אוניברסיטת ת"א - 25 סטודנטים על כל מיטה

בחודשי הקיץ הולכים ועולים דמי השכירות בתל אביב, בעיקר בגלל צעירים רבים המחפשים דירות לקראת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטה. פתרונות הדיור המוצעים לסטודנטים בתל אביב מועטים, ועתידם של הפתרונות הקיימים לוט בערפל. לדברי גיא קלנר, מנכ"ל חברת נכס - חברה־בת של אגודת הסטודנטים בתל אביב העוסקת בתחום מגורי הסטודנטים - שוק הדיור לסטודנטים בתל אביב נמצא במצב העגום ביותר זה שנים רבות.

גיא קלנר, חברת נכס: "פנו אלינו בעלי נכסים מלוד והציעו להקים שם פרויקט מגורי סטודנטים, אבל זה לא רלבנטי. אם נבחר מקום מחוץ לתל אביב, הוא צריך להיות בעל ערך מוסף גדול מאוד" | צילום: ינאי יחיאל

"נכנסנו לתחום המעונות בגלל הצורך המיידי של סטודנטים למצוא דיור במחיר סביר", אומר קלנר, ומבקש להזכיר כי האוניברסיטה, שמפעילה מעונות סטודנטים בשטחה, הפעילה בעבר גם שני מבנים בסמוך לקמפוס המרכזי שלה, אך חוסר כדאיות כלכלית הביא אותה לוותר עליהם.

מאז יולי 2008 נבנה בתל אביב פרויקט לסטודנטים בשני מתחמים על ידי חברת שיכון ובינוי של קבוצת אריסון, בהשקעה של כ־400 מיליון שקל. המתחמים יכללו שבעה בנייני מגורים, 250 דירות וכ־960 מיטות לסטודנטים. לקראת שנת הלימודים הנוכחית הושלמו חמישה בניינים עם 700 מיטות מתוך השבעה המתוכננים. האוניברסיטה פועלת להקים פרויקט נוסף המכונה ברושים, שבו יוקמו שטחים לכ־1,300 מיטות נוספות.

בינתיים מוצאים הסטודנטים פתרונות מוגבלים מאוד בשני מבנים - בית ברודצקי ברחוב ברודצקי, ובית מילמן ברחוב טאגור. כיום משכירה חברת נכס את הדירות החל ב־900 שקל בחודש לסטודנט בדירה עם ארבעה שותפים ועד 1,250 שקל לדירת יחיד, בתוספת תשלום של 160 שקל עבור חשמל, ארנונה ומים. הדירות כוללות מטבח וריהוט, והמגורים עצמם כוללים גם מועדון, כיתות לימוד, אינטרנט אלחוטי ומכונות כביסה.

"הבניינים האלה ישנים", מודה קלנר. "הם נבנו בשנות השישים. בית ברודצקי שייך לקרן הפנסיה של ועד עובדי הסוכנות היהודית, ובית מילמן שייך לקרן ולגורם פרטי. מי שמנהל את הבניינים הללו עבור הבעלים היא חברת השתתפות בנכסים, ואנחנו בעצם פועלים מולה".

"רוב הסטודנטים מחפשים דירות במרחק הליכה מהאוניברסיטה", מצייר כפיר זוהר, מנכ"ל משותף באנגלו־סכסון תל אביב, את מפת הביקושים. "הם מחפשים דירות קטנות של 3–1 חדרים עם או בלי שותפים. רוב הביקוש מתרכז בחודשיים לפני תחילת הלימודים, וגם בחודשי הקיץ. המחסור בדירות להשכרה בתל אביב גורם לסטודנטים לשלם לא מעט על דירות הקרובות למוסד הלימודים, לעתים גם 5,000 או 6,000 שקל בחודש".

מעדיפים קשישים

"השנה פנו אלינו יותר מ־800 סטודנטים, ואנחנו יודעים שיש הרבה שכלל לא פונים כי הם יודעים שיש בעיה בתחום", אומר קלנר. לדבריו, היחס בין סטודנטים למיטות באוניברסיטת תל אביב עומד על 25 ל־1. "בירושלים, למשל, היחס עומד על 4 ל־1, בבאר שבע על משהו כמו 5 ל־1 ובטכניון 3 ל־1", הוא מספר.

"אם לא היינו מפעילים את המעונות בבודצקי ובמילמן, כל המיטות הללו היו הולכות לאיבוד. אנחנו מצליחים לשמר את המהלך הזה בינתיים, אבל זה לא פשוט. לחברת השתתפויות בנכסים יש תוכניות אחרות לבניינים אלה, והם מתכוונים לשנות את הייעוד במקום ולבנות מגדלי מגורים. כרגע, הפתרון של מגורי סטודנטים הוא הטוב ביותר לכל הצדדים", אומר קלנר.

בשנתיים האחרונות, מאז הופרדה פעילות חברת נכס מאגודת הסטודנטים ונהפכה לעצמאית, החברה מנסה להרחיב את מאגר המיטות להשכרה עבור סטודנטים בעיר, אולם לא פעם היא נתקלת בתופעות המקשות עליה למצוא פתרונות. לאחרונה התקשרה נכס עם חברת צ.פ חברה לבניין של הקבלן צביקה פוקס, ויחד הן ניגשו למכרז BOT של עיריית תל אביב לשיפוץ וניהול לאורך עשור של מבנה לשימור בשטח של 4,000 מ"ר בשם בית נערות מזרחי ברחוב דב הוז בעיר. ל"כלכליסט" נודע כי שתי הצעות בלבד הגיעו לשלב הסופי. האחת, של נכס ופוקס, מציעה להפעיל במקום מגורי סטודנטים, והשנייה מציעה להפוך את המקום לבית דיור מוגן.

בית ברודצקי. 900 שקל בחודש לדירה עם 4 שותפים | צילום: עמית שעל

העירייה הצהירה כי תעדיף שבמקום יוקם בניין של דיור בר השגה או מגורי סטודנטים, אולם מכתב שהגיע לידי "כלכליסט" מגלה כי התושבים באזור מעדיפים קשישים על פני סטודנטים. "האזור הוא שכונת מגורים ותיקה ואין כל סיבה להצנחת מוקד פעילות שיביא עמו רעש, מהומה ואנרגיות הזרות לאופייה", כתבו התושבים בשכונה לעיריית תל אביב. המכרז עתיד להיסגר החודש. לדברי קלנר, אם יזכו במכרז ואכן יקומו מעונות במקום, דמי השכירות במקום יעמדו על 3,000 שקל לדירה שתוכל לקלוט שני סטודנטים.

ניהול מעונות גם עמידר רוצה לנהל סטודנטים ל"כלכליסט" נודע כי חברת הדיור הציבורי מתכוונת לחדור לתחום ניהול מעונות הסטודנטים בישראל דותן לוי, תגובה אחתלכתבה המלאה

מחירים גבוהים מדי

במסגרת חיפוש הפתרונות לסטודנטים פועלת החברה גם בשוק הפרטי של בעלי נכסים בתל אביב, ונתקלת בתופעות מטרידות. "לפני שנתיים פנה אלינו יזם שהציע לנו להשתמש במבנה בדרום תל אביב", מספר קלנר. כשהגיעו אנשי נכס למקום, הם גילו כי בעל הבית מתכנן להציב בכל חדר לא פחות משמונה מיטות. "לפני שהוא הציע לנו את הנכס הוא השכיר את החדרים לעובדים זרים, וחשב שאפשר יהיה להשכיר את המקום לסטודנטים בצורה דומה. אנחנו כבר לא מקבלים הצעות כאלה", אומר קלנר.

"בעלי בתים בעיר אוהבים להשכיר נכסים לסטודנטים כי הם יודעים שמדובר בקהל שיהיה לו מה להפסיד אם לא יתנהג כראוי בדירה או על פי החוזה", מוסיף זוהר מאנגלו־סכסון.

לדברי קלנר, החברה מקבלת גם פניות מגופים ומבעלי נכסים בערים אחרות. "פנו אלינו בעלי נכסים מלוד ושאלו אותנו אם נרצה להקים שם פרויקט מגורי סטודנטים, אבל זה לא רלבנטי. אם נבחר מקום שלא יהיה בתוך תל אביב, הוא צריך להיות בעל ערך מוסף גדול מאוד לסטודנט. בכל מקרה אנחנו לא מגבילים את עצמנו לגודל מסוים או למודל מסוים", אומר קלנר.

בעיה נוספת הקשורה למציאת מקום היא המחירים הגבוהים ברחבי תל אביב. כדי למצוא מקום שבו יוכלו הסטודנטים לשכור דירה במחיר סביר, על בעלי הנכס להציע אותו במחיר שכזה. קלנר מספר שקשה מאוד למצוא בעלי נכסים שמוכנים להוריד את המחיר. "יש בניין שנמצא ברחוב צידון, בקצה הצפוני של רחוב הירקון, ומושכר למשרד הקליטה. לאחרונה פינו שם שתי קומות והתעניינו בהן. הבעיה היא שקשה לאנשים לרדת לרמה הנכונה או ההגיונית של ערך הנכס שלהם. ככה גם היה עם השתתפויות בנכסים לגבי מילמן וברודצקי. נכון להיום, בהרבה מקומות בתל אביב המחירים גבוהים מדי וזה לא מתאים".