איור: ערן מנדל
תחקיר כלכליסט: הכובע הכפול של מבקרי האוצר
האוצר שוכר חברות פרטיות לבצע מטעמו ביקורת בגופים מוסדיים. "כלכליסט" חושף כי אותן חברות מציעות אחר כך לגופים המבוקרים שירותים פרטיים, בכסף מלא. הגופים המוסדיים חוששים שסירובם לקבל את השירותים יעלה להם בדו"ח ביקורת שלילי
ביצת שוק ההון המקומי רוויה בניגודי עניינים. במקומות שבהם החיתום נפגש עם ניהול ההשקעות, שנותן האשראי בבנק הופך בתוך חודשים לנושה מתחרה ושהמפקחים על הבנקים או על שוק ההון מוצאים באורח פלא את תפקידם הבא אצל המבוקרים עצמם - ניגוד העניינים הפך לעובדה מוגמרת. נורמה של ממש שאין אלא להשלים עמה.
כל הפרשיות והשחיתויות שהתגלו בשוק ההון בשנתיים האחרונות התחילו בדיוק מאותו מקום. עיוות מבני שעם השנים הפך לחלק אינטגרלי מאורח החיים, ולכן התקבל בהבנה על ידי כולם. רק לאחר שפרשייה כזו או אחרת התפוצצה נשאלו השאלות הקשות והבסיסיות, שהתייחסות אליהן בזמן אמת היתה עשויה למנוע את התפתחות הפרשייה הבאה.
תחקיר "כלכליסט" מעלה תמונת מציאות הקיימת היום בקרב כמה גופים בשוק ההון, ושבה מבקרים מטעמו של הרגולטור מגיעים לבדוק את התנהלותו השוטפת של גוף מוסדי, וזמן קצר לאחר מכן מציעים למנהליו גם שירותים נוספים שמשרדם מספק. כמה חודשים, ואפילו שנה מאוחר יותר, הם עלולים להופיע שוב, הפעם שוב כמבקרים מטעם האוצר.
אנשי שוק ההון העידו בפני "כלכליסט" על ביקורות שנעשו אצלם, כאשר תקופה לא ארוכה לאחר מכן הגיש להם הבודק רשימת שירותים ממרכולתו הפרטית. אמנם, במקרים מסוימים הצעות השירותים הללו התקבלו כמה חודשים לאחר שאותו מציע ערך את הבדיקה הרגולטורית, אך אותם גורמים מעידים כי נעו בכיסאם בחוסר נחת.
התיאורים חוזרים על עצמם: גוף מבקר, המגיע לאחד מבתי ההשקעות לשם ביצוע ביקורת בכובעו כמבקר מטעם משרד האוצר, דואג לשלוח לבית ההשקעות, כמה חודשים מאוחר יותר, את סט המוצרים או השירותים שלו. זה לא מונע מאותו גוף מבקר להחליף שוב את הכובע ולהגיע לביקורת אחרת באותו בית השקעות תחת כובעו כמבקר מטעם משרד האוצר. וחוזר חלילה. ממרבית העדויות עולה כי יושרם והגינותם של האנשים שמבצעים את הבדיקות לא ניתנים לערעור, אך עם זאת כמה גורמים ציינו בפני "כלכליסט" כי הפחד מפני נקמתו של "הבודק בעל שני הכובעים" קיים, וכי זה רק עניין של זמן עד אשר אחד המבקרים לא יעמוד בפיתוי וישתמש בביקורת שהוא עורך מטעם משרד האוצר לצורך יצירת מאזן אימה מול בית ההשקעות, שלא מעוניין לרכוש ממנו מוצרים או שירותים אחרים.
מבקר בעל שני כובעים
אחד הגופים שמבצע בדיקות עבור האוצר, ובמקביל מציע שירותים לגופים המוסדיים, הוא חברת עובד גובי. על פי אתר האינטרנט של החברה, המשרד מעניק שירותי ייעוץ כלכלי ופיננסי, ניהול סיכונים וביקורת ובקרה פנימית.
באתר נכתב כי עם לקוחות המשרד בשנים האחרונות נמנים בנק לאומי, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, בית ההשקעות פסגות, ישיר קופות גמל, הדס מרכנתיל, ומגדל שוקי הון. לצדם, ניתן למצוא שם מעניין נוסף - המפקח על הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. נוסף על כך, חברת עובד גובי סיפקה בעבר למשרד האוצר שירותי ביקורת בנושא שיערוך של ני"ע.
המשרד מנוהל על ידי שני רואי חשבון - אהד עובד וברוך גובי - ומספק בין היתר מערכת לניהול סיכוני שוק. לפי מסמך רשמי של החברה, מדובר בפיתוח משותף של חברת עובד גובי ופרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
גורמים בשוק ההון אמנם מציינים לחיוב את היושרה והמקצועיות של החברה, אולם חלקם גם מעידים כי קיבלו מהחברה חודשים ספורים לאחר הביקורת בה הצעת מחיר לרכישת המערכת. כאמור, מבחינת הרגולטור, מדובר בפעולה חוקית ותקינה. בבתי ההשקעות חושבים אחרת. "אנשים צריכים להחליט לאיזה צד הם שייכים", אמר בכיר בענף שלא התייחס ספציפית לעובד גובי. "חלק מהאנשים שעושים ביקורות הציעו לי את שירותיהם פעמים רבות. מישהו התמודד אצלי במכרז שלוש פעמים, ואז פתאום נכנס בדלת תחת הכובע של בודק מטעם הרגולטור. זו מערכת יחסים לא ברורה".
"היו מקרים שזה היה ברמה בוטה", מספר בכיר אחר. "גוף בודק בא לפעמים עם רשימת שירותים של המשרד, ומיד לאחר מכן הופיע כמבקר מטעם האוצר. המודל הזה מעוות מהיסוד. אני לא רואה את מס הכנסה מפעיל בודקים חיצוניים שלא מטעמו. לא יכול להיות שמישהו שמספק שירותים לשוק ההון ייתן שירותים גם לאוצר. האוצר צריך מערכת בקרה משלו".
"נתקלתי בגוף שעבד איתי ועשה ביקורת לחברה מתחרה. הוא סיפר לי ברמזים מה קורה באותו גוף, מה שהעלה בי תחושה שכל העסק הזה מסריח", אמר בכיר אחר. "זה לא נכון להפעיל משרדים־בודקים בנקודות רגישות, כשזמן קצר מאוחר יותר אותו גוף מציע למוסד שביקר שירותים בתשלום. האוצר צריך לעשות את העבודה בעצמו בדיוק כפי שעושה הפיקוח על הבנקים. אם היו משתמשים בגופים המבקרים רק לצורך חוות דעת, זה עוד יכול היה להיות בסדר, אבל כשזה למטרות ביקורת, זה מעוות ולא נכון".
תקופת צינון
משרד נוסף שעובד עבור גופים מוסדיים ועבור משרד האוצר הוא אלקלעי מונרוב שפועל בתחום הבקרה, הייעוץ וניהול הסיכונים. על פי אתר האינטרנט של החברה, עם מגזרי הפעילות שלו נמנים גופים מתחום הביטוח, קרנות הנאמנות, קופות הגמל ומשרדי הממשלה. במקביל, המשרד ערך עבור משרד האוצר ביקורות בנושאי אתרי האינטרנט של הגופים המוסדיים.
לפי עדויות שהגיעו ל"כלכליסט", בטווח הזמן של בין חצי שנה לשנה לאחר הביקורת, משרד זה הציע את שירותיו לגופים אותם ביקר, בשכר גבוה במעט מזה ששולם לו במסגרת הביקורת שערך אצלם מטעם האוצר.
על פניו, מדובר בפעולה שמבחינת האוצר היא תקינה, שכן בביקורות בנושאי אתרי אינטרנט תקופת הצינון היא קצרה יחסית. ואכן, מאלקלעי מונורוב נמסר כי "ההסכם בין משרדנו לבין האוצר אוסר עלינו לבצע עבודה לגוף המבוקר שלושה חודשים לאחר סיום הביקורת. לאור זאת, אין כל פסול במשלוח פרופיל של שירותי משרדנו לגורם בשוק ההון שנה אחרי ביצוע ביקורת.
בעניין תקופת הצינון נמסר כי "לאור העובדה שהעבודה בוצעה בצורה רוחבית ברוב הגופים בשוק ההון ובהיקף כספי קטן לכל גוף, הרי שתקופת הצינון שנקבעה על ידי משרד האוצר יחסית קצרה".
במשרד האוצר מציינים כי טרם קבלת מבקר לעבודה כלשהי מתבצעת בדיקה על הסיכוי לניגוד עניינים. לפי האוצר, מרגע זכייתו של גוף מבקר לביצוע ביקורת בגוף מסוים וגם תקופה מוגדרת לאחר מכן (שנעה בין חודשים בודדים ועד 24 חודש - לפי שיקול דעתו של המפקח), חל איסור על המבקר להתקשר עם הגוף המבוקר בנושא כלשהו. עם זאת, מציינים שם כי ישנם מקרים בהם ניתנת למבקר אפשרות בתקופה זו להתקשר עם הגוף המבוקר, אך זאת רק לאחר קבלת אישור המפקח ולפי שיקול דעתו הבלעדי.
מכהן במקביל כדירקטור
דוגמה נוספת לניגוד עניינים מתרחשת אצל אחד האנשים העסוקים ביותר בשוק ההון בשנתיים האחרונות, היועץ המוכר והמוערך, יוסי בהיר. בהיר נשכר על ידי בית ההשקעות פריזמה (שבינתיים פורק) כדי להכין את דו"ח הביקורת על אירועי חודש ינואר 2008, במהלכו נרשמו בחלק מקופות הגמל של פריזמה תשואות שליליות חריגות. בהיר, שנחשב לאחד מאנשי המקצוע הטובים בתחום, מבצע לעתים גם עבודות עבור משרד האוצר, אחת המפורסמות שבהן היתה בדיקת הפיצולים בקופות הגמל, בדיקה שבוצעה מטעם משרד האוצר.
לאחר סיום הבדיקה בהיר המשיך לעבוד עבור גופי השקעות בישראל. חיפוש באתר האינטרנט של פסגות מעלה כי בהיר מכהן כדח"צ בדירקטוריון בחברת הגמל של בית ההשקעות, כמו גם חבר ועדות הביקורת והאשראי. על פי דו"חות פסגות גמל, החל מנובמבר 2008 מכהן יוסי בהיר כדירקטור בחברה.
עוד דוגמה לניגוד עניינים פוטנציאלי נוגעת למשרד רואי החשבון דויטש קרמר, שעוסק בביקורת פנימית עבור קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וגופים מנהלים. באחת מהצעות המחיר שנשלחו על ידי דויטש קרמר לאחד הגופים המוסדיים צוין כי "משרדנו עוסק בביקורת עומק מטעם אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר".
ל"כלכליסט" הגיע מידע מתועד כי לפני כמה שנים, חודש לאחר שהגוף המוסדי קיבל את טיוטת הבדיקה שערך אצלו משרד דויטש קרמר, נחתה על שולחנו הצעת מחיר עבור שירות מסוים, מדויטש קרמר בעצמו. בתוספת מע"מ כמובן. כאמור, גם במקרה זה, ייתכן שמשרד האוצר אישר את ההתקשרות ובחר תקופת צינון קצרה יחסית.
לצד הדוגמאות שמועלות כאן חשוב לציין כי הרשימה של גופי הבדיקה, שעובדים עבור האוצר ובמקביל עבור הגופים המוסדיים עצמם, ארוכה. משרד האוצר מעדיף לבצע חלק מהבדיקות בגופים המוסדיים באמצעות גופים חיצוניים הן בשל מומחיותם והן בשל החיסכון בעלויות. מנגד, יש לציין כי מבחינתם של המוסדיים האינטרס הוא שיבוצעו אצלם כמה שפחות בדיקות.
בכיר בתחום מספר כי "האוצר מפעיל משרד רואי חשבון או מבקר, ונותן להם לבדוק היבט מסוים בהתנהלותה של החברה. המבקר מגיע לגוף המוסדי ומבין שהוא עושה את הביקורת לפי תעריף נמוך, וגם היקף השעות שהאוצר נותן לו קטן לעומת זה שיכול היה לקבל לו היה מועסק כמבקר על ידי אותו גוף עצמו. לכן, אותו מבקר מעדיף תוך כדי הבדיקה לזרוק את רשימת השירותים שמשרדו מעניק על שולחני, בתקווה שבעתיד אשכור את שירותיו. עד כמה הוא שומר על טוהר הבדיקה? אני לא יודע".
אחד הגופים המעניקים שירותי ביקורת שאיתם שוחחנו אף ציין כי במסגרת העבודות שהוא מבצע עבור משרד האוצר הוא מקבל סכום נמוך יחסית. לדבריו, אם היו מונעים ממנו עבודה בגופים אחרים לא היה משתלם לו לעבוד עבור הרגולטור. בה בעת, גם לרגולטור ברור כי בשל העובדה שהתשלום של המבקרים אינו גבוה, עליו לאפשר לו לעבוד גם עבור המוסדיים.
אחד מגופי הביקורת החקירתית המובילים היום בשוק הוא משרדו של רו"ח יהודה בר לב. משרד בר לב מונה על ידי המפקח על הביטוח ידין ענתבי לחקור את אחת הפרשות האחרונות שנחשפו בעולם הביטוח. במסגרת הפרשה נחקר חשד שחברת הביטוח מנורה נתנה ללקוחותיה הלוואות בהיקף של יותר מ־100 מיליון שקל בתיווך סוכני ביטוח, וזאת מבלי לקבל ביטחונות הולמים להחזר ההלוואות. בר לב משמש גם יועץ לחברות ולגופים שונים בשוק ההון, ואף שימש בעבר מבקר עבור חברה אחרת מקבוצת מנורה.
כפל התפקידים בעייתי? באוצר ציינו בנושא זה כי "משרד בר לב מבצע עבורנו ביקורת בחברת מנורה ביטוח. יהודה בר לב ביצע ביקורת קודם למינויו בחברה אחרת מקבוצת מנורה. עם בחירתו לביצוע הביקורת, הודיע בר לב לחברה כי עקב המצב החדש לא יוכל לבצע את הביקורת או כל ביקורת אחרת ללא קבלת אישורנו לכך".
ובכל זאת, נראה שבגופים המוסדיים חשים שיש בעיה בענף. שלא בהתייחס ספציפית למשרד בר לב, בכיר בענף תיאר בפני "כלכליסט" ניגוד עניינים שחווה על בשרו: "לאחר שקיבלתי הצעת מחיר חששתי להגיד לא. כיצד אני יכול להבטיח שאם אני מסרב לאותו גוף, הוא לא 'ידפוק' אותי בביקורת אחרת? התופעה מפחידה כשאתה מכיר את הסנקציות האפשריות, כאשר קנסות, למשל, יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. כשאני לא מספק עבודה לגוף מסוים שמציע את שירותיו או מתווכח איתו על עשרה דולרים לאחר שהגיש הצעת מחיר, לא נעים לראות אותו כשהוא בא בכובע של הרגולטור".
מנגד יש מי שטוען אחרת. בכיר בשוק ההון סיפר ל"כלכליסט": "היתה אצלי ביקורת מטעם אחד הרגולטורים, כמה חודשים בלבד לאחר שאותו גוף עצמו הגיש לנו הצעת מחיר לשירות שהוא מעניק. אף שהצעת המחיר לא התקבלה הביקורת היתה טובה, הוגנת ונכונה. לנו זה לא הפריע וגם לרגולטור זה לא הפריע. יש מתודולוגיה מאחורי דו"חות ביקורת ודו"ח לא יכול להיות מפוברק".
הגופים עצמם משלמים
כמו בכל מקרה קלאסי של ניגוד עניינים, הכי פשוט לעקוב אחרי תנועת המזומנים והמסקנה תגיע מאליה. סעיף 97 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מאפשר למפקח על הביטוח להטיל את עלויות הבדיקה על הגופים המבוקרים עצמם. כלומר, בין אם אותו מבקר הגיע מטעם האוצר או נשכר מטעם הגוף המוסדי, החשבונית מוצאת את דרכה, בחלק מהמקרים, לגוף שנבדק.
למשל, לידי "כלכליסט" הגיע מסמך של האוצר הממוען לגוף שבו נערכה ביקורת מטעמם. במסמך נכתב שתשלום שכר טרחתו של המבקר בגין הביקורת שערך נבדק ואושר על ידי אגף שוק ההון. אולם, בהתאם לסעיף 97 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, האוצר מבקש מהגוף המבוקר לשלם למבקר את שכר הטרחה.
בענף הגמל מבינים שהטלת עלויות הביקורת על הגופים המבוקרים נובעת ממחסור בתקציב, אולם מביעים את מורת רוחם מכך שעליהם לשלם סכום כסף ללא יכולת להתמקח ולהביע את התנגדותם. "המחוקק העניק לרגולטור סמכות לשלוח מבקר לכל גוף, בכל נושא שיחפוץ. אלא שהרגולטור לא מפרט איך בדיוק הוא בוחר את הגופים שלהם ישלח ביקורת. המהלך כאן לא שקוף, גם אם לכאורה הכל תקין".
גורם אחר אמר ל"כלכליסט" כי "מן הראוי שכמו שמשרד האוצר לוקח אגרה מכל קופה, הוא גם יתקצב את הביקורות שהוא מבקש לערוך. כך תושג אי־תלות מלאה".
סיטואציה של מבקר שמועד בבדיקתו מאיימת מאוד, אך חשוב לזכור שגופים רבים דואגים לשמור על הפרדה מוחלטת בין בדיקה מטעם הרגולטור לבין עבודותם עבור הגוף המוסדי. עם זאת, החשש הוא ממצב שבו הפיתוי עלול להיות גדול מדי.
"ההיגיון בהטלת תפקיד ביקורת על כתפם של רואי החשבון חיצוניים מתבסס על ההנחה כי המבקרים הם אנשים בעלי מוניטין, והם לא יעזו לסכנו כדי להשתתף במעשי מרמה", כתבה שופטת ביהמ"ש המחוזי רות שטרנברג־אליעז בפסק דין שניתן בתובענה ייצוגית בנושא חברת רייכרט.
אולם באותה נשימה השופטת מסכימה כי הבעיה מתחילה כאשר הזדהותו של הרו"ח־מבקר עם האינטרסים של החברה הנבדקת, והתלות הפיננסית שלו בה, הופכים לגדולים מדי. במקרים כאלה, לטענתה, ספק אם האמירה הפורמלית בסעיף 160 לחוק החברות שלפיה "רו"ח יהיה בלתי תלוי בחברה בין בעקיפין ובין במישרין" אכן מתגשמת בפועל.
תגובות: "אין ניגוד עניינים"
משרד אלקלעי מונרוב: "משרד אלקלעי מונרוב מעניק שירותים למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך, בביצוע מגוון ביקורות על גופים בשוק ההון. במקביל משרדנו עובד עם עשרות גופים בשוק ההון בתחומי הבקרה השונים, בהן חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות נאמנות.
"משרד האוצר ורשות ניירות ערך פנו במסגרת מכרזים לגופים המתמחים בשוק ההון ובחרו את המשרדים שיבצעו עבורם את הביקורות. אחד מתנאי הסף של עבודות אלו הנו ניסיון בביצוע ביקורות בגופים בשוק ההון. אחת מדרישות ההסכם עם גופי הפיקוח הנה שקיפות וגילוי מלא של כל הקשרים עם הגופים בשוק ההון.
"לפני ביצוע עבודות עבור גופים אלו מועברת רשימה של גופים שבהם אנו עובדים או עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים. בעקבות העברת המידע החליטו הגופים המפקחים באילו גופים לא נבצע עבודה. משרדנו לא הגיש הצעות פרטיות במועד ההתקשרות עם גופי הפיקוח ולא בתקופת הצינון לאחר סיום הפרויקט.
"כך, לדוגמה, פנתה קופת גמל למשרדנו בבקשה לביצוע עבודה בנושא שאינו קשור לביקורת שנערכה בגוף, מיד לאחר ביצוע ביקורת. משרדנו העביר את הפנייה לאוצר שלא אישר את ההתקשרות והודעה על כך מסרנו לקופת הגמל. לסיכום, משרדנו פועל בשקיפות מלאה מול גופי הפיקוח כדי לא ליצור כל מצב של ניגוד עניניים ולו למראית עין".
משרד רו"ח בר לב: "אנו מנועים מלהתייחס לתיקים וללקוחות ספציפיים שבהם אנו מטפלים ומפנים אתכם לקבל את תגובת האוצר. באופן כללי, משרדנו מבצע ביקורות בגופים פיננסיים שונים, עבור ומטעם מספר רגולטורים. משרדנו נבחר לבצע את הביקורות במסגרת מכרזים שנערכו. משרדנו מקפיד ביתר שאת שלא להימצא בניגוד עניינים, ולו למראית עין, בשום תיק שבו הוא מטפל".
משרד דויטש קרמר: סירבו להגיב.
יוסי בהיר: "אינני רשאי להתייחס לעבודתי עם משרד האוצר. כל פנייה בנדון חייבת להיות מופנית למשרד האוצר".
משרד עובד גובי: "משרדנו עובד עם בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות בתחום ניהול סיכוני שוק במשך שנים רבות, וידוע כמשרד מקצועי המתנהל ביושר ובהגינות. ב־2006 משרדנו זכה במכרז של משרד האוצר בנושא בדיקות שיערוכים וזאת בשל המומחיות המקצועית והיושרה שלאורן פועל המשרד. בהסכם עם האוצר נקבעה תקופת צינון בת שלושה חודשים לפני ואחרי ביצוע ביקורת מטעמו בגוף מסוים.
"אנו מדגישים כי מיד עם חתימת ההסכם הודענו לאוצר כי לא נבצע ביקורת מטעמו אצל מי מלקוחותינו. אנו כמובן מקפידים על קיום ההסכם עם האוצר, ובהתאם להסכם הנ"ל, אין אנו מעבירים הצעות מחיר לגופים שבהם מתבצעת או אמורה להתבצע ביקורת על ידינו על פי ההסכם, במשך תקופת הצינון, וזאת לא לפני ולא אחרי ביצוע הביקורת.
"אנו פועלים תוך הקפדה מלאה על החוק וההסכמים, ללא כל 'כפל תפקידים', ומניחים שאם בכוונתכם להזכיר את שמנו בכתבתכם, הדבר לא ייעשה בצורה הפוגעת בשמנו הטוב".
פרופ' צבי וינר: "פעילות הענקת שירותי ייעוץ על ידיי נעשית במסגרת חברה פרטית עצמאית - אופטימייז ניהול סיכונים. במסגרת פעילותי ביצעתי בעבר ועודני מבצע כיום מספר רב של מיזמי ייעוץ בתחום ניהול סיכונים עבור לקוחות בשוק ההון, בין היתר בשיתוף עם משרד עובד גובי ושות'.
"כאמור, אופטימייז מציעה שירותי ייעוץ, בין היתר לבתי השקעות וחברות ביטוח, בכפוף לאישורים פרטניים של הגורמים הרגולטורים הרלבנטיים שלהם סיפקה אופטימייז שירותי ייעוץ בעבר, וזאת כדי למנוע כל חשש לניגוד עניינים ו/או אינטרסים.
"אופטימייז אינה מבצעת ביקורות מטעם משרד האוצר אלא מעניקה שירותי ייעוץ בלבד. אין לי מידע לגבי פעילות עובד גובי הואיל וכאמור, פעילותי נעשית במסגרת אישיות משפטית נפרדת".
משרד האוצר: "גוף הנבחר לתת לנו שירותי ביקורת בגופים המפוקחים נדרש במסגרת הליך הבחירה לדווח לנו על קשרים כלשהם שיש לו או שהיו לו עם גופים מפוקחים, תוך מתן פירוט מלא לסוג הקשר, המועד והתקופה בה היה קשר בינהם והנושא לגביו נוצר הקשר.
"כל מבקר חותם על הסכם סודיות במסגרתו חל עליו איסור שלגלות ו/או לעשות כל שימוש בידע שנחשף אליו בביקורת ולהשיב את כל החומרים לגבי המפוקח בסיום העבודה. המנגנון המפורט לעיל, אמור למנוע מצבים של ניגוד ענינים ללא ידיעתנו. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הביקורת מלווה על ידי רפרנט מטעם האגף שמקבל את טיוטת דו"ח הביקורת ומלווה את המבקר החיצוני בעבודת הביקורת.
"כל התקשרות עם מבקר או יועץ חיצוני לאגף נעשית על פי תקנות חובת המכרזים ועל פי הוראות החשב הכללי, וזאת ברגישות המיוחדת ועל אף העובדה שהגורם הנושא בעלויות הוא הגוף המבוקר, וזאת בהתאם להוראות החוק בנושא. ברור כי לא ניתן לגורם המבוקר לבחור בעצמו את הגורם שיבקר אותו וצר לנו כי הגורמים שהעלו טענות אלו בפניכם מנסים לחבל בעבודת הביקורת והפיקוח שמבצע האגף על חסכונות הציבור.
"לרוב התעריף המקובל לרו"ח מבקר הוא לפי תעריף חשכ"ל. האגף מבצע עשרות ביקורות מידי שנה. חלקן הגדול באמצעות עובדי האגף. משיקולי יעילות והרחבת יכולות הפיקוח נדרש הפיקוח להיעזר בשירותים מקצועיים חיצונים".
6 תגובות לכתיבת תגובה