מזרחי חייב ללכת הביתה

1. מוני פנאן לא התאבד רק בגלל החובות הכספיים. פנאן התאבד בגלל שהיה חייב כספים לאנשים שבאמת אהב. אנשים שהיו יקיריו. הוא התאבד בגלל שהיה מנותק מהקבוצה ששירת כל חייו עם כל נים בגופו כאוהד ומנהל. הוא התאבד בגלל קשיים בחייו האישיים, שנבעו גם מהבעיות הכלכליות וגם מהבעיות הנפשיות. הוא התאבד בגלל שאנחנו לא יודעים את כל האמת. עדיין.

 היו אנשים שאיבדו הרבה יותר כסף ממוני ולא התאבדו - ע"ע מאדוף וניק לוין. הסיבות להתאבדותו, אם כך, עדיין לא לגמרי ברורות. האם מישהו שאינו כדורסלן אהוב לחץ עליו במיוחד? האם פנאן היה רק כלי משחק קטן בעולם פרוע של הלבנת הון? האם העובדה שהמשטרה ומס ההכנסה, למרות השמועות העדויות, לא נכנסו לעניין הזה של בנק פנאן -קשורה איכשהו לסיפור גדול ומשמעותי יותר מהתאבדותו של מנהל קבוצת כדורסל לשעבר – מיתולוגי ככל שיהיה? יכול להיות. האם תיבת הפנדורה שנפתחה עם התאבדותו של פנאן תביא לשינוי אמיתי ונרחב בכדורסל הישראלי? אולי.

לא ברור אם נושיו של מוני פנאן היו גם גורמים מהעולם התחתון. השוק האפור הוא אפור בגלל שיש בו כסף שחור וכסף לבן. כסף שמושג בדרכים לגיטימיות וכסף שמושג בדרכים שאינן לגיטימיות. מי שחי בעולם השוק האפור מודע לכך. מי שחי בשוק האפור גם צריך לדעת שיום אחד, בעיקר בימים של משבר כלכלי, האפור הרבה יותר כהה.

מוני פנאן | צילום: ראובן שוורץ

2. שמעון מזרחי חייב להתפטר מתפקידו כיו"ר. וזאת למען המותג שהוא עצמו בנה - מכבי תל אביב. מכבי תל אביב חייבת להתנקות. היא עכשיו כל כך מלוכלכת ממאבקי שליטה מכוערים ופרשת ענק, שללא זעזוע כגון עזיבתו של הסלע הצהוב – רק זכייה ביורוליג ומבצע חשאי של דרק שארפ להצלת גלעד שליט והפצצת הכור האיראני יעזרו לה לצאת לדרך חדשה, עם תמיכת הציבור שבזכותו הפכה למה שהפכה.

שמעון מזרחי חייב להתפטר בגלל שהוא אומר שהוא לא ידע על מה שפנאן עשה עם השחקנים והכסף שלהם - ובוס של ארגון כזה לא יכול להרשות לעצמו לא לדעת דבר כזה. ואם הוא ידע, אז הוא חייב להתפטר בגלל שזה בלתי אפשרי שיו"ר שיודע דבר כזה ימשיך לתת לזה לקרות – הוא עצמו אמר את זה.

ככל הנראה גם דיוויד פדרמן ידע. כולם ידעו. אבל בניגוד למזרחי, הוא לא ממש אהב את זה. בסופו של דבר הוא גם הצליח להוציא את העניין ממכבי. אם לשמעון חשובה מכבי תל אביב, הוא חייב לעזוב. לתת לה צ'אנס להתנקות מפרשת פנאן ולצאת לדרך אחרת. חדשה. נקייה יותר.

3. מותג הספורט החזק במדינה עדיין חזק. נכון, הוא נפגע קשות. על הדרך גם אמינות הכדורסל נפגעה. אולם היו פרשות בעבר – גדולות יותר – והן לא הצליחו להפיל מוסדות חזקים כמו מכבי או ליגת הכדורסל בישראל. היו מכירות משחקים נרחבות באיטליה, היו מכירות משחקים נרחבות בגרמניה; היו מכירות משחקים בצרפת; היו שחיתויות בארצות הברית. אבל הספורט התגבר עליהן. הוא התגבר עליהן גם על ידי עריפת ראשים של האשמים.

אם שחקני יריבות; שופטים; בעלי קבוצות; מנהלי ליגות – כולם – ידעו או השקיעו בבנק של פנאן והמשיכו כאילו הכל כרגיל אז צריך לשלוח אנשים רבים הביתה. את הטינופת צריך לשטוף החוצה ביחד עם כל הגועל שנדבק בכדורסל הישראלי בשבוע האחרון. את זה עושים אך ורק על ידי חקירת העניין לעומקו; הפקת לקחים והנחלת רפורמות. האם אפשר לסמוך על האיגוד שיעשה את הדברים ביסודיות? כנראה שלא.

בכל מקרה, פרשת פנאן מלמדת אותנו גם שהגיע הזמן שבספורט הישראלי יהיו מבחני נאותות. לא כל מי שרוצה יוכל לקחת חלק פעיל וחשוב בניהול קבוצות – שרובן גופים ציבוריים שקיימים בשביל הציבור.