בלעדי לכלכליסט: האוצר בוחן הגברת הפיקוח על השכר בתאגידים ציבוריים

גילוי פומבי ותקופתי של דו"חות כספיים, חיוב נציגות מפקחת בדירקטוריון החברה, פרסום ישיבות פרוטוקול ואישור חיצוני טרם איוש תפקידים בכירים בחברה - אלו רק כמה מהצעדים שיוחלו בשנה הקרובה על כ־40 תאגידים סטטוטוריים, כך נודע ל"כלכליסט".

הצעדים יחולו במסגרת הצעת חוק שמקדמים משרדי האוצר והמשפטים, מהלך שזוכה לתמיכת רוב גופי הפיקוח הרגולטוריים בישראל. עם הגופים שיוטל עליהם פיקוח אפשר למנות את המועצה להסדר הימורים בספורט, רשות שדות התעופה, רשות השידור, תאגידי הניקוז, מגן דוד אדום ויד ושם.

בפתיח להצעת החוק הממשלתית, שהגיע לידי "כלכליסט", מצוין ש"במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמו על פי חוק מיוחד עשרות תאגידים סטטוטוריים בעלי ישות משפטית נפרדת, ללא תפיסה כללית ומקיפה לרבות המבנה והייעוד שלהם. תאגידים אלו ממלאים תפקידים בכירים עם עצמאות ניהולית רבה".

גופים אלה, שמדווחים לחשב הכללי בענייני שכר ולאגף התקציבים בענייני הוצאות פיתוח, אינם כפופים לבקרה חיצונית בנוגע להתנהלות השוטפת שלהם, בדומה לפיקוח שיש מצד רשות החברות הממשלתיות על גופים שבאחריותה. מטרת החוק היא ליצור קשר בין הממשלה לבין האנשים שפועלים בתחומה, כדי למנוע בזבוז כספי ציבור.

נושא הפיקוח על תאגידים ציבוריים אינו חדש, אך הטיפול בו נהפך ברבות השנים לסאגה מתמשכת ומייגעת.

ב־1992 הקים שר המשפטים אז, דן מרידור, את המועצה לתאגידים ציבוריים. אחד מתפקידיה של המועצה היה להתוות קווי מדיניות בכל הנוגע להתנהלותם של הגופים הללו, אולם בלחץ בעלי עניין הנושא נזנח.

"צריך להבין שחלק מהגופים שימשו כמנוף למינויים פוליטיים בגופים שאף אחד אינו מתעניין בהם. מצד שני, מדובר בגופים ציבוריים ובכספי המסים שהולכים לאיבוד. לחלק מהגופים יש סמכות שלטונית כלפי האזרחים, אולם אף אחד אינו מפקח עליהם", מסביר גורם שמקורב לנושא.

רק ביוני 2003, באיחור של 11 שנים, הגישה המועצה את הדו"ח הסופי, שבו היא מצביעה על חוסר אחידות וחוסר בהסדרת נושאים רבים. ההמלצה היתה לקבוע בחקיקה הסדרים שונים, בהם פיקוח ובקרה על דרכי הניהול. גם מבקר המדינה נתן את דעתו על הנושא, ובדו"ח חריף שפורסם ב־2006 (שמספרו 57 ב' - ל"ג) ניתנה המלצה חד־משמעית שהמדינה תקבע כללי פיקוח ומדיניות לגופים אלו.

"אין לממשלה גורם שמרכז את הנושא. רשות החברות מוסמכת לטפל במאה חברות וחברות־בנות, ועשרות גופים נשארו מחוץ למשחק", מסביר הגורם. לדבריו, כיום יש מחלוקת בין משרד המשפטים לבין משרד האוצר על דרך היישום, אולם גורמים שמקורבים לנושא מאמינים שתיקונים בחוק החברות הממשלתיות, שניתן לבצעם במהרה יחסית, יחילו את מסגרת הבקרה והפיקוח על אותם 40 גופים.

מכון היידיש לא צריך לדאוג

לפי מטרת מחברי החוק, המהלך ימנע הקמת גוף חדש וישתמש במערך שקיים בעלויות תפעוליות נמוכות. "אין כוונה להתערב להם בתוכן. אם מכון היידיש רוצה לחקור את פועלו של בשביס זינגר - שיעשה זאת. גם אין כוונה להחליף את החשב הכללי. יש כוונה להחיל כללי התנהלות ראויים ושקיפות מוחלטת של אותם גופים", מסביר הבכיר.

מעיון בהצעת החוק אפשר ללמוד שחלק מהצעדים שיחולו על הגופים עשויים ליצור מהפכה של ממש. "מתי בפעם האחרונה יכול הציבור לעיין בדו"חות רשות שדות התעופה? מתי בפעם האחרונה הקרן לקליטת החייל - שמגלגלת כמיליארד שקל בשנה - נתנה דין וחשבון על פועלה?", אומר הגורם.

לדבריו, הטיפול בנושא החל בימיו של הממונה לשעבר על התקציבים באוצר אודי ניסן, ועם כניסתו של דורון כהן לתפקידו מתכוון האחרון לקדם באופן מהיר את הצעת החוק. "הלוביסטים הולכים לחגוג עם שכר טרחה גבוה במיוחד מעשרות גופים - אף אחד לא רוצה שיפקחו עליו. עיקר ההתנגדות תבוא מרשות השידור ורשות שדות התעופה", מעריך הבכיר.

ממשרד האוצר נמסר: "הנושא נמצא על שולחנו של דורון כהן ויקודם עם משרד המשפטים".

ממשרד המשפטים נמסר: "הנושא נבחן בשיתוף עם רשות החברות, עדיין לא פורסם תזכיר חוק".