נאחז באוויר: ה־WiMAX כובש את שוק האינטרנט האלחוטי

בשבועות האחרונים, בהפרש של כמה שעות, הכריזה ספקית ציוד ה־WiMAX הישראלית אלווריון על חתימת שתי עסקאות משמעותיות: שותפות עם ZTE הסינית באספקת ציוד WiMAX לרשת שמקימה קלירווייר (Clearwire) האמריקאית בספרד בשנה הבאה, ואספקת ציוד WiMAX לספאריקום, מפעילת תקשורת באפריקה.

שתי הפריסות הללו מפגינות שוב את הדואליות של ה־WiMAX, ואת האתגר התדמיתי שהעוסקים בו עדיין מתמודדים עמו: האם הטכנולוגיה מיועדת למקומות נידחים או שהיא מסוגלת להתחרות גם בעולם המפותח בדור הרביעי בסלולר, ה־LTE.

התשובה היא גם וגם, כפי שהסביר גודפרי צ'ואה, מנהל מחקר בחברת המחקר IDC המתמחה בציוד לתשתית אלחוטית, בתדרוך לעיתונאים שנערך לאחרונה: "ה־LTE נועד לפתוח את צוואר הבקבוק שנוצר ברשתות הסלולר בעקבות הגידול בצריכת התוכן, שנגזר מהגידול בשימוש במודמים סלולריים וסמארטפונים", אומר צ'ואה. "הוא מהווה שדרוג של רשתות הדור השלישי בעיקר בארצות הברית, באירופה ובחלקים מיפן. מבחינת מיצוב, LTE הוא הפתרון לקהלים שנמצאים בתנועה, ורלבנטי לשווקים מפותחים. בשווקים המתפתחים אנו לא צופים רלבנטיות של LTE לפחות עד 2015 ואולי אף מעבר לכך. היוצאת מהכלל היא סין, שם LTE היא טכנולוגיה שתהיה רלבנטית כבר בקרוב.

"ה־WiMAX, לעומת זאת, מיועד למדינות שבהן לחלק מהאזרחים או לכולם אין גישה כלל לפס רחב, אפילו קרקעי, והמיצוב שלו בחלק מהמדינות היותר מתקדמות, כמו ארצות הברית, הוא של שירותי פס רחב במקומות קבועים או 'נוודות' (Nomad) - היכולת להתחבר לפס הרחב ממיקומים משתנים, אבל לא תוך כדי תנועה. במדינות המתפתחות ה־WiMAX משמש תחליף אמיתי לתשתית קרקעית שאינה קיימת או קיימת ובעייתית".

ציוד של קליריווייר, ספקית שירותי ה-WiMAX הגדולה בעולם. מתחרה ישירה בחיבורי T1 קרקעיים

שוק הציוד לגישה אלחוטית, הכוללת את הפרוטוקולים הסלולריים,ה־WiMAX ותקני אלחוט אחרים, גלגל יותר מ־50 מיליארד דולר ב־2008, על פי נתוני IDC. ה־WiMAX תופס חלק קטן ממנו, בהיקף של כ־2 מיליארד דולר ב־2008, וגם אם ימשיך קצב הגידול הנוכחי, וב־2012 יגלגל שוק הציוד ל־WiMAX כ־4 מיליארד דולר, הוא עדיין יהיה פחות מ־10% מכלל השוק.

עם זאת, כשבוחנים את קצב הגידול של שוקי הסלולר וה־WiMAX, מציג ה־WiMAX גידול מרשים בהרבה - ב־IDC מעריכים כי הוא יגדל ב־20% לפחות בשנה לעומת כ־3% גידול בשנה בשוק הסלולר, במשך חמש השנים הבאות, אך מובן שהגידול נגזר מנקודת הפתיחה של השווקים, וברור ששוק קטן כמו ה־WiMAX יציג גידול מהיר יותר משוק עתיק יחסית כסלולר.

שובו של מימון הספק

בניגוד למפעיל סלולרי, הנדרש להעניק כיסוי על פני שטח רחב, מפעילי ה־WiMAX משרתים קהל העושה שימוש בחיבור כפס רחב נייח, ולכן יכולים לפרוס את הרשתות באופן מדורג. "אנחנו רואים אפילו פריסות של מפעילים שמתחילות בעשר תחנות בסיס בלבד", אומר צ'ואה.

מפעילי תקשורת אלטרנטיביים נסמכים ברובם על השקעות חיצוניות - כיצד השפיע המיתון על מפעילים אלו?

"לפני שנה ביצענו עבודה למפעיל תקשורת אסייתי שבחן הקמת רשת WiMAX. במחקר שלנו הצגנו מודל והיתכנות עסקית שמאפשרת הקמה של רשת כזאת באותו אזור, לרבות מתן שירותי קול על גבייה בהמשך. ההמלצות שלנו הוצגו למועצת המנהלים בשלהי ספטמבר 2008, שהיה כזכור חודש משמעותי מבחינת משבר האשראי העולמי, וכצפוי הם דחו את ההחלטה בכחצי שנה עקב הצפי למשבר גדול בשווקים הפיננסיים.

"לכאורה יש כאן עצירה במהלך, אבל מה שחשוב לזכור הוא שהם לא ביטלו את התוכנית ורק דחו אותה, כך שהם הבינו את היתרונות שרשת כזאת תניב להם, רק התזמון השתנה. מצד שני, מובן שראינו גם מפעילי תקשורת שהמשבר העולמי חיסל לחלוטין את תוכניות פריסת ה־WiMAX שלהם, אם בעקבות הצורך להתמקד באופן מיידי בשווקים הקיימים או כיוון שהמממנים של העסקאות הפוטנציאליות הללו קרסו. בחלק מהמקרים אפילו שמענו על ספקי ציוד שהיו מוכנים לממן בעצמם חלק מהרשת במודל של הלוואה (מודל המכונה Vendor Financing - ג.נ) אף שספקי הציוד עצמם נפגעו גם הם מהמשבר. המודל הזה נפוץ בעיקר בקרב הספקים האסייתים, שיש להם גישה טובה יותר לאשראי".

השפעה מהותית של המיתון ניתן לראות בגזרת מחירי הציוד: הפער בין המחיר הנמוך ביותר לגבוה ביותר על אותה פיסת ציוד במכרזי ה־WiMAX מגיע, לדברי צ'ואה, עד 35%, עובדה המרמזת על רצונם של ספקי הציוד לצבור נתח שוק ופוטנציאל לחוזים עתידיים, על פני רווחיות בטווח המיידי.

"הסביבה התחרותית של ספקי הציוד ל־WiMAX מתאפיינת בלחץ גדול מאוד של המפעילים להורדת מחירים, ועם הזמן המפעילים משנים את הקריטריונים לבחירה של ספקי ציוד", אומר צ'ואה. "אם בתחילה הבחירה נגזרה מיכולת ספק הציוד לספק אותו במחיר אטרקטיבי, כיום הקריטריון העיקרי הוא יכולת ספק הציוד לאפשר את המשך הפריסה של רשת קיימת באופן מודולורי, בהתאם לקצב הגידול של המפעיל".

"אין היגיון ב־WiMAX כשירות נייד בארה"ב"

קלירווייר, שעמה חתמה אלווריון על הסכם באירופה, היא ספקית שירותי ה־WiMAX הגדולה בעולם, אף שלא כל חיבורי ה־WiMAX שלה נחשבים ככאלה - טרם למיזוג עם פעילות ה־WiMAX של ספרינט התקינה קלירווייר רשתות בטכנולוגיה עצמאית, ולאחר המיזוג החלה להחליף את האנטנות בכאלה התומכות בתקן המקובל. בשוק האמריקאי, קלירווייר מתמחרת את שירותיה לעסקים גדולים כמתחרה בחיבורי T1 קרקעיים, כלומר כ־60 דולר לחודש, בעוד חיבור לצרכן פרטי מתומחר כמתחרה בחיבור DSL וכבלים, דהיינו 30–35 דולר לחודש.

איימי לינד, אנליסטית המסקרת את תחום שירותי הפס הרחב ב־IDC, מעריכה כי מכחצי מיליון משתמשי WiMAX בארה"ב ב־2008 יגיע המספר לכמעט 5 מיליון ב־2013, וכ־85% מהם יעשו שימוש ב־WiMAX נייד. "עד עכשיו מספר משתמשי ה־WiMAX הנייד היה זניח, כיוון שפריסת הרשתות התאחרה בשישה עד תשעה חודשים, בין השאר עקב המשבר הפיננסי", אומרת לינד. "להערכתנו, ב־2010 נראה קפיצה גדולה של ה־WiMAX הנייד, וב־2011 מספר החיבורים הניידים יעבור את מספר החיבורים הנייחים".

עם זאת, ב־IDC טוענים כי אין היגיון אמיתי בשימוש ב־WiMAX להיצע של שירותים ניידים בארה"ב, וכי הוא צריך לשמש פתרון פס רחב במקומות נידחים בלבד. "בסוף 2009 יהיו לכ־61% מתושבי ארצות הברית חיבורי פס רחב קרקעי, כך שבוודאי קיימת תחרות עזה במקומות המיושבים", אומרת לינד.

חברת הכבלים קומקאסט, מהמשקיעות בקלירווייר, מציעה ללקוחותיה בחלק מהשווקים ליהנות גם מחיבור WiMAX תמורת תוספת של 7 דולרים לחודש, ובמקומות שבהם אין פריסה יוכלו הלקוחות לגלוש ברשת הדור השלישי של ספרינט תמורת תוספת של 20 דולר לחודש. קלירווייר פועלת כיום בעשרה שווקים ברחבי ארצות הברית, ועד סוף השנה מתכננת להימצא בכ־25 שווקים. התחרות מצד הדור הרביעי בסלולר תגיע לקראת סוף השנה הנוכחית, כאשר וריזון (Verizon) תשיק שירותים מוגבלים של LTE באזור סיאטל ובוסטון.