איך עובדים בפיקוח על הבנקים: מעדיפים ביקורת עצמית

לא כל הגופים בישראל פועלים בשיטת משרד האוצר בכל הקשור לביקורות על הגופים. כך, למשל, בפיקוח על הבנקים, שמונה כ־150 אנשים, קיים אגף ביקורות שמונה 30–40 עובדים. את מרבית הביקורות מנסים לעשות שם לבד, אך יחד עם זאת, גם פה יש יוצאים מהכלל.

תחת מנהל האגף (כיום מכהן בתפקיד חנוך לנדאו) ישנם צוותי ביקורת שמורכבים ממומחים בנושאים שונים - מבקרים, רואי חשבון, עורכי דין, כלכלנים ועוד - אשר מחולקים ליחידות ביקורת שונות לפי נושאי סיכון, כגון סיכוני אשראי, סיכונים תפעוליים וסיכוני IT (טכנולוגיית המידע), סיכוני שוק וסיכוני נזילות, סיכונים של ממשל תאגידי וסיכוני הלבנת הון. האגף עובד בהתאם לתוכנית עבודה שממפה את המוקדים שבהם צריך להעמיק את הבדיקה. עם זאת, רשימת הבדיקות משתנה בהתאם להתפתחויות בשטח. לאחר עשיית הביקורת, אם מתגלים ליקויים, מתחיל תהליך מעקב אחרי תיקונם.

בפיקוח על הבנקים לרוב יעבדו באמצעות אגף הביקורת הפנימית והעובדים של הפיקוח.

במקרים קיצוניים, כאשר נמצא תחום שלא קיימת לו התמחות באגף הביקורת, פונים בפיקוח על הבנקים לגוף חיצוני לצורך ביצוע הביקורת. כך, למשל, ביקורות בנושא באזל 2 נעשות על ידי פירמת רואי החשבון PwC.

מבנק ישראל נמסר בנושא זה כי "נושא באזל 2 מקיף מספר רב של התמחויות בנושאים שונים, לפיכך הפיקוח על הבנקים אינו רואה ניגוד עניינים באופן גורף בהתייחס להתקשרות כאמור. נוסף על כך יש לציין כי מספר היועצים המעורה בתכנים אלו הנו מצומצם ואינו מאפשר כר התקשרויות נרחב. כדי למנוע אף מראית עין של ניגודי עניינים, הפיקוח על הבנקים אינו מאפשר מתן ייעוץ בנושאים ספציפיים על ידי אותו הגורם בפירמה". כך שלמעשה, הפיקוח על הבנקים מאפשר לפירמה לעבוד כרגיל מול הבנקים, אולם רק רו"ח מטעם PwC שמבצע את הביקורת עבור בנק ישראל מוגבל בפעילותו.