משפט רמדיה נפתח: ההורים בוכים על דוכן העדים; הנאשמים מפנים אצבע מאשימה לגרמניה

בבית משפט השלום בפתח תקווה נפתח היום (א') משפטם של הנאשמים בפרשת תחליף החלב הצמחי רמדיה שהביא למותם של שני פעוטות ולפגיעה בעשרות אחרים.

שמונת הנאשמים בפרשה הם פרדריק בלק, טכנולוג המזון של רמדיה לשעבר, גדעון לנדסברגר, מנכ"ל רמדיה לשעבר, משה מילר, מבעלי רמדיה לשעבר וכן חמישה עובדי משרד הבריאות, בהם ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, שהיתה מנהלת שירות המזון הארצי בתקופה הרלוונטית.

בדיון נאמו סנגוריהם של הנאשמים את נאומי הפתיחה ומיד לאחר מכן עלו להעיד הוריהם של שני הפעוטות שמתו כתוצאה מאכילת תחליף החלב.

"הנאשמים האמיתיים לא נמצאים בבית המשפט", אמר סנגורו של לנדסברגר, עו"ד ישראל (רלי) לשם, והוסיף כי "בתיק כבר התגבשה עמדה ציבורית", "בדיוק בשביל זה יש את בית המשפט. מחוץ לאולם יש השתוללות ציבורית, אך באולם בית המשפט שורר הדין בלבד", אמר לשם, והוסיף כי אף מנהל בכיר לא יכול היה לצפות את רצף הכשלים ה'הזויים' כהגדרתו, שאירעו בחברת הומאנה הגרמנית שייצרה את הפורמולה הצמחית.

סנגוריתו של מילר, עו"ד נוית נגב טענה בנאום הפתיחה: "המשפט הזה מתייחס לפרשה טראגית, למשפחות נגרם אסון נורא, והתוצאה קשה ונוראית, אבל המשפט עוסק בשאלה האם יש אחריות פלילית לענין ואם כן – למי.

נגב טענה כי ללקוחה לא היתה מעורבות בניהול השוטף של חברת רמדיה שנים לפני שהפרשה התפוצצה, ודחתה את טענת המדינה לפיה הנהיג מדיניות של "הסתמכות עיוורת" על היצרן. לשם אף הפנה אצבע מאשימה כלפי משטרת ישראל והפרקליטות: "קראנו לערוך בדיקה יסודית בגרמניה. ברור שהישראלים הם לכל היותר דגי רקק, אבל גרמניה הפסיקה לעניין את המשלחת המתוגברת של המשטרה כאשר התברר ששם לא ימצא חומר שיוכל להגביר את האחריות של הנאשמים הישראלים, וזה כשאשר אנחנו יודעים שכשישראל רוצה להסגיר אנשים היא יכולה לעשות זאת מפרו ומברזיל".

לאחר נאומי הפתיחה עלו להעיד מטעם התביעה איליה אולנובסקי, אביו של גיא שנולד ב-21.6.03, ונפטר שלושה חודשים וחצי מאוחר יותר. אולנובסקי, שהיה נסער ביותר משך רוב עדותו, סיפר על השתלשלות האירועים: יומיים לפני שגיא נפטר אשתי אלינה התקשרה לנייד שלי ואמרה לי שגיא בוכה באופן רצוף, ושיש לו תנועות ידיים ורצידות עיניים. בבוקר נסענו לקופת חולים, שם רופא תורן בדק אותו ואמר שעובר על הילד משהו מוזר, והוא ממליץ באופן דחוף לנסוע לבית חולים לחדר מיון. הזעיקו את מנהל מחלקת הילדים, ד"ר זבולונוב, הוא הגיע לחדר מיון, רק הסתכל על הילד ושאל כמה שאלות מה קרה והחליט מיד לאשפז אותו בחדר טיפול נמרץ. בשעה 3 קראו לי למשרד של ד"ר זבולונוב ואמרו שצריך החייאה חשמלית.

בשלב זה התייפח אולנובסקי והתקשה להעיד. שופטת בית משפט השלום ליה לבאון עצרה את העדות ושאלה את עורכי הדין אם היא נחוצה. אז השיב אולנובסקי: "אני מבקש לתת לי לסיים. אני חזק, אני אמשיך. אני מסוגל להמשיך. מכיוון שזה בטוח פעם ראשונה ואחרונה שאני בא לביהמ"ש, היה לי קשה להגיע, לעזוב את המשפחה. אבקש לתת לי לסיים. אני חייב, כי זה לא אני אומר, זה גיא אומר. אני משמיע את מה שהוא אומר". עו"ד לשם שחקר את אולנובסקי בשם כל הסנגורים, ניסה להוכיח בחקירתו הנגדית כי קופסת תחליף החלב שנמסרה למשפחה הייתה בעצם קופסה מסדרת יצור קודמת, שלא היתה פגומה. אולנובסקי השיב כי ייתכן שרכש את הקופסה שנמסרה למשטרה במקום אחר שבו הסחורה מתחלפת לאט יותר.

בהמשך העידה מיכל זיסר שאיבדה את בנה אבישי, שנולד ב-6.9.03 ונפטר ב- 6.11.03. זיסר העידה: "שבוע לפני פטירתו הוא התחיל להקיא, הוא היה בן 7 שבועות בדיוק. פניתי בבוקר לקופ"ח והופניתי לשניידר. התחילו סדרת בדיקות, חשבו דלקת קרום המח, עשו ניקור מותני. עשו סדרת בדיקות למציאת מחלות ווירוסים, ולא מצאו כלום. ראיתי עיניים מרצדות ולא ייחסתי לזה חשיבות, זה היה ילד רביעי ולא ראיתי משהו שיצדיק הליכה לרופא. אחרי כמה ימים באשפוז, בזמן של ביקור רופאים הוא התחיל להיות צהוב, להיאנח ועיניו התחילו להתגלגל, אני זוכרת שרצתי איתו ממש לרופאים, תצילו לי אותו, זה מראה שקשה לי להזכר בו, והתחילה ההמולה של טיפול נמרץ, חיבור למכשירים והורדה לטיפול נמרץ".

זיסר המשיכה להעיד תוך שהיא מתייפחת: "אני זוכרת את הצעדים של האחות שהיא הגיעה אלי בחזרה ואמרה לי שהחזירו את ההנשמה, ובאותו רגע הבנתי שאם הוא לא מסוגל לנשום הוא לא מסוגל לחיות, ואז התחילה קריסת מערכות, נדמה לי שביום רביעי קצב הלב התחיל להיות לא תקין ופשוט חיכינו לדממת הצפצופים שהתחילה ביום חמישי".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה