בשרפ"ג מתחילים לשלם את מחיר ההשקעות במזרח אירופה: הגיע שלב התביעות

עוד צרה נופלת על ראשם של יאיר פודים ואיציק שרם, בעלי השליטה ב-לידר השקעותהשייכת לשרם פודים גרופ (שרפ"ג). השניים אמנם עסוקים עד מעל לראשם בהשגת הסדר עם בעלי איגרות החוב של לידר השקעות, אך כעת הם יצטרכו להתמודד גם עם תביעה של משקיעים פרטיים.

מדובר בשבעה משקיעים שנתנו הלוואות מזנין לשותפות בשם Leader Real Estate, שהיא חברה־בת של לידר השקעות הפועלת בתחום הנדל"ן. אותם משקיעים הגישו תביעה כנגד השותפות, שרפ"ג ונושאי משרה בקבוצה ובהם יאיר פודים עצמו, בהיקף של 4 מיליון שקל.

לטענת התובעים, ביוני 2007 הם הוזמנו לערב פרזנטציה בחסות שרפ"ג על ידי חברת כנף 2000, שהיא חברה־בת של שרפ"ג, ואשר שימשה כמגייס השקעות עבור השותפות. באותו אירוע הם התבקשו להשקיע בפרויקט של פיתוח נדל"ן בריגה (לטביה) ובוולנטר (רומניה). אך לטענתם, בלא קשר למשבר הכלכלי, כל כספם ירד לטמיון לאחר שהפרויקטים נכשלו.

הטענה המרכזית של התובעים היא שהשימוש שנעשה בכספם לא תאם את ההתחייבויות והמצגים שניתנו להם, ושהחברות בקבוצת שרפ"ג התרשלו בפיקוח על ההלוואות ואף הובילו את התובעים לבצע את ההשקעה בדרכים עקלקלות תוך העלמת חלק מהעובדות, טשטושן של אחרות ו"הצגת מצג שווא כאילו מדובר בחבורת מקצוענים מומחים לנדל"ן במזרח אירופה".

בד בבד עם הגשת התביעה ביקשו התובעים לקבל צו עיקול זמני על נכסים מסוימים שבבעלות שרפ"ג, אך בית המשפט סירב לתת את הסעד המבוקש בלא לקבל את תגובת הנתבעים. בית המשפט הסביר כי טענות התובעים אינן חד־משמעיות ואינן מפורטות דיין.

התובעים מתמרמרים על כך שמנהלי השותפות גבו מהם דמי ניהול בהיקף של 225 אלף שקל כדי ש"יפעלו בחריצות ראויה ויגנו עליהם מפני השקעות בלתי הגיוניות, ניהול כספים כושל והסתרות מידע". בפועל, טוענים התובעים, השותפות נוהלה ברשלנות והסבה נזק כלכלי למשקיעים - נזק שלכאורה היה ידוע מראש.

לטענת התובעים, השותפות התחייבה להחזיר לבנק המלווה את הפרויקט בלטביה 1,900 יורו לכל מ"ר של דירה שתימכר. לטענתם, הפרויקט נרכש כשרוב הדירות כבר נמכרו במחיר רכישה ממוצע של כ־1,800 יורו בלבד, כך ש"ההפסד היה ודאי ומובטח מראש, והוסתר מהנתבעים".

טיעון נוסף הוא שהשותפות שניהלה את הפרויקטים הרוויחה כ־1.4 מיליון יורו בצורת ריבית על החזר הלוואת בעלים שנתנה לחברה־בת שהחזיקה בפרויקטים.

כנגד יאיר פודים נטען שהוא קיבל החלטות לא נכונות והתרשל במילוי חובתו, אף שהיה בידו הכוח לקבל את כל המידע הנחוץ. "הנתבעים ידעו שהפרויקט חייב להפסיד, ואף על פי כן הוליכו שולל את התובעים וגרמו להם להשקיע בפרויקט שאין סיכוי שלא יהיה בו הפסד ודאי".

אין ספק כי לנוכח העובדה שמדובר בהלוואת מזנין הנחשבת למסוכנת יותר, יצטרכו התובעים להשקיע מאמץ לא מבוטל כדי להוכיח שלא המשבר הכלכלי הוא שהסב נזק אדיר להשקעתם.