הקיבוצים מציגים: עושר שיתופי

בימים אלה, כשלווים גדולים דוגמת לב לבייב מבקשים פריסת חובות, בדקנו כיצד התמודדו הקיבוצים בישראל, שבשנות ה-80 נזקקו להסדרי חוב משל עצמם, עם המשבר העולמי. הבדיקה העלתה שורה של קיבוצים אמידים מאוד, שהשכילו לצלוח את המשבר. כאלה בעלי תעשייה משגשגת, שנהוגה בהם תרבות חלוקת בונוסים נדיבה ורשימות המתנה ארוכות לצורך קבלה לחברות.

מקום ראשון - מעגן מיכאל

מקום שני - סאסא

מקום שלישי - קבוצת יבנה

מקומות 4-6 - שמיר, משמר העמק, בארי

מקום 7-10 - גן שמואל, יטבתה, מעברות

אריק רייכמן - דגים גדולים בבריכות קטנות / דעה

קיבוץ הוא אחת המערכות הפיננסיות המורכבות, הפתלתלות והעלומות ביותר בחברה הישראלית. אך האקזיטים הגדולים של כמה מהמפעלים הקיבוציים, ההנפקות וההפרטות חשפו בשנים האחרונות טפח מההתנהלות הפיננסית שלהם. 

במקרים רבים, הרווחה הכלכלית הגדולה בחלק מהקיבוצים שונה באופן מהותי מתדמית הצנע המקובלת שהודבקה להם. פרויקט "כלכליסט" מנסה לראשונה לדרג את הקיבוצים העשירים בישראל ולספק תמונת מצב עדכנית על אורחות החיים בהם, מקטן עד גדול - מהנסיעות השנתיות לחו"ל, דרך גודל הדירה הממוצעת ועד גובה הפנסייה לחברים וקרנות החיסכון.

שלוש מסקנות בולטות עולות מהדירוג. הראשונה: לא רע להיות חבר קיבוץ עשיר - רשת ביטחון כלכלית, צבירה מואצת לפנסיה, בונוסים שנתיים, קרנות עזרה הדדית, הורשה וחיסכון וסיוע לבנים חוזרים - הופכים את החברות בקיבוץ לכדאית. שנייה: כמעט כל הקיבוצים העשירים מקיימים חיי שיתוף מלאים ולא פנו להפרטה. האם חיי השיתוף הפכו את הקיבוץ לעשיר, או שמא העושר שמר על מסגרת החיים השיתופית? נראה שהתשובה נמצאת אי שם באמצע.

ואחרונה: בכל אחד מהקיבוצים ברשימה יש מפעל עוגן מרכזי עם הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה ויותר. כמעט כל המפעלים בקיבוצים אלה הונפקו או הוכנס אליהם משקיע. האחרים חייבים את הצלחתם להתמקצעות בתחום ספציפי מאוד, מרביתם בעלי מערכי הפצה ושיווק חובקי עולם.

עם זאת חשוב לזכור כי הדירוג שלפניכם הוא רק צד אחד של המשוואה. בקיבוצים רבים טרם השלימו חיסכון פנסיוני ראוי, חלקם מצויים בגירעון, ויש גם קיבוצים שנקלעו למשבר חריף בחסות הסערה הפיננסית האחרונה.

איסוף הנתונים לא היה פשוט. הקיבוצים אינם ממהרים לחשוף נתונים פיננסיים. הדירוג מבוסס על ליקוט ממושך של נתונים מגורמים שונים בקיבוצים, ומתבסס באופן חלקי על נתונים שמפרסמים הקיבוצים ועל דו"חות של מפעלים הנסחרים בבורסה.

במרבית הקיבוצים עיקר המחזור נובע מהכנסות מתעשייה, ועל כן פורטו ההכנסות מהמקור התעשייתי העיקרי (זה שאחראי ל־80% מהמחזור ומעלה). שוויין של הקרקעות השייכות לקיבוצים לא הובא בחשבון בשל הקושי להעריכו, השונות הגדולה והליכים משפטיים המתנהלים בשאלת הסיווגים (תעשייתי או מסחרי), שיש בהם להשפיע על השווי. על כן קיבוצים הנחשבים "עשירים" רק על סמך קרקעות שנמצאות ברשותם לא מצאו את מקומם בדירוג.

לאחר התלבטות דורג מעגן מיכאל בראש. הגם שקיבוץ סאסא עולה עליו בהכנסותיו מתעשייה, זכה הראשון בתואר בעיקר הודות ליציבות הפיננסית שהוא מפגין לאורך שנים ולרווחה הכלכלית של חבריו. למעשה, ההכרעה על זהות הקיבוצים העשירים היתה פשוטה ביחס להכרעה על מיקומו של כל קיבוץ בדירוג.