"86% מהשכירים אינם יודעים היכן מושקעים כספי הפנסיה שלהם"

"בתוך שלוש עד חמש שנים צפויים הבנקים להפוך לגורם משמעות בייעוץ הפנסיוני בישראל. כדי שזה יקרה, דרוש מאמץ משותף מצד כל השחקנים בתחום הזה: יצרנים, בנקים ורגולטורים; וכן ביצוע של כל הצעדים המשלימים הנדרשים, כולל הקמת המסלקה הפנסיונית, הסדרת פעילות הבנקים בתחום הביטוח ומתן אפשרות לתת ייעוץ פנסיוני מחוץ לכותלי הסניפים". כך אמרה היום (ג') חנה פרי-זן, משנה למנכ"ל הממונה על החטיבה לניהול נכסי לקוחות בבנק הפועלים, בכנס ברית קופות הגמל באילת.

לדברי פרי-זן, "ועדת בכר העבירה את האחריות בשליטה של התכנון הפנסיוני אל הלקוח עצמו. אין מנגנון שעומד מאחורי הלקוחות לכוונם במבוך האפשרויות, כיוון שהייעוץ הפנסיוני לשכירים עומד במקום. כ-86% מציבור השכירים אינם יודעים היום באיזה סוג השקעה מושקעים כספי החיסכון הפנסיוני שלהם, וחלקם אפילו לא יודעים את שם הקופה שברשותם.

"חסכונות הציבור נחשפו לרמות סיכון שונות, וחוסר ידע הוביל את הציבור לבצע פעולות שהובילו להפסדים במשבר האחרון. דמי הניהול הממוצעים של 12 הקופות הגדולות זינקו בכ-50%. מרבית החוסכים אינם מודעים לאפשרויות הבחירה של הקופות ולא למסלולים הקיימים. גם כאשר ניתנה ללקוחות יכולת הבחירה, כ-95% מהם לא ניצלו אותה ולא ביצעו שינויים במסלולי הקופות. חלק מכספי החיסכון הושקעו מראש באפיקים בעלי סיכון וחלק מהמשקיעים משכו בתחילת המשבר את כל כספם מכיוון שלא היתה עבורם יד מכוונת".

לדברי פרי-זן, שינויי הרגולציה התכופים וחוסר-הבנת המשמעות של היקף המחשוב והעלויות הכרוכות בכך, מקשים מאוד על יישום הרפורמה: "קיים צורך במערכת שליפת נתונים, בהשראה לפי מספר ת"ז של הלקוח, שתהיה מקושרת לכל מערכות המחשוב של היצרנים והמשווקים ובקבלת הנתונים בפורמט אחיד של מדיה מגנטית".

בהתייחסה לנושא עמלות ההפצה אמרה פרי-זן כי "דמי ההפצה הנהוגים כיום, בשיעור אחיד של 0.25%, אינם מכסים את העלויות הנדרשות להיערך לשינויים הרגולטוריים התכופים שמתבצעים בתחומים אלה. העמלה כיום נמוכה מהמקובל בעולם - עמלה בשיעור של 0.4%". 

יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס לדבריו של יואב בן אור ולפיהם התחרות תביא לפתרון יעיל, ואמר: "תחרות זה לא סוף או מטרה, זה האמצעי, ותחרות בין תנאים נכונים עובדת טוב. אבל צריך להיות מידע לצרכנים ואנחנו צריכים שבמערכת הזו התמריצים לכל השחקנים יהיו נכונים. הטענה שלי היא שגם מערכת המידע וגם מערכת התמריצים אינן אופטימליות".

"במערכת הבריאות הלקוח לא יודע מה הוא צריך, אך מוכן לשלם עבור ייעוץ בלתי תלוי", אמר קנדל. "זה היה מאוד לא יעיל אם כל רופא היה מחליט איזו תרופה לסרטן יעילה או לא יעילה, ולכן אנו נסמכים על גופים חיצוניים למערכת שמאשרים את היעילות ומשווים בין הטיפולים". קנדל השווה זאת למערכת החיסכון הפנסיוני ואמר: "לכאורה יש דמיון בין מערכת הבריאות והייעוץ הפנסיוני אך יש שוני אחד. הרבה אנשים לא מבינים וכמעט כולם, או אף אחד, לא מוכן לשלם על הייעוץ".

לדבריו, "הרבה יותר חשוב לנו להבטיח שאנשים לא יעשו טעויות חמורות. האנשים שמייעצים צריכים להיות עם הכלים והיכולות, ויש ליצור מצב שאלה שמנהלים כספים יהיו עם תמריצים לנהל אותם בצורה שמתאימה למה שהלקוח צריך. לפחות בכמה מקרים ראיתי שבייעוץ שואלים אותך כמה מניות אתה רוצה ובזה זה נגמר. כשמדברים על קרן נאמנות אולי זו שאלה לגיטימית, אך כשמדברים לאדם שאינו יודע מה הוא צריך ואינו יודע מה הוא לא יודע - זה לא מספיק".

קנדל ציין כי הפתרון הוא הגדרת המוצרים באמצעות סימן לכל קופה, יצירת ברירות מחדל לפי גיל ויצירת מנגנוני ייעוץ מקצועי בלתי תלוי. כמו כן ציין כי לדעתו, יש לשנות את מבנה דמי הניהול בקופות.

הוא הוסיף: "כשאני, כלקוח, נותן לכם כסף לאורך זמן אני רוצה לדעת מה אתם הולכים לעשות עם הכסף שלי. אנחנו מציעים שהרגולטור יבנה טבלה של 30 בנצ'מארקים וכל אחד יגיע באיזה מקום הוא רוצה להיות".

קנדל הוסיף כי "דרוש שינוי במבנה העמלות. העמלות הן פונקציה של כסף מנוהל, ולא ברור מדוע. בניהול פאסיבי יש לגזור עמלת ניהול בהתאם להיצמדות המנהל לאינדקס, ובניהול אקטיבי - יקבלו עמלות ניהול מבוססת ביצועים לטווח ארוך".

אשר לשכר המנהלים אמר קנדל: "במקום שהתעשיה תהיה תעשיית השקעות היא הפכה לתעשיית שיווק, עם קצת השקעות ובק-אופיס אם יש זמן. מה שקרה בפריזמה בשנה שעברה זו דוגמה קלאסית לנושא הזה. אם מנהל השקעות יסטה מהבנצ'מרק אעניש אותו, ואם הוא מכה את הבנצ'מרק יש לתגמל אותו". קנדל הוסיף כי הוא ממליץ לרגולטור לפרסם תשואות פעם בשנה.