריים יש ריח מובהק, שכלבים מאומנים יכולים לזהות. אלבה מוכנסת לחדר הישיבות של הכלא לצורך הדגמה. היא צועדת בהתלהבות, מרחרחת שולחנות, כיסאות ומדפים ואז נעצרת ומתיישבת, נועצת את מבטה בפיסת בד שתחתיה החבאתי את האייפון שלי. "ילדה טובה!" צועק לה המאמן פיטר אנדרסון, ומעניק לה צעצוע לעיסה.
התרגיל מרשים, אבל אנדרסון מודה שגם הכלבים הטובים ביותר לא תמיד מוצאים את המטרה שלהם. "חתימת הריח לא מאוד חזקה, אז הם צריכים להיות קרובים יחסית", הוא אומר. "הכלבים אינם התשובה, אבל הם עוזרים".
טרי ביטנר נוקט גישה טכנולוגית יותר. הוא עומד בראש מחלקה מיוחדת של ITT, "סֶל האונד", שממוקמת בגן תעשייתי מחוץ לבולטימור ומוכרת מערכת שתוכננה במיוחד לזהות טלפונים סלולריים בתוך בתי כלא. ביטנר רוכן לפני צג ענק המציג מפה סכמטית של מטה המחלקה ומסביר כיצד המערכת פועלת. חיישנים המותקנים ברחבי הבניין מחפשים אותות של טלפונים סלולריים בכך שהם סורקים את תחום התדרים של הטלפונים הסלולריים שבע פעמים בשנייה. כשהם מאתרים אות, מופיע עיגול על הצג המראה את מיקומו. מפת משרדי סל האונד מלאה בעיגולים אדומים וירוקים, כשהצבע מסמל את סוג הרשת שבשימוש. חלק מהעיגולים צפים, מה שמעיד על כך שמישהו מדבר תוך כדי הליכה. עיגולים אחרים מהבהבים רק לשנייה - מסרון.
עד כה רכשו שלושה בתי כלא את המערכת, שעלותה נעה בין 20 אלף ל־500 אלף דולר. אולם איתור מיקומו של מכשיר טלפון אין משמעו הפסקת השימוש בו. עד שהשומר מגיע לנקודה המהבהבת, ייתכן שהמכשיר כבר יוחבא.
הגישה של הסנאטור וויטמייר ישירה יותר. "תחסמו כבר את הקליטה, לעזאזל!", צעק בשימוע שנערך לאחרונה בסנאט של טקסס. זה נשמע ברור מאליו, אבל יש בעיות עם הגישה הזו. חוק התקשורת האמריקאי מ־1934 מתיר רק לממשלה הפדרלית לשבש שידורי רדיו, שכעת כוללים גם שיחות סלולריות. בינואר הוגשה הצעת חוק לקונגרס שתאפשר להעניק למדינות היתרים לחסום את הקליטה הסלולרית בבתי הכלא, אבל תעשיית התקשורת נלחמת בהצעה. לדבריה, חסימת הטלפונים של האסירים תחסום גם שיחות של עובדי הכלא ולקוחות משלמים נוספים.
להגיד לילה טוב לאימא
בעוד הוויכוח נמשך, מתעלמים כולם ממה שעשויה להיות הדרך היעילה ביותר לצמצום השימוש הבלתי חוקי בטלפונים סלולריים בבתי הכלא: הקלה על האסירים להתקשר מהכלא באופן חוקי.
אין ספק שאסירים משתמשים בטלפונים סלולריים כדי לעשות בלגנים מכל הסוגים, אבל מהחקירות עולה שרוב השיחות בסלולריים המוברחים הן בלתי מזיקות - רק כדי לומר שלום למשפחה ולחברים. בחלק מבתי הכלא יש טלפונים ציבוריים, אך הגישה אליהם מוגבלת וחברות הטלפון גובות לעתים קרובות תעריפים גבוהים יותר מאשר בחוץ.
"טלפונים סלולריים הם הדבר הטוב ביותר אחרי ביקורי התייחדות", אומר אסיר מקליפורניה בשם ג'ק, שמרצה מאסר עולם בגין רצח. "אני מתקשר לאמא שלי שלוש או ארבע פעמים בשבוע, ואני שולח SMS לבת שלי כל לילה".
לפי מחקרים רבים, אסירים ששומרים על קשרים משפחתיים הם בעלי סיכויים פחותים בהרבה לחזור לכלא לאחר שחרורם. את ההיגיון הזה הבינו לאחרונה אפילו בטקסס, הידועה ביחסה הקשוח כלפי פושעים. במשך שנים ארוכות סירבה המדינה לתת לאסירים בבתי הכלא שלה גישה לטלפונים מכל סוג, אך השנה יותקנו בהם לראשונה טלפונים ציבוריים. "ברגע שהם ייכנסו לשימוש, אנחנו מצפים לירידה בהיקף הבעיה", אומר מוריארטי.
הטלפונים האלה היו יכולים לחסוך הרבה צרות למשפחתו של ריצ'רד טאבלר. רוב השיחות הסלולריות שלו היו לאמו ולאחותו, שגם קנו לו דקות שיחה, אומרים החוקרים. מאחר שסיוע לאסיר להשתמש בטלפון סלולרי נחשב בטקסס לפשע, הרי שביום שבו החל מבצע האכיפה הגדול במדינה עצרה המשטרה גם את אמו ואת אחותו של טאבלר. לכן הוא משתף עתה פעולה עם החוקרים ומסגיר את שמות הסוהרים שהיו מעורבים בהברחת הטלפונים הסלולריים לכלא, בתקווה שהרשויות יבטלו את האישומים נגד בני משפחתו. עקב זאת הוא נתון בסכנה מצד הסוהרים, שמאיימים לדבריו על חייו.
וכך גם הכנופיות בכלא, שהציבו פרס של חצי מיליון דולר על ראשו מאז שהפשיטה שלה גרם הביאה להחרמת הטלפונים שלהם. "יש מצלמות בכל מקום, ואי אפשר להשיג טלפון, לא משנה כמה כסף יש לך", אמר לי הנידון למוות הנרי סקינר זמן קצר לאחר הפשיטה. "הטאבלר הזה הרס לנו הרבה דברים".
לזמן מה, לפחות. נעילת התאים בוטלה בנובמבר, ומאז נמצאו עוד 310 טלפונים ברשות אסירים בטקסס - בהם ארבעה נידונים למוות.
7 תגובות לכתיבת תגובה