נסרדישי: "אין מדובר בעלייה של אוליגרכים"

הנהירה של יהודים עשירים חזרה לישראל בתקופה האחרונה, הנחשפת בימים אלה ב"כלכליסט", משמחת מאוד את רשויות המס הישראליות. למרות הטענות על חוסר שוויון הנובע מהקלות המס לעולים ולתושבים, שהתקבלו בספטמבר 2008, ברשות המסים מתגאים על המהלך. לטענת יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, המדינה רק תרוויח מהשקעות העשירים ומהמיסוי העתידי שלהם.

נסרדישי אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "החקיקה של העולים החדשים והתושבים החוזרים היתה יוזמה משותפת של האוצר, רשות המסים ומשרד הקליטה. התמודדנו נגד גופים שחשבו שהמהלך מפלה ואנשים שטענו כי יש עולים שכבר לא ייהנו מזה והצלחנו להעביר את החקיקה. יש לציין, כי לחקיקה זו אין עלויות למשלם המסים הישראלי. זה לא עולה לו שקל אחד. להפך, המדינה רק מרוויחה.

"האנשים שמגיעים לפה הם בעלי הון, שממילא לא היה נגבה מהם מס - כי ללא ההטבה הם לא היו מגיעים לארץ. מבנה החוק הישן היה מכניס אותם לרשומות, וכדי לא לסכן את עסקיהם בחו"ל הם לא היו עולים כלל. אם כבר היו מגיעים לארץ, הם היו מתחמקים ממס באמצעות תכנוני מס ותחמוני מס סבוכים. באנו ואמרנו להם, בואו נעשה פישוט של החוק ונעביר מסר ליהדות העולם. המסר הוא פשוט - בואו הנה. אילי ההון מגיעים לישראל, קונים דירות, צורכים ומשקיעים במדינת ישראל. על הפירות של ההשקעות שלהם הם ממוסים מהיום הראשון".

האם אתה לא מפחד שישראל תיהפך למקלט מס?

נסרדישי: "לא מדובר בעלייה של אוליגרכים. מי שעולה לישראל באמצעות החוק אלה אנשים בעלי מוניטין בחו"ל וזוהי תעודת כבוד למדינת ישראל. הקונספט של מקלט מס הוא מדינה שנותנת לתושבי חוץ לעשות עסקים באמצעותה, ואילו בישראל אנו קוראים לאנשים לבוא להיות פה אזרחי קבע. מעבר לכך, מדינות ה-OECD היו מודעות לחקיקה ולא שמענו מהם שום הסתייגות".

נסרדישי מציג נתונים חיוביים שלטענתו נוצרו בעזרתו של החוק החדש. "בין 2007 ל־2008 היתה ירידה של 25% בנתוני העלייה לישראל. בשמונת החודשים הראשונים של 2009 יש ירידה כללית של 4%. כלומר, צמצמנו את הפער - ועוד לא נגמרה השנה. במדינות שמהן מגיעים העולים העשירים ביותר הנתונים אף מרשימים יותר. לפני 2009 היתה ירידה של 3% בנתונים של העלייה מאנגליה. בשמונת החודשים הראשונים של 2009 יש עלייה של 42% מבריטניה. אותו דבר עם ארה"ב, שם היתה ירידה של 3% לפני 2009, ובשמונת החודשים הראשונים של 2009 יש זינוק של 19% בנתוני העלייה. זה מראה שמבחינה פסיכולוגית אנשים רוצים לבוא לפה כי הם יודעים שהכנסותיהם לא ימוסו".

נסרדישי מוסיף כי רשות המסים בשיתוף משרד הקליטה עושה מסעות הסברה בחו"ל וב־2008–2009 כבר יצאו שלוש משלחות לארה"ב ואנגליה כדי להסביר ליהודים את משמעות החוק.

דיונים קדחתניים

"היו כמה גורמים יהודיים זרים שהרימו גבה של אהדה מהמהלך של ארנון מילצ'ן ותושבותו בישראל", אומר עו"ד פנחס רובין בנוגע לפרסום אתמול ב"כלכליסט" על עלייתם של אילי הון רבים מחו"ל. לטענת רבין, המייצג כמה מאילי ההון החוזרים לארץ, "הם מקיימים דיונים קדחתניים עם יועציהם ושואלים אותם: מדוע הם הציבו מכשולים בפניהם לעלות לארץ מכורתם כשבצדה של העלייה יש הטבה מועילה וידידותית? הן מדינה ידידותית והן מיסוי ידידותי - זהו גן עדן של ממש".

למרות הפידבקים הרבים שמקבלת הרפורמה, התוכנית גם מעוררת גל של ביקורת הנוגעת בעיקר למרכיב האפלייתי שבה. המבקרים טוענים, כי התוכנית אינה מיטיבה עם שכירים שלא נהנים מההטבות המוצעות בתוכנית שכן הם נאלצים לשלם מס בכל מקרה. כמו כן, התוכנית מפלה בין העולים שעלו לפני תחילת 2007 שלא זכו ליהנות מההטבות המוצעות.

עו"ד רובין דוחה את הטענות ואומר כי "המושג אפליה טומן בחובו מרכיב ערכי. אפליה קיימת רק בין שווים ולא בין שונים. דין עולה חדש הוא לא כעולה ישן שכבר נמצא כאן. כדי לעודד את מי שנמצא כאן מעניקים להם מיני פיתויים שאינם נחלתם של אחרים. ההעדפה הזאת היא ההעדפה ממין העניין, והיא נדונה בוועדת הכספים ובוועדת הקליטה של הכנסת שישבו על המדוכה של החוק הזה".

יש הסבורים כי הרפורמה עלולה להשפיע על צירופה של ישראל למדינות ה־OECD. מדינות העולם המערביות נלחמות בתופעת מקלטי המס, כך שאם ישראל תצטייר כמקלט מס זה יקשה עליה להצטרף כמדינה חברה ב־OECD. לפני כשנה, כשדנו על יישום החוק, עלתה הסוגיה באוצר. היו שטענו כי מדינות העולם לא יראו זאת בעין יפה, אך לעומתם אחרים סברו כי זה לא ישפיע.

רו"ח רן ארצי, המומחה למיסוי בינלאומי, סבור כי למרות השמות הגדולים שכבר הגיעו כרגע, מדינות העולם אינן רואות בישראל מקלט מס, ולכן הן אינן חושבות להגיב על החקיקה הישראלית. "עדיין לא היו גלי הגירה ענקיים של הון לכיוון מדינת ישראל עד כדי כך שזה יעורר דיון רב־לאומי. להערכתי, בעולם עוד לא הפנימו ולא תופסים את ישראל כמקלט מס גם בעקבות החקיקה הזאת".

ארצי מספר, כי החקיקה היא לא פטנט ישראלי: "יש מדינות בעולם שמעודדות הגירה של תושבים למחוזותיהם כבר שנים ארוכות. דוגמה קלאסית היא בריטניה. כבר לפני יותר מ־20 שנה נתנו שם לתושבים זרים פטור ממס ומדיווח על הכנסות שלא צמחו ולא התקבלו בבריטניה. אנשי עסקים זרים המתגוררים בבריטניה נקראו non domicile - והם הוכיחו את מעמדם כתושבים באמצעות נכס מקרקעין במדינה והוכחת נוכחות עסקית־משפחתית בבריטניה".

לאחרונה שינתה אנגליה את חוקי המס, והכללים החדשים מורים כי אם איש העסקים ירצה ליהנות ממעמד זה, הוא יצטרך לשלם מס גולגולת של 30 אלף ליש"ט בשנה, וכן יידרש להכניס את הכסף שהרוויח מחוץ לאנגליה לתוך גבולותיה ולשלם עבורו מסים כאילו הרוויח אותו באנגליה.

לעומת אנגליה שהקשיחה את מדיניות המס שלה יש מדינות נוספות, כגון שוויץ, אוסטריה ולוקסמבורג, שנותנות הטבות מיסויות נרחבות כדי למשוך אליהן השקעות. "בשוויץ, לדוגמה, ניתן להגיע להסדר מיסוי שבו התושב משלם סכום מס מוחלט, אשר יכול להיות מס נמוך מאוד, שיהווה את בסיס המס לאורך תקופת התושבות. בשוויץ מקבלים את ההטבות לתקופה ארוכה יותר מהתקופה הישראלית ולפיכך היא מאוד קוסמת לאנשי העסקים בעולם", מסביר ארצי.

פטור על נאמנויות

יותר מחצי שנה אחרי אישור חוק עולים חדשים ותושבים חוזרים, גיבשה רשות המסים את עמדתה גם בנוגע לסוגיית מיסוי נאמנויות זרות שיוצרן עלה לארץ. החוק המקורי נמנע מלהתייחס ישירות לסוגיית מיסוי הנאמנויות הזרות, לאחר שהעמדה הראשונית של רשות המסים בסוגיה עוררה התנגדות עזה. לפי העמדה המקורית, אמור היה הפטור החדש ממס לעשר שנים לחול גם על נאמנויות זרות - אלא אם יוצרן ילך לעולמו לאחר עלייתו לארץ, שאז יפוג הפטור על הנאמנות באופן מיידי. סעיף זה הכעיס יהודים עשירים ברחבי העולם ונציגיהם, ובראשם עו"ד רובין, שטענו כי הוא ישמש תמריץ שלילי לעלייתם ארצה. בצעד חריג, רובין אף שכר בזמנו את שירותי השדולה של חברת פוליסי שבבעלות בוריס קרסני כדי שתציג את עמדתו בכנסת.

לאחר דיונים שונים בעניין הוחלט כי נאמנות זרה שתיהפך לנאמנות ישראלית בעקבות עליית יוצרה לארץ תזכה בכל ההטבות המובטחות בחקיקה החדשה - כלומר פטור ממס לעשר שנים - גם אם יוצרה ילך לעולמו בתקופה זו.