הלקוח תבע, חברת הפורקס שלחה אותו להולנד

הישג משפטי לנפגעי שוק המסחר במט"ח (פורקס): שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל אחימן, פסקה אתמול לטובת לקוח שתבע את חברת סטארט פורקס לימיטד בגין אי־קבלת כספו. השופטת חייבה את החברה לשלם ללקוח את מלוא סכום התביעה - כ־181 אלף דולר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - וכן 10% מהוצאות משפט ומע"מ. מלבד זאת, דחתה השופטת על הסף את טענת החברה שלפיה אין לדון בתביעה בישראל עקב קיומו של "סעיף שיפוט זר" בחוזה, הדורש לדון בתביעה פוטנציאלית בבית משפט בהולנד ולפי החוק ההולנדי. את התובעים ייצגו עורכי הדין אסף ברם ועוז סאסי ממשרד ברם, דחוח ושות'.

מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר בחודש מרץ על ידי אבי פרץ והחברה שבבעלותו, נתיבים פורקס בע"מ. הנתבעת, סטארט פורקס, היא חברה זרה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים ומפעילה אתר אינטרנט בינלאומי המציע שירותי מסחר במט"ח.

התובע טען כי ביצע פעילות מט"ח בחברת סטארט פורקס כך שב־22 באוקטובר 2008 עמדה יתרת הזכות בחשבונו על כ־170 אלף דולר. לטענתו, כעבור יומיים הוא העביר בקשה למשיכת יתרת הכספים בחשבון, אך בקשתו לא נעתרה. בעקבות זאת החליט פרץ להגיש תביעה באמצעות משרד ברם, דחוח ושות', שלאחר הצמדה וריבית הגיעה לסכום של כ־181 אלף דולר.

סטארט פורקס בחרה שלא להגיש כתב הגנה. במקום זאת, הגישה החברה בקשה לביטול הדיון בתביעה בבית משפט ישראלי, עקב סעיף שיפוט זר בהסכם בין הצדדים. בסטארט פורקס טענו כי סעיף 19 בהסכם קובע כי התביעה צריכה להתנהל על פי הדין ההולנדי.

בית המשפט דחה את בקשת סטארט פורקס. השופטת אחימן פסקה: "הסעיף הקובע את תחולת הדין המהותי מתייחס לבוררות לגבי סכומים הנמוכים מ־10,000 דולר - שבהם ישנה בחירה בין יישומו של הליך בוררות, לבין הסכמה לשיפוט במקום מסוים דווקא. מאחר שהתביעה היא בסכום 181 אלף דולר, סעיף 19 אינו רלבנטי לגביה". השופטת ציינה בהחלטתה: "לפי הכלל הידוע, כי כל ספק פועל לרעת המנסח, אין מקום לקרוא לתוך הסעיף את התוכן שהנתבעת מבקשת לקרוא בו".