אייזנברג היה הראשון

נתינת הטבות מס לאנשי עסקים יהודים שעלו לישראל, חלקם ישראלים לשעבר, היא "פטנט" שאומץ בישראל כבר בסוף שנות השבעים. שר האוצר אז, פנחס ספיר, ביקש להביא לישראל את איש העסקים היהודי שאול אייזנברג, שהתמקד באותן שנים בהשקעות במזרח הרחוק. אייזנברג התעניין בזירה הישראלית כקרקע להשקעה, והמדינה חוקקה עבורו בשנת 1968 תיקון בחוק לעידוד השקעות הון (שמוכר עד היום בשם "חוק אייזנברג").

אייזנברג רכש את החברה לישראל, והמדינה העניקה לו בתמורה הקלות מס גדולות, הכרה כמפעל מאושר, אשראי ממשלתי וסיוע ביבוא חומרי גלם. אייזנברג העתיק את מרכז עסקיו לישראל, והיתר שייך להיסטוריה.

בשנים שלאחר מכן הוענקו על פי החוק הטבות מס לתושבים חוזרים וחדשים, לאו דווקא כאלה שמטרתן המוצהרת היתה לעודד חזרה של השקעות זרות. אילי הון ואנשי עסקים ששבו לישראל קיבלו הטבות מס שניתנו בעיקר באופן עקיף, כגון הטבות ברכישת רכב ומוצרי חשמל.

ב־2005–2004 שונתה שיטת המיסוי בארץ, ועברה מהשיטה הטריטוריאלית למיסוי פרסונלי - כזה שממסה את תושביה בגין כל הכנסותיהם בארץ ובעולם, ללא כל קשר למקום שבו נוצרו.

במצב הזה נוצר הצורך לתמרץ משקיעים זרים להעביר את פעילותם העסקית דווקא לישראל, כדי שיוכלו למסות אותם, וזאת באמצעות יצירת חבילת מיסוי אטרקטיבית. הצורך הזה הביא ליצירת חבילת ההטבות הנוכחית, וחגיגות ה־60 לישראל היו רק התפאורה לכך.

לדברי מומחים בתחום, הענקת הטבות מס לתושבים חוזרים או למשקיעים מן החוץ היא תופעה בינלאומית מוכרת. אנגליה, למשל, העניקה עד לפני שנתיים הטבות מס נדיבות למשקיעים שהיגרו אליה. היא העניקה במשך שנים פטור ממס למשקיעים על הכנסות שנוצרו מחוץ למדינה, מה שהפך אותה ל"מקלט מס" גם לישראלים רבים. לפני שנתיים החליטו באנגליה על ביטול ההטבות ועל הרחבת בסיס המס, ומשקיעים זרים מצאו את עצמם לפתע תושבי קבע החייבים במס מלא.