אלמנטים שמסתכמים בשמונים דולר

לא הייתם חושבים שאנחנו נמצאים בעיצומה של התאוששות כלכלית מתונה מתוך מבט על מחירי הנפט בימים אלו. במחיר של 80 דולר לחבית, כפי שהיינו עדים בשבוע האחרון, המחיר של מצרך יקר ערך זה נמצא כ-60 דולר מעל הממוצע שלו ב-20 השנים האחרונות.

החישוב מצטבר עבור היצרנים באזור שהם חלק ממה שאחד מיועצי האנרגיה הממולחים כינה מועדון אספקת הדרישה בשם אופ"ק (OPEC). אחרי כל הניתוחים מהמושב האחורי במהלך הצניחה מ-147 דולר לרמת אמצע השלושים, התאוששות המחירים הזו לנקודת שיא של שנה מבשר נפלאות לגבי היכולת לשלוט באספקה בתקופת מיתון.

טרם הירידה בפעילות העסקית, נרשמו אילוצי קיבולת בעיקר עקב העובדה שסין והודו החלו לשאוב אליהן כל תוצרת עודפת שהייתה זמינה בשוק. כלכלנים בינלאומיים טעו בחישוב עוצמתה של דרישה זו. נתוני הצמיחה שמגיעים לאחרונה מבייג'ינג מצביעים על עלייה של למעלה מ-8% שעומדת לפתחנו בשנת 2010.

נקרתה בדרכי ההזדמנות לקבל עדכונים מקבוצה של שרים מרכזיים, מנהלים בכירים ואותם אנשים שמייעצים לתעשייה במהלך הכנס השנתי "נפט וכסף" (Oil and Money) בלונדון. המחירים גבוהים פי שניים מרמתם לפני שנה, כאשר בזמנו לא ידענו במקרה של כמה מהבנקים האם הם יצליחו לשמור על דלתותיהם פתוחות או לא. אך העלייה המתמידה לרמה הנוכחית הגיונית בהחלט עבור מי שעוקב אחר ייצור וקיבולת על בסיס יום-יומי.

"אני לא רואה זאת כירידה במחיר מ-147 דולר ל-70 או 80 דולר בגלל שהמחיר של 147 דולר היה מזויף", אומר ואהאן זאנויאן, מנכ"ל פירסט אנרג'י בנק (First Energy Bank) מבחריין, "אני רואה זאת כמגמת עליה מתמשכת במחיר בר-הקיימא של הנפט לטווח הרחוק עקב אילוצי הקיבולת".

אם כן, מועדון אספקת הדרישה אופ"ק ואילוצי קיבולת הם שני אלמנטים מרכזיים; מה עוד מניע את השוק הזה כאשר חצי מהעולם התאושש (המזרח) והחצי השני עומד בפני סכנה של להישאר בהילוך ניוטרל מבחינה כלכלית (המערב)?

השאלה הזו דורשת תשובה בשני חלקים: האחת מתמודדת עם השגת גישה לשדות ענקיים, לפי ג'ונתן סטרן מהמכון ללימודי אנרגיה באוניברסיטת אוקספורד, והשנייה - עם אי-ודאות פוליטית במדינות כמו ניגריה, איראן וונצואלה.

"מה שאנחנו רואים כאן זה נפט יקר למדי, שאתה צריך לפחות 40-50 דולר על מנת להיות בטוח שאתה עושה עליו רווח מכובד".

השוק היה נרגש ביותר בעקבות תגליות חדשות במפרץ מכסיקו, בחופי ברזיל ובשדה טנגיז שבקזחסטאן. תגליות אלה מבטיחות ביותר ונדמה שהפתיעו אפילו את הגורמים המנוסים ביותר בתחום. הבעיה היא שהשדות הוותיקים יותר במזרח התיכון ובים הצפוני, למשל, מתדרדרים במהירות ועלויות התחליף גבוהות הרבה יותר כיום לעומת לפני ארבעה עשורים.

זאנויאן מפירסט אנרג'י מסכם את הנקודה, "ברור לחלוטין שגילוי של שדות גדולים הולך ונעשה פחות ופחות סביר; פיתוח השדות שכן מצליחים למצוא יקר יותר ומורכב יותר, ואין שאלה לגבי כך שלהישאר באותו מקום מבחינת יכולת תפוקה הולך ונעשה יותר יקר משנה לשנה".

אך יש משהו יוצא דופן למדי בהתאוששות מחיר הנפט הזו מעבר לרמתו הנוכחית, וזה הפרטנר שלו לשעבר לעליות בשווקים, גז טבעי, שנשאר הרחק מאחור. בעוד הנפט נהנה ממה שאני נוהג לכנות 'תסריט זהבה ושלושת הדובים', לא חם מידי ולא קר מידי, המחיר של גז הוא בערך רבע מהמחיר של נפט גולמי.

בעקבות התגליות המבטיחות בשנה האחרונה, מתקיים פחות ופחות דיון לגבי "שיא של נפט" כאשר אנחנו נמצאים בירידה מתמשכת, אבל המחיר של 80 דולר עשוי להצביע על משהו לעידן חדש. "הפירות הבשלים שהיו תלויים על הענפים הנמוכים כבר נקטפו", אומר זאנויאן, "אחרי 40 שנה של התהליך הזה, אין זה מפתיע שמה שנותר זה הפירות הקשים".

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East, המשודרת מדי יום שישי ב-CNN