השבוע: שד הכסף

הסוויטות המפוארות, הנסיעות השנויות במחלוקת של רובי ריבלין ודליה איציק שהתנפחו לכדי כותרת כרסתנית, ואליהם התווספה הביקורת על נסיעתו של שר הביטחון לסלון האווירי בפריז והתנהלות משרד הביטחון. האירועים האלה הותירו תחושה ששד הכסף מתהולל, משתולל, אם תרצו מאבד שליטה, ולבטח איבד את הטעם הטוב. בדרך הוא הספיק לתקוע עוד מסמר בארונה של מפלגת העבודה.

המניע לטבח במשפחת אושרנקו על שלושת דורותיה לוט בערפל, אך קיימת יותר מתחושה שהסכין ששחטה את בני המשפחה הושחזה בשל סכסוך עסקי. רק המחשבה שחייהם של שישה אנשים, בהם שני עוללים חפים מכל עוון, נגדעו בשל מניע כספי וכוחני היא בלתי נסבלת.

מוני פנאן, שכונה הלב של מכבי תל אביב והיה מנהלה לשעבר של קבוצת הכדורסל, שם קץ לחייו ביום שני. לא סוד הוא שההנהלה של מכבי אכזבה את פנאן והוא פרש עם לב שבור. אבל מוני פנאן לא מת מהתקף לב. מה גורם לאדם תאב חיים לשים להם קץ? אם הסתבך בחובות כספיים הוא לא יהיה האדם הראשון שחייו הסתיימו בשל כסף.

המטבע העובר לסוחר אוגר בתוכו הרבה יותר מכוח קנייה. בעולם המודרני כסף הוא כוח, השפעה ונוחות. העושר מתורגם לאושר, והסתלקותו עלולה להביא לידי ייאוש קיצוני. אם מדובר בחובות לחברים הבושה לבדה יכולה להרוג.

ולהבדיל, מן הצד השני של הסקאלה בדרך אל העושר, חברת מזון התינוקות מדיצ'י שילשה השבוע את מכירותיה מהעסקה שביצעה המדינה לרכישת החיסונים של שפעת החזירים. מדיצ'י מתכוונת למנף את שפעת החזירים לשדרוג עסקיה, ושימותו כל הקנאים, כך רציתי לכתוב, אבל כשמדובר בשפעת החזירים כדאי לשמור על איפוק. והנה, מבלי משים שוב היללתי את אותו עגל זהב שאת המנחות שהוא דורש דחיתי בשאט נפש.

מן הצד השני יהיו מי שיאמרו שמדובר במוסר כפול, שהרי למעט צדיקים בודדים כולנו, מי יותר מי פחות, מתענגים על העגל. החוכמה היא לשמור שהעגל יישאר גולם ולא יהפוך לאדון.