"ישראל צריכה להקים קרן לספיגת עודפי הדולרים"

היצוא הישראלי, אחד האינדיקטורים המשקפים את מצב הכלכלה המקומית, סיכם את תשעת החודשים הראשונים של 2009 במספר מרשים - 29 מיליארד דולר - אולם גם בירידה של 28% לעומת התקופה המקבילה ב־2008. "אנו עדיין נמצאים במשבר עמוק שאין לזלזל בו", אומר דוד ארצי, היו"ר היוצא של מכון היצוא, בכנס של המועדון המסחרי והתעשייתי. "אם ננכה את תרומת המפעל החדש של אינטל, נגיע לירידה של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

יו"ר קבוצת רד תקשורת, זהר זיסאפל, פחות מודאג מנתוני היצוא וממצב ההייטק. "ברבעון השלישי זיהינו שינוי מגמה משמעותי לעומת הרבעון השני, והירידה נבלמה גם לעומת הרבעון המקביל. בניגוד לארצי, אינני חושב שיש משבר כל כך חמור בתעשיית ההייטק. במשבר הקודם ירדו המכירות במאות אחוזים בתוך שבועות. במשבר הנוכחי זה לא קרה. תעשיית ההייטק התגברה על משברים חמורים יותר".

"המשבר הקודם היה משבר של הייטק והנוכחי הוא משבר פיננסי", אומר אלישע ינאי, נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל. "אנשי הכספים החליטו להיות מהנדסים וזו התוצאה. הבעיה האמיתית של כל התעשייה הישראלית היא שער דולר־שקל לא נכון. הדולר יורד בגלל מהלכים שטותיים שנרקחים על ידי ספקולנטים, והתוצאה היא שאנחנו מאבדים מקומות עבודה. כל הטענות על סל המטבעות והדולר שנחלש בכל העולם הן פטפטת וברברת".

עודד טירה, נשיא ויו"ר פניציה, סבור גם הוא ששער הדולר הנמוך הוא בעיה אקוטית הדורשת התערבות באמצעות סט אחר של כלים. "התעשיינים צריכים להיערך לתרחיש הקשה ביותר - שהדולר ימשיך וייחלש", אומר טירה. "שיטת ההתערבות בשער החליפין אינה תקפה עוד, והדרך היחידה היא לבלום את תנועת ההון לישראל באמצעות רגולציה, למשל מיסוי על רכישות קצרות טווח. אבל אז צצים כל הקולות של שוק חופשי ובולמים את ההתערבות".

גם ינאי סבור שנדרשת התערבות מסוג אחר: "ישראל, כמו שוויץ, צריכה להודיע על הקמת קרן השקעות, וכל עודף דולרים שיגיע לידיה ייגרף באופן מסודר ויושקע. זו התשובה היחידה לספקולנטים".

זה הזמן לחפש שווקים חדשים?

"כבר לפני שנים רבות ראינו את המגמה המתהווה, את הפוטנציאל של שוקי המזרח ואת הירידה של שוקי אירופה", אומר זיסאפל. "אין ספק שהמגמה הזאת תימשך. במקביל, צריך לחפש עכשיו באינטנסיביות הזדמנויות רכישה. עד היום זה לא קרה כי מיזוגים ורכישות הם תהליכים ארוכים, אבל אני רואה ניצנים ברורים לכך".

לדברי ארצי, יש להשקיע היום הון רב כדי לאתר שווקים חדשים. "מכון היצוא זיהה כבר לפני שנתיים את משבר הדולר ואת העובדה ש־60% מהיצוא הוא דולרי, והתחיל ליישם תוכנית להסטת היצוא לשווקים חדשים", הוא אומר. "הממשלה הקצתה 30 מיליון שקל לעניין, ותוכנית שביט לעידוד היצוא לסין, הודו וברזיל יצאה לדרך. זו עדיין טיפה בים, אבל אני חושב שהתוכניות הללו הצליחו לשנות משהו בתפיסה שלנו. אני מעריך שצריך להשקיע לפחות חצי מיליארד שקל בהסטת היצוא כדי לחולל שינוי ממשי במפה".

ינאי נותר אופטימי: "אין לי ספק שנמשיך לצמוח באופן משמעותי, השאלה היא רק באיזה שיפוע. הקרב שלנו הוא על קצב הגידול והוא יושפע משער הדולר. הנגיד הוא היחיד שמתמודד עם הבעיה הזאת ואני אסיר תודה לו על כך, אבל זה לא מספיק. בלי ספקולנטים הדולר היה ברמה של 4.2 שקלים".

התאוששות ברבעון השלישי

יצוא הסחורות ב־2009 צפוי לרדת בכ־22% ולהסתכם בכ־40 מיליארד דולר - כך העריכו בסוף השבוע כלכלני מכון היצוא. מנתוני היצוא שמתפרסמים הבוקר עולה כי יצוא הסחורות של ישראל בינואר־ספטמבר הסתכם ב־29.4 מיליארד דולר — ירידה של 28% לעומת התקופה המקבילה ב־2008. ענף היהלומים הוא שמשך את הנתונים למטה, ובניכוי ירידה של 58% ביצוא היהלומים עומדת הירידה על 22%.

מנתוני היצוא לרבעון השלישי בלבד ניכרת התאוששות מסוימת במגמת הירידה. בנתונים מנוכי עונתיות הסתכם היצוא ברבעון השלישי של 2009 בכ־8.9 מיליארד דולר - ירידה של 18% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך התאוששות של 6.6% לעומת הרבעון השני של 2009.

ביבוא הסחורות נרשמה בינואר־ספטמבר ירידה של 25%, והיבוא הסתכם ב־24.6 מיליארד דולר - כך עולה מניתוח של אגף הכלכלה והמסים באיגוד לשכות המסחר. מדובר ביבוא סחורות ללא יהלומים וחומרי אנרגיה ובניכוי עונתיות. עיקר הירידה נרשמה ביבוא חומרי גלם לישראל, שהצטמצם ב־28% ועמד על 13.4 מיליארד דולר.

גם ביבוא נרשמה התאוששות מסוימת ברבעון השלישי של השנה, ולעומת הרבעון השני של 2009 עלה היקף היבוא ב־12%.