דו"ח טכנולוגי: רציתם מלחמה? תקבלו

אל יתהלל חוגר כמפתח

לפני כחודשיים, הסתיימה השותפות ארוכת השנים בין גוגל ואפל בברוטליות. אפל דחתה את אפליקציית Google Voice לאייפון, שיחקה כל מיני משחקים עם אפליקציות אחרות, ובעטה את מנכ"ל גוגל אריק שמידט מחבר המנהלים שלה. הצעד האחרון הגיע לאחר שהרגולטורים התחילו לחשוב שאולי זה בעצם לא רעיון חכם כל כך, ובאפל התחילו לחשוב שאולי הם לא צריכים מתחרה רציני בחבר המנהלים.

בגוגל קיבלו את המהלומות הללו ברוח רעה. סגנית נשיא גוגל מאריסה מאייר פרסמה, ומחקה באיחור, קישור בטוויטר לפארודיה שאמרה שגוגל מוחקת את כל הקישורים לאפל, כי היא "מחקה מוצרים של חברות אחרות" – אותו התירוץ בדיוק שהשתמשה אפל כדי לסרב לאפליקציות של גוגל. אחר כך קראה גוגל לאפל שקרנית בפומבי.

ועכשיו הגיע הזמן להשיב אש. ביממה האחרונה, השיקה גוגל שני שירותים שבועטים ישר במפתח הלב של אפל. הראשון הוא שירות מוזיקה, Music OneBox, שמאפשר למשתמשים למצוא מוזיקה שהם רוצים ולרכוש אותה – תחרות ישירה, אם גם צעירה, לאווזת הזהב של אפל, האייטיונז. מוקדם לומר אם השירות יצליח – אפל הפכה לשם דבר בדיוק כמו שהשם של גוגל הפך למעשה לפועל "לחפש", ויש לה יתרון של כמה וכמה שנים טובות – אבל במקרה הגרוע ביותר, הוא ייאלץ את אפל להשקיע משאבים בתחום שעד כה נחשב לכזה שנמצא לגמרי בכיס שלה.

המהלומה השנייה היתה השקת מכשיר הדרויד, הסלולר הראשון שמשתמש במערכת ההפעלה אנדרואיד 2.0, כשבלב המכשיר נמצא שירות ה-GPS החדש של גוגל, שהוא ככל הנראה הטוב ביותר שיוצר עד כה. השירות הוא חינמי, כמקובל, כך שיצרניות ה-GPS הגדולות יכולות להתחיל לחפש לעצמן חלקת קבר, אבל הן לא המטרה, הן רק נזק נלווה.

המטרה היא האייפון. יש לו אפליקציית GPS, כמובן, הפופולרית שבהן היא של TomTom, והיא עולה 99 דולר. זה של גוגל חינמי וטוב יותר. ואם בעבר הקפידה גוגל לתת לאפל זכות קדימה ולתת לה את האפליקציות שלה קודם שהכינה אפילו גרסה לאנדרואיד, הסיפור הזה נגמר: לא רק שאפליקציית האנדרואיד יצאה ראשונה, גוגל סירבה להגיב על השאלה אם תהיה גרסה לאייפון. האמת, אין שום סיבה שתהיה. ובהחלט ייתכן ששירות המפות החינמי של האייפון, שגם הוא מסופק על ידי גוגל, גם הוא יפסיק להתעדכן.

ואחרי הרגע הראשון של שמחה לאיד, באה ההתעשתות. גוגל הוציאה אתמול לשחיטה את ענף ה-GPS. לפני זה היא חיסלה את העיתונות. היא מנהלת מלחמה על המוזיקה מול אפל ושלשום היא השיקה מנוע חיפוש חברתי, ובשקט פגעה גם בסיכויי הפרנסה של פייסבוק, שהמודל הכלכלי שלה היה פרסום של המוצרים שהחברים שלך גם הם ממליצים עליהם. שירות ה-GPS שלה נשען, בין השאר, על Stree View – וסביר להניח שזו היתה הסיבה לעצם קיומו של פרויקט צילום הרחובות.

גוגל חושבת לטווח ארוך. היא הרבה יותר חייכנית ואנושית מאפל, אבל היא הרבה, הרבה יותר מפחידה. היא הופכת למתווכת – והסחורה מאבדת מערכה. הרגולטורים היו צריכים להתערב מזמן, אבל הם נעים לאט, לאט מדי.

במשך שנים זלזלה אפל בפומבי במיקרוסופט, זלזול ששיאו בפרסומות השחצניות הללו, "מק מול PC" – תוך ניסיון להסתיר את שליטתה הטוטאלית של מיקרוסופט בשוק. אם היא תזלזל בגוגל, התוצאות יהיו דומות. ולמרות חוסר החיבה המופגן שלי כלפי אפל, חובה שיהיה מתחרה סביר לגוגל, אחרת המשחק נגמר.

לשם שינוי, הבריטים מחקים את הצרפתים

צרפת העבירה בתחילת השבוע את חוק שלוש העבירות, הקובע שמי שייתפס פעמיים בשיתוף קבצים ינותק בפעם השלישית מהרשת. באותו הזמן, פחות או יותר, הושמט סעיף מחוק התקשורת האירופי החדש, שהיה אוסר על חוקים כאלו. נזכיר שרק לפני שנה תקפה מועצת השרים האירופית את החוק הצרפתי. דברים השתנו.

הם משתנים גם בבריטניה. השר לענייני עסקים, הלורד פטר מנדלסון, הציג רשמית את התוכנית שלו למלחמה בפיראטיות. היא דומה מאד לחוק הצרפתי, בהבדל אחד: בין קבלת החוק – ההערכה היא שזה יקרה כבר באפריל הקרוב – ובין יישומו תחלוף שנה. במהלך השנה הזו, יעסקו ספקיות הרשת וחברות המוזיקה בשיתוף פעולה שמיועד להביא לכך שיישום החוק יהיה חלק. כמו כן, הן תשלחנה מכתבי איום למשתפי קבצים. רק לאחר שנה, יגיע הפטיש הכבד של ניתוק מהרשת.

יש שורה של בעיות עם הגישה הזו. אפשר להתחיל מכך שספקיות הרשת מתנגדות לו נחרצות ומסרבות לשמש כסייעניות של תעשיית ההקלטה. בעיה שנייה היא, שכפי שהוכיחו ספקיות הרשת, יישום החוק יפגע כמעט באופן ודאי בחפים מפשע, ויוביל לקרימינליזציה לא של שיתוף קבצים, אלא של עצם החזקת חיבור WiFi בלתי מאובטח. ולמרות זאת, נראה שבריטניה מדדה בעקבות צרפת באותו כיוון.

אהבה קוצנית

 

קרול בארץ, המנכ"לית בעלת פה המלח, ממשיכה להפגין עד כמה היא בעצם לא מרוצה מהחברה שהיא מנהלת. אחרי שהגדירה את העובדה שקודמה בתפקיד לא מכר את יאו למיקרוסופט כשגיאה ענקית, ואחרי שנזפה בעובדים וקראה להם לצאת מ"מצב שפל הסוכר בדם", היא בועטת בה עוד קצת.

בארץ דיברה אתמול בכנס שהיה אמור לקשר בין יאהו ובין אנשי עסקים, והגדירה אותו כ"תחילתו של מסע להחזרת הכבוד". היא גם תהתה איך הצליחה החברה להפוך למשעממת, קוננה על כך שהיא היתה כוכב זוהר בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים בעוד שכיום היא שודעכה לגחלילית, והתעקשה שלחברה יש עדיין הרבה מאד מה להציע למפרסמים.

יש לקוות שהיא צודקת. נותר רק לתהות על הסגנון. עובדי יאהו חטפו כל כך הרבה מכות במהלך השנתיים האחרונות – הסאגה המיוסרת של המלחמה במיקרוסופט, התפטרויות המוניות שלוו בפיטורים המוניים, פרישתו של המנכ"ל המייסד – ואף שיכול להיות שהם היו זקוקים לטלטול, לא בטוח שהבעיטות הבלתי פוסקות של בארץ הם מה שהם זקוקים לו. יותר ויותר זה נראה כמו התעללות.

בגרמניה בונים חומות מגן כנגד גוגל

משבר העיתונות לא פוסח גם על גרמניה, ושם החליטה הממשלה לסייע לעיתונים להשאר בחיים. העיתונים הצרפתיים זוכים לסבסוד ממשלתי, מה שלא יעלה על הדעת בגרמניה, שם זוכרים היטב את השיטות הנאציות לשליטה בתקשורת. המודל הגרמני מזכיר יותר את המודל הדני: התאגדות כדי למנוע פרצות. עיתוני דנמרק פשוט סירבו לתת לגוגל לקרוא את התוכן שלהם ולהפיץ אותו. מי שרצה, נאלץ להיכנס לאתרים עצמם ולחפש אותו שם. התוצאה היתה שהם נשארו עם הראש מעל המים.

הממשלה החדשה של אנגלה מרקל הגיעה למסקנה שזה הכיוון, אבל שבהתאגדות אין די: כעת רוצים שם, כפי שמפרט מסמך רשמי, להדק את ההגנה על זכויות יוצרים ולהרחיב משמעותית את ההגנה על התוכן של העיתונים. פנאטי ה"חינם", שמעדיפים להתעלם מהעובדה שעולם התוכן קורס סביבם וש"חינם" הפכה לסיסמה שמשמעותה "בשליטה של גוגל", צווחים חמס.

אבל באגודת העיתונים הגרמנים לא נרתעים מהרעש. "חופש המידע הוא חשוב", אומר בורקהרד שפלד, יועץ משפטי לאגודה, "אבל עיתונות איכותית עולה כסף. אין זכות בסיסית למידע חינמי באמצעות הרשת". לעיתונות הגרמנית, כמו גם למו"לים, נמאס לראות אנשים עושים כסף על חשבונם תוך טענה שמדובר באידיאולוגיה.

קצרצרים

עם התיאבון באות הצרות, וגוגל מצאה את עצמה תחת עינו הבוחנת של הרגולטור האמריקאי, לאחר ש-AT&T התלוננה כנגדה שהיא מפעילה שירות טלפוניה –  Google Voice – אבל מרשה לעצמה לא לשרת אזורים מסוימים בארה"ב, כי לא שווה לה. כדי לסובב את הסכין, טענה AT&T שמדובר בעבירה על נייטרליות הרשת: לא ייתכן שגוגל תחליט אילו שיחות לא כדאי לה לקבל. גוגל נאלצה להגיב רשמית לשאלות הרגולטור, ה-FCC, ואתמול הודיעה שזה נכון שיש טלפונים שהיא לא משרתת, אבל מדובר בסך הכל בפחות מ-100 מספרים ברחבי ארצות הברית. יתר על כן, לטענתה כל המספרים הנ"ל עוסקים במזימות תעבורה מסוג כלשהו, כגון קווים למבוגרים שמתיימרים להיות חינמיים.

למיקרוסופט יש חיבה לפרסומות משונות; זכורה לרע אותה פרסומת שבה אשה מקיאה על בעלה אחרי שהיא רואה בטעות לאיזה אתרי פורנו הוא גולש. זו היתה פרסומת שהיתה מיועדת להדגים את העובדה שאינטרנט אקספלורר 8 מאפשר גלישה ללא שמירת פרטי הגולש. פרסומת חדשה, לבינג, מיועדת להדגיש את העובדה שיש תחומים שבהם הוא מוצלח יותר מגוגל. בשילוב שהיה צריך לגרור התאבדות רבתי במחלקת קריאייטיב כלשהי, משתמשת מיקרוסופט באחד הערפדים המודרניים והמגעילים האלה כמקדם של בינג.

Open Moko, יצרנית הטלפונים הטיוואנית שניסתה – בחוסר הצלחה – לפרוץ לשוק הסמארטפונים עם מכשיר שהיה פתוח לחלוטין לתכנות מצד המשתמש, עלתה על גל הספרים האלקטרוניים, והיא משווקת את ה-wikiReader. המכשיר מאפשר למשתמש לקרוא את ערכי וויקיפדיה – והם שמורים על שבב במכשיר, כך שאין צורך בחיבור לרשת לשם כך. מחיר התענוג המפוקפק: 99 דולר.

מיקרוסופט ויאהו הודיעו על הסכם השותפות ביניהן ביולי האחרון, אך למעשה טרם חתמו עליו. יאהו הודיעה לרשות לניירות ערך שיש עדיין כמה סעיפים בהסכם שלא נסגרו, ומיקרוסופט העריכה שכל הפרטים יושלמו עד תחילת 2010. זה בסדר, יש זמן – הרגולטורים עוברים על ההסכם במסרקות של ברזל.

דאגה בבירת אובדן המידע, בריטניה: למועצת האיחוד האירופי נמאס מהעובדה שכל מיני נתונים שהיו אמורים להיות חסויים מסתובבים חופשי, וכעת היא שוקלת לאלץ חברות שלא טרחו להשגיע על המידע שלהן לדווח בפומבי על האובדן. קצת יפני מצידם, אבל בהחלט הגיע הזמן. הדבר שהכי מפחיד חברות הוא פרסום שלילי.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"