אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2.0 לפני הספירה: הטכנולוגיה בשירות ההיסטוריה צילום: יובל חן

2.0 לפני הספירה: הטכנולוגיה בשירות ההיסטוריה

דור חדש של מדענים בישראל מפתח טכנולוגיות למחקר היסטורי: מחיפוש דמוי גוגל בארכיון של מסמכים עתיקים עד בדיקות דנ"א של המגילות הגנוזות. ההצלחה שלהם מאפשרת גם לשמר ממצאים וגם להנגיש אותם לציבור הרחב

19.10.2009, 15:43 | עומר כביר

סביר להניח שהמחשבה על חוקרי העבר - היסטוריונים או ארכיאולוגיים - מעלה תמונה של כמה אנשים היושבים בחדר קטן ואפל, בוחנים באטיות מסמך מייגע באמצעות זכוכית מגדלת ומנסים לפענח מילה אחר מילה, אות אחר אות. מתברר שהמציאות רחוקה מאוד מהדימוי הזו.

היסטוריונים וארכיאולוגים אולי חוקרים את העבר הרחוק, אבל הם עושים זאת בסיוע האמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר. החל בחיפוש דמוי גוגל של מסמכים בני מאות שנים, שעד לאחרונה היו כמעט בלתי קריאים, דרך מכשירים מתקדמים שמאפשרים לזהות את ריחות הארומה של בית המקדש וכלה בבדיקת דנ"א למגילות הגנוזות - חקר העבר נהפך בשנים האחרונות לתחום עתיר טכנולוגיה.

בישראל המגמה הזו בולטת במיוחד. אין ספור האתרים והממצאים הארכיאולוגיים שפזורים בה מצד אחד, ותעשיית ההייטק המקומית המפותחת מצד שני, יצרו זן חדש של מדענים: ארכיאולוגים והיסטוריונים שמתאימים פיתוחים טכנולוגיים מתחומים אחרים כגון ביולוגיה וכימיה לשימושם, ומומחים במדעי המחשב שמפתחים כלים לשיפור חקר והבנת העבר.

צפייה חופשית ברשת

 

אחד המוסדות המרכזיים בתחום הוא מפעל הדיגיטיזציה של הספרייה הלאומית בירושלים. בעשור האחרון סרק המפעל מאות אלפי מסמכים והעלה קבצים דיגיטליים שלהם לרשת לצפייה חופשית באתר המפעל.

במאגר המקוון אפשר למצוא מסמכים מהמאה ה־15 והלאה, ובהם אוסף כתובות יהודיות, מבחר מפות עתיקות, עותקים נדירים ועתיקים של כתבי יד של המשנה והתלמוד, ועשרות אלפי ספרים נדירים ועיתונים יהודיים וישראליים מהמאה ה־19 ואילך. לדברי אורלי סימון, מנהלת מחלקת המחשוב והדיגיטציה בספרייה הלאומית, חשיבות המאגר לחקר ולשימור העבר כפולה. "העברת המסמכים לפורמט דיגיטלי מאפשרת לשמר את המידע שמופיע בהם. פעמים רבות מדובר במסמכים שמצבם הולך ומידרדר, והדיגיטיזציה מאפשרת לשמרם. נוסף על כך, העובדה שהמסמכים זמינים לכולם ברשת מסייעת לחוקרים מכל העולם. הם יכולים לקבל את כל המסמכים באופן מיידי, בלי לבזבז זמן על נסיעות וחיפושים".

אורלי סימון, הספרייה הלאומית. הדיגיטציה מאפשרת לשמר את הטקסטים העתיקים, צילום: גיא אסיאג אורלי סימון, הספרייה הלאומית. הדיגיטציה מאפשרת לשמר את הטקסטים העתיקים | צילום: גיא אסיאג אורלי סימון, הספרייה הלאומית. הדיגיטציה מאפשרת לשמר את הטקסטים העתיקים, צילום: גיא אסיאג

ניתוח לסגנון הכתיבה

 

אבל העבודה שנעשתה עד עכשיו היא רק תחילת התהליך. בשנים הקרובות עתיד מפעל השימור להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהליך דיגיטציה של מיליוני מסמכים, שאפשר לכנותו ה־Google Books של הכתבים ההיסטוריים. "סיכמנו על מאות שיתופי פעולה עם ספריות ומוסדות אקדמיים מרכזיים בעולם, בהם אוניברסיטת קיימברידג', ספריית הקונגרס והספרייה הלאומית הבריטית", אומרת סימון. "יהיו מיליוני עמודי עיתונות עברית ויהודית, במקום כ־500 אלף כיום, עשרות אלפי ספרים וספרים נדירים ועשרות אלפי תצלומים".

אחד המהלכים המרכזיים של המפעל הוא דיגיטציה של כתבים שנמצאים באוספים פרטיים. "מדובר במסמכים שלא היו זמינים לציבור, ובעקבות העברתם לפורמט דיגיטלי חוקרים רבים יוכלו לבחון אותם לראשונה", מסבירה סימון.

העבודה של איתי בר־יוסף מאוניברסיטת בן־גוריון מתחילה בנקודה שבה מסתיימת העבודה של סימון. בר־יוסף, שסיים לאחרונה לימודי דוקטורט במדעי המחשב, השתתף בפיתוח אלגוריתם שמפענח מסמכים עתיקים וממיר אותם לפורמט המאפשר לחפש בהם מילים, בדיוק כמו בגוגל.

"ישנם הרבה מסמכים סרוקים, אבל

איתי בר יוסף, אוניברסיטת בן גוריון. "בלי עיבוד של המחשב, אין לחוקרים גישה מהירה לנתונים", צילום: יובל חן איתי בר יוסף, אוניברסיטת בן גוריון. "בלי עיבוד של המחשב, אין לחוקרים גישה מהירה לנתונים" | צילום: יובל חן איתי בר יוסף, אוניברסיטת בן גוריון. "בלי עיבוד של המחשב, אין לחוקרים גישה מהירה לנתונים", צילום: יובל חן

שהם מכילים", מסביר בר־יוסף. "המסמכים הסרוקים שמורים כתמונות, והמחשב לא יכול לקרוא את המידע שכתוב בהן. נוסף על כך, חלק גדול מהמסמכים נמצאו באיכות ירודה מאוד, מכיוון שלא נשמרו טוב לאורך השנים".

בשלב הראשון מפריד האלגוריתם בין הטקסט עצמו לרקע שעליו הוא מופיע. "הבעיה הראשונית היא איך להתגבר על קשיים כמו כתמים, דיו שחדר מהצד השני של המסמך וכדומה. יש גם מקרים שחלק מהמידע חסר", אומר בר־יוסף. "השלב השני הוא ניתוח ברמה גבוהה יותר - הפרדה בין שורות ובין מילים. המידע שמתקבל מאפשר לזהות ולנתח סגנונות כתיבה". באמצעות ניתוח סגנון הכתיבה אפשר לדעת מתי ואיפה נכתב המסמך, ועם קצת מזל, גם מי כתב אותו.

לאחרונה קיבל הפרויקט, שבראשו עומדים פרופ' קלרה קדם, פרופ' יצחק דינשטיין, ד"ר ג'יהאד אל־סאנע ופרופ' אורי ארליך, מענק מחקר לשלוש שנים כדי ליצור מערכת שתאפשר להריץ את האלגוריתם במסמכים הסרוקים או להתחבר למאגרי מידע של מסמכים ולהשתמש במערכת כדי לחפש בהם מסמכים.

"המערכת תזכיר במידה מסוימת את גוגל. אפשר יהיה לרשום מילת חיפוש ולקבל תוצאות של מופעי המילה במסמך או במאגר מסוים", אומר בר־יוסף. "עד היום עשו החוקרים עבודה ידנית, ישבו מול מיקרופילם וחיפשו מסמך מסמך. מדובר בהליך שיכול לארוך חודשים ואף שנים. הפיתוח שלנו עושה את העבודה בצורה אוטומטית ומהירה. במקום לעסוק בפענוח ובקישור בין מסמכים, החוקרים יכולים להתעסק בהבנה של מה שכתוב".

פרופ פרופ' יובל גורן, אוניברסיטת ת"א. "אם אי אפשר להביא את הממצאים אל המעבדה, מביאים את המעבדה אל הממצאים" פרופ

המעבדה המעופפת

אבל המידע שנמצא בתעודות ובמסמכים עתיקים אינו מתמצה בכתוב בהם. מכשירים מתקדמים שמאפשרים לבדוק את היסודות הכימיים שלהם מסייעים לחוקרים לשרטט תמונה היסטורית שלמה יותר.

אחד החוקרים שמשתמשים במכשור זה הוא פרופ' יובל גורן מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אך בעוד שרוב החוקרים מסתמכים על ציוד מעבדה גדול ויקר, גורן הצליח ליצור מכשירים שיכולים להיכנס למזוודה, שאותה הוא לוקח עמו לנסיעותיו בעולם — מעין מעבדה מעופפת. 

"תיאורטית אפשר לקחת דגימות של ממצא ארכיאולוגי, להביא אותן למעבדה ולבצע את הבדיקות השונות במכשירים גדולים", הוא מסביר. "אבל מכיוון שמדובר בממצאים עדינים ורגישים, לא תמיד זה אפשרי וצריך להתאים שיטות בדיקה לא הרסניות. במדינות מסוימות הוצאת דגימות ממצאים כרוכה בהליכים ארוכים ולרוב לא אפשרית. לכן, במשך השנים הצלחתי למזער את כל המכשור. אם אי אפשר להביא את הממצאים למעבדה, מביאים את המעבדה לממצאים".

אחד המכשירים החדשניים שנמצאים במעבדה המעופפת של גורן הוא X-ray fluorescence) XRF). "המכשיר מקרין את התעודות העתיקות או הבולות (חותמות חימר ששימשו לחתום מכתבים - ע"כ) בקרני רנטגן. הוא יוצר תגובות ברמה האטומית המביאות לפליטת אנרגיה, שנקלטת בקורא מיוחד המתרגם אותה לנתונים כמותיים. הדבר מאפשר לדעת אילו יסודות כימיים נמצאים בחומר, ובאיזו כמות. באמצעות השוואת הרכב היסודות לנתונים במאגרי מידע אפשר לזהות את המקור של הממצא".

הטכנולוגיה בשירות העבר - גם בסין עשרות אלפי טקסטים סיניים עתיקים יועלו לרשת במסגרת פרויקט משותף לאוניברסיטת הרווארד ולספרייה הלאומית של סין יומר אוסף הספרים הסיני של הרווארד לפורמט דיגיטלי, ויהיה נגיש לחוקרים מכל העולם. את הפרויקט מממן ברובו הממשל הסיני רחל בית אריהלכתבה המלאה

בדיקות מסוג זה מאפשרות לחוקרים לשרטט מפה גיאוגרפית של העולם העתיק. "אם על מכתב שנשלח רשום שם העיר שממנה הוא יצא, אפשר למקם את העיר על גבי מפה. בעיר דוד, לדוגמה, התגלתה כמות גדולה של בולות שחתמו פפירוסים מתקופת בית ראשון. השתמשנו בשיטות אלו כדי לבדוק את החומר שממנו עשויות הבולות, ובאמצעות בדיקה שיטתית מיפינו את השלטון ביהודה בסוף בית ראשון".

המחקר עורר דיונים הלכתיים

 

אחד המחקרים המעניינים שנעשו בתחום הוא בדיקות דנ"א שבוצעו למגילות הגנוזות מים המלח, כדי לגלות מעורות של אילו בעלי חיים הוכנו הקלפים למגילות. "הבדיקה נעשתה בניסיון למצוא זיקה בין חלקי מגילות שונים. אם אפשר להראות שפיסות קלף מסוימות שייכות לאותו בעל חיים, אפשר לחבר בין קטעי מגילות. המחקר גם הוביל לדיונים הלכתיים בשאלה אילו חיות מותרות לאכילה", מספר גורן.

פרופ' סטיב ויינר ממכון ויצמן הוא מהחוקרים המובילים בישראל בשילוב מכשירים מדעיים מתקדמים במחקר ארכיאולוגי. ויינר עומד בראש מרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה, שעוסק בין השאר בקידום שימוש בשיטות מתחומי מדעי הטבע בחקר העולם העתיק.

לאחרונה רכש המרכז מכשור חדיש בשם MS־Gas chromatography-mass spectrometry) GS). "המכשור מזהה מולקולות אורגניות קטנות - שומנים למיניהם - שנספגו בכלים קרמיים, ומאפשר לגלות את תכולתם", מספר ויינר. "הניתוח מספק מידע על מסחר שבוצע באזור, מנהגים, הרגלי אכילה ועוד. אחד הגילויים המעניינים שהגענו אליהם היה בחפירה בתל יבנה. נחשף שם בור מלא כלים שנראו כמו קערות עם בסיס ולא היו לשימוש יומיומי. ניתוח של חלקם מצא מולקולות שמקורן בחומר צמחי נדיף, וייתכן שהם שימשו כדי לייצר ריח מיוחד לבית המקדש".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות