תקווה לכלכלת איסלנד: חוות שרתים לכל העולם

לאחר קריסת כלכלת איסלנד עם פרוץ המשבר הפיננסי, פונה האי הצפוני למקור חדש להכנסה - אירוח מיליוני השרתים המתפעלים את אתרי האינטרנט, הרשתות החברתיות והבנקים בעולם, כך מדווח אתר הבי.בי.סי.

עלויות קירור וחשמל הן בין ההוצאות הגדולות יותר של חברות טכנולוגיה, אשר חוות השרתים שלהן יכולות לכלול בין אלפי למאות אלפי שרתים אשר דורשים צריכת אנרגיה בלתי פוסקת ואחסון בטמפרטורות נמוכות במיוחד. בשנים האחרונות יצרני שרתים החלו לשווק את השרתים שלהם גם על סמך ערכי פליטת החום וצריכת החשמל שלהם, ולא רק לפי פרמטרים של ביצועים.

נוסף לעלויות האחזקה, החום שיוצרים השרתים והפחמן הדו-חמצני שפולטות מערכות מיזוג האוויר חורגים לעתים קרובות מההגבלות שקובעות מדינות רבות, במסגרת הליכי חקיקה המתגבשים מתוך כוונה להגביר את ההגנה על איכות הסביבה.

יתרונה של איסלנד לאירוח חוות שרתים הוא גם במזג האויר הקר שלה, עם טמפרטורות ממוצעות של בין 10 מעלות בקיץ ל-2 מעלות בחורף, המוזילות משמעותית את עלויות הקירור. בנוסף, 100% מהאנרגיה של איסלנד מופק ממקורות גיאותרמיים ומהרי הגעש שלה, אשר אינם מזהמים ומייצרים יותר אנרגיה מש-320,000 תושבי האי יכולים לצרוך.

לא כולם רצים צפונה

ג'ף מונרו, ראש חברת Verne Global המקימה חוות שרתים באיסלנד, מסר לבי.בי.סי כי עקב צמיחתם של שירותי מחשוב הענן המגדילה את הצורך בשרתים, עלות האנרגיה ופליטת הפחמן הדו-חמצני של חברות הטכנולוגיה תהיה "גבוהה מהנסבל" בשנים הקרובות. "באיסלנד", אמר מונרו, "חברה תוכל לחסוך מעל לחצי מיליון טונות של פחמן דו חמצני בשנה". על פי תוכניות החברה, יוכלו לקוחות לשכור שטח אחסון בחווה בתוך כשנה.

כהכנה לפנייתה לשוק, משקיעה איסלנד בתשתית סיבים אופטיים מהירים אשר יחברו את הרשת לבריטניה ולצפון אמריקה. ההערכות הן שאיסלנד מחוברת לעולם ברוחב פס של כחמישה טרה-ביט לשניה, פי מיליון מרוחב הפס של חבילת גלישה ממוצעת בישראל.

לא כל הלקוחות ששים להעביר את חוות השרתים שלהם לאי צפוני ומרוחק, בין אם בגלל מגבלות של מהירות גישה ורוחב פס, עלויות ניהול לשרתים מרוחקים או דאגה מיציבותה של הכלכלה האיסלנדית, אך אם ייצאו התוכניות לפועל עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת, גם לעלויות התפעול של אתרי האינטרנט הגדולים, וגם לתעשיית ה-IT של איסלנד.