בלעדי לכלכליסט: החוב הממשלתי גדל ב-14 מיליארד שקל ברבעון

התחדשות האינפלציה והנפקות האג"ח הממשלתיות המוגברות למימון הגירעון בתקציב המדינה ברבעון השלישי של 2009 הגדילו את החוב המקומי של הממשלה הנקוב בשקלים. לעומת זאת, נרשמה ירידה בחוב החיצוני של ישראל המחושב בדולרים ומומר לשקלים, זאת הודות להמשך ירידת הדולר. בשורה התחתונה, גדל החוב הממשלתי בתקופה זו בכ-14.3 מיליארד שקל, בהמשך לגידול של כ-11.1 מיליארד שקל ברבעון הקודם, ובסוף ספטמבר הסתכמה יתרתו בכ-588.5 מיליארד שקל.

מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" מתברר כי ברבעון השלישי של השנה גדל החוב המקומי של הממשלה לאזרחי המדינה בכ-19.2 מיליארד שקל והסתכם בכ-477.1 מיליארד שקל. עיקר הגידול, כ-15.9 מיליארד שקל, נרשם בחוב הסחיר הכולל איגרות חוב צמודות למדד ואג"ח שקליות לא צמודות בריבית קבועה ובריבית משתנה. החוב הסחיר הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-332.6 מיליארד שקל. החוב המקומי הלא סחיר, שעיקרו איגרות חוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח, גדל ברבעון השלישי בכ-3.3 מיליארד שקל והסתכם בכ-144.5 מיליארד שקל.

החוב החיצוני של ישראל הצטמצם ברבעון השלישי בכ-4.9 מיליארד שקל והסתכם בסוף ספטמבר בכ-111.4 מיליארד שקל. יותר ממחצית הירידה (כ-2.7 מיליארד שקל) נרשמה ביתרת החוב שמקורו בהנפקות שביצעה הממשלה במסגרת הערבויות האמריקאיות, הנקוב בדולרים. לעומת זאת, יתרת החוב בגין הלוואות מממשלות זרות ומלוות שונים, הנקובה ברובה ביורו ובינים יפניים, קטנה בתקופה זו בכ-300 מיליון שקל בלבד והסתכמה בסוף ספטמבר בכ-8.1 מיליארד שקל.

החוב הממשלתי של כל מדינה נמדד כיחס בינו לבין התוצר, המעיד על יכולתה של המדינה לעמוד בהחזר חובותיה בעתיד. יחס החוב־תוצר נחשב לאחד הנתונים המרכזיים בשיקולי דירוג האשראי של חברות הדירוג הגדולות. לפני כמה חודשים הזהירה חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס כי תוריד את דירוג האשראי של ישראל אם יחס החוב־תוצר שלה יעבור דרך קבע את גבול ה-100%.

בתקופה שבין סוף המיתון הקודם (2003) עד המיתון הנוכחי ירד ברציפות יחס החוב־תוצר של ישראל מרמה של 99.9% לרמה של 77.9%. הסיבות העיקריות לירידה המתמשכת היו שיעורי הצמיחה הגבוהים והגירעונות הנמוכים של הממשלה. עם זאת, היחס בין החוב לתוצר בישראל גבוה עדיין במידה רבה מהיחס הממוצע במדינות ה־OECD (שהסתכם בשנת 2006 ב-58%). בעקבות המשבר יגדל השנה היחס בין החוב לתוצר, ועל פי ההערכות יסתכם בכ-83%.

דווקא המשבר הגלובלי יאפשר לישראל להתמקם בעתיד במקום טוב יותר מבחינה בינלאומית. בשיחה עם "כלכליסט", העריך לאחרונה החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, כי בשנים הקרובות צפוי היחס בין החוב לתוצר בישראל להיות טוב יותר מזה של הרבה מדינות אחרות. להערכתו, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, עד שנת 2014 יירשם בחלק גדול מהמדינות המפותחות יחס חוב־תוצר הגדול מ-100%. לדברי אורן, בכמה מדינות צפוי יחס זה להגיע גם ל-120%.