מבחן דרכים למיצובישי לאנסר: סוחבת דעה קדומה

איזו מכונית משפחתית אתם רוצים לקחת? במדינת ישראל של 2009, השנה האחרונה שבה מחירן של מכוניות נקבע על פי קבוצות שווי השימוש, כמעט לא קונים מכוניות משפחתיות. הרוב לוקחים, שהרי מכוניות משפחתיות מגיעות בעיקר לידיהן של חברות הליסינג ומשם לידיהם של מחזיקי הרכב הצמוד.

לפיכך, איזו מכונית משפחתית תרצו לקחת? בסופו של דבר, לא כל כך משנה איזו - שברולט קרוז, מאזדה 3 או יונדאי i30. העיקר שתהיה בעלת מנוע 1.6 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית. ואם חס וחלילה המכונית המשפחתית האמורה אינה מצוידת באותו שילוב קדוש של תיבה אוטומטית ומנוע בנפח 1.6 ליטרים, מן הסתם תיחשב מכונית כזאת בעיני רבים מוקצה מחמס מיאוס. למה? כי 100 סמ"ק, כשליש מנפחה של פחית שתייה, בקושי שתי לגימות לא כולל הבועות, אמורים לקבוע אם מדובר במכונית שסוחבת היטב או שמא בעגלה שתיאבק בעליות לירושלים.

פעם, אגב, המצב היה שונה. האגדות מספרות על ימים, אי שם בשנות השמונים, שבהם נמכרו בישראל מכוניות משפחתיות עם מנועי 1.3 ליטרים, שבאמת סחבו בקושי בדרך לירושלים. אחרי העידן ההוא כל מכונית משפחתית שנפח מנועהּ היה גדול מ־1.3 ליטרים התקבלה בתרועות שמחה. וכך, בתחילת שנות התשעים תפסה מיצובישי לאנסר, באותם ימים עולה חדשה וטרייה מיפן, את המקום הראשון בטבלת המכירות של שוק הרכב הישראלי. ללאנסר היה מנוע בנפח 1.5 ליטרים שהפיק בתחילת דרכו 75 כוחות סוס ולאחר מכן 89 כוחות סוס. הישראלים מצדם קיבלו את הלאנסר בזרועות פתוחות, מכיוון שהיו לה פינוקים אמיתיים: מזגן מקורי וחלונות חשמליים. אך מאז, כאמור, חלפו שנים רבות, וכיום מכונית משפחתית עם מנוע 1.5 ליטרים נתפסת כחלשה, עגלה, לא סוחבת, והשד יודע מה עוד.

ובכן, למרות הסטיגמות ולמרות הדעות הקדומות, כלמוביל יבואנית מיצובישי בחרה להציג בישראל את מיצובישי לאנסר בגרסה שמצוידת במנוע בנפח 1.5 ליטרים שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית. אותה לאנסר משווקת בישראל זה שנה כשהיא מצוידת במנוע, שלפחות על הנייר נראה ראוי הרבה יותר. זהו מנוע בנפח 1.8 ליטרים שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה, אך שילוב זה מייקר את הלאנסר במידה רבה, הרחק מחוץ לגבולות של קבוצות שווי השימוש.

סיבוב ראשון סביב לאנסר העממית. פרט לכמה תוספות, כגון אי אלו ספוילרים וחישוקי מגנזיום, קשה למדי להבחין בין הגרסה העממית לבין הגרסה הבכירה. נוסף על כך, זו מכונית נאה למדי שמסוגלת, בצבע הנכון, לבלוט היטב במגרש החניה.

לאנסר עצמה היא מכונית גדולה למדי שמשתרעת על 4.59 מטרים. לשם השוואה, אורכה של ניסאן טידה 4.3 מטרים. תא הנוסעים של הלאנסר אינה מעוצבת באופן הרפתקני כפי שמרמז עיצובה החיצוני, אך עדיין מדובר בתא נוסעים נוח למדי. למושבים הקדמיים יש שפע של אפשרויות כיוון, כל בקרות השליטה ממוקמות באופן יעיל ונוח, ולנוסעים מאחור יש שפע של מקום לשבת. גם בתא המטען יש מקום רב. הביקורת היחידה נוגעת לאיכות החומרים של תא הנהג, שעדיין אינם מיישרים קו עם מכוניות כגון מאזדה 3 החדשה.

לא צריכה להתבייש

ולמבחן הנסיעה. מנוע הלאנסר מפיק 109 כוחות סוס - יותר ממאזדה 3 ומפורד פוקוס, אך פחות מקיה סיד ומיונדאי i30. במהירויות נמוכות, לאנסר אינה מתקשה להתמודד עם תנועה עירונית, אך התיבה האוטומטית מחליפה הילוכים במרץ כדי לפצות על מחסור בכוח שמורגש בהאצות. שיכוך הזעזועים של הלאנסר עדיין אינו ברמה של המתחרות מאירופה, אך הוא בהחלט אינו מבייש לעומת רוב המתחרות היפניות בקטגוריה. בשיוט בין־עירוני מורגשת מידה מסוימת של רעשי צמיגים ורקע, אך הלאנסר אינה מתקשה להתחרות עם שאר המכוניות שממהרות לירושלים.

אנו מגיעים לשער הגיא - המבחן הישראלי המפורסם מכל ליכולתה של מכונית לטפס לירושלים. "תעלה את הקסטל?", תוהה הצלם, ואני יכול רק ללחוץ על דוושת הגז ולקוות לטוב. בהתחלה הלאנסר מתמודדת עם התנועה בכבוד. אחר כך המנוע שלה מעט רועש. ואז באה משאית שחוסמת את התנועה. קללה קצרה, צריך להתחיל מחדש. הלאנסר מתאמצת ורועשת. מכונית ליסינג אפורה בנתיב הסמוך מתחילה לפתוח פער. אבל אנחנו נחושים והפער מצטמצם. ישנם נהגים שיתקשו להתמודד עם העובדה שבזכות תוספת של 100 סמ"ק הם לא יוכלו לטעון לכתר מלך הכביש, וישנם נהגים שמבינים שהדרך לירושלים אינה מסלול מירוצים. נכון, לאנסר אינה המכונית הכי מהירה בכביש, אך בהתחשב בדרישות התפקיד היא גם לא צריכה להיות.

גם סוסים רזים מספיקים

אז מה יש לנו לומר על הלאנסר? קודם כל, מדובר במכונית ראויה. היא נראית טוב, נוחה וגם מרווחת למדי. תא הנוסעים שלה סובל מפלסטיקה באיכות שאינה מיישרת קו עם כמה מהמתחרות, אך זו מכונית שתגיע ככל הנראה בעיקר לידיהן של חברות ליסינג והשכרה, כמו מכונית המבחן שהושאלה מחברת הליסינג וההשכרה הרץ. ומה בנוגע לשאלה הכי חשובה: איך המנוע? ובכן, כאן הטכנולוגיה מצליחה כמעט לחלוטין לחפות על העובדה שללאנסר חסרים 100 סמ"ק. אפשר לומר, כמו פעם, שהסוסים שלה מעט רזים, אך למי שזקוק למכונית משפחתית יפנית שתעמוד בכבוד במטלות היומיום למשך שלוש השנים של חוזה הליסינג, לאנסר 1.5 ליטרים בהחלט תשביע את רצונו.