השימוש שעושים בפחד

מאחר ואחת הסכנות של כתיבת מאמרים היא הסיכוי שהמסר העיקרי לא יובן או יסולף אני מוצא לנכון להבהיר באופן חד משמעי: אני בהחלט בעד שימוש מושכל במשאבי כדור הארץ. אני בעד עידוד תוכניות לשימוש באנרגית שמש ורוח במקום שריפת דלק מחצבי, היכן שרק ניתן במחיר רציונאלי של בניית התשתית. אני בעד מיחזור פסולת ובוודאי נגד יצירת זיהומים כמו אי שקיות הפלסטיק הגדול הצף באוקיינוסים ואשר הערכות לגביו נעות בין שטח של מיליון קמ"ר לבין 30 מיליון קמ"ר, תלוי במקור המידע.

מאידך אני מתנגד למניפולציות, לשימוש במידע חלקי או שקרי ולהפחדות במקום דיון ענייני.

שלטון הפחד - ספרו של מייקל קרייטון שיצא ב- 2004 (בישראל פורסם ב-2006) הוא ספר בדיוני כמו ספריו האחרים של קרייטון, מחבר פארק היורה ועוד רבי מכר, הנלחם במניפולציות של אלה הטוענים כי כדור הארץ מתחמם (ובשל כך כמובן משיגים תקציבים רבים לענייניהם) וזאת תוך שימוש מניפולטיבי משל עצמו הן בכלים סיפוריים כגון מיקום "הרעים" נגד "הטובים", על פי עמדתו. בעת שקראתי את הספר לא יכולת י להימנע מהשוואה לסרטו המרשים של אל גור, מעורר מחשבה ועמוס בעובדות, אבל יותר מכל עושה שימוש בתמונות מאיימות ובמחזות קורעי לב של נפגעי אסונות, עם שימוש במרכיבים אישיים רבים שמטרתם, איך לא, להשפיע על הצופה דרך ליבו יותר מאשר דרך שכלו. כך למשל ראיתי גרפים מטפסים אל על, במשך דקות ארוכות מבלי שיצורפו אליהם נתונים השוואתיים והרי כל תלמיד תיכון יודע איך ניתן להתמיר גרפים על ידי שימוש בסקלה מתאימה.

השימוש במניפולציות כחלק מהמלחמה על המשאבים הינו כלי עתיק יומין. הפחדות, סחטנות רגשית כמו גם פנייה לרגשי תאוות הבצע שלנו הם כלים שחברות הפרסום והמערכות הפוליטיות והתקשורתיות עושות בהם שימוש יומיומי. בתי החרושת למסכות גז, חגגו תקופה יפה רק בגלל הצלחה של הפחדות לגבי מלחמה כימית נגדנו. בזבוז המשאבים הקיים במערכת הביטחון הוא תוצאה של הפחד המתמיד הקיומי הקיים אצלנו בשל האויבים שלנו, שהם עצמם מממשיים מאוד, אבל אם למשל היו נשקלים זה מול זה הסכנה המצטברת הביטחונית מול הקטל בכבישים, האם מנקודת מבט כלכלית לא היה כדאי להגדיל במידה מסוימת את הסיכון הביטחוני לעומת הקטנת מספר ההרוגים והפצועים בכ- 20% למשל, על ידי שיפור תשתיות?

קרייטון עושה כדרכו עבודה יסודית. הספר עצמו משתרע במהדורה העברית על פני יותר מ-700 עמודים ואילו הרשימה הביבליוגרפית העוסקת במקורות המחקריים עליהם התבסס בכתיבתו, מכילה כ-26 עמודים. היקף מרשים המתאים לעבודת דוקטורט ממוצעת.

המסת קרחונים או כזב מדעי?

התזה הבסיסית היא כי התחממות או התקררות כדור הארץ הינה חלק מתהליך מחזורי וכי המסת הקרחונים או עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות בקורלציה עם מה שקרוי אפקט החממה, אינו אלא כזב מדעי. התימוכין המדעיים הם רבים וקרייטון נותן במה למחקרים המראים העובדות העומדות בסתירה לאלה שמציג אל גור ולמניפולציות הנעשות על ידי תומכי תיאוריית ההתחממות.

קרייטון תוקף את "הרוב המדעי" הנוהה לעיתים מזומנות אחר אופנות חולפות ואף כאן עושה עבודה מרשימה בהזכירו לנו כמה מכשלי החשיבה המדעית בעבר. דוגמא טובה היא "תיאוריית האווגניקה" שיצאה מנקודת הנחה שמתחולל משבר במאגר הגנים של המין האנושי. תיאוריה זו שהתבססה בשנותיה הראשונות של המאה העשרים, גרסה כי בני האדם המשובחים מתרבים בשיעור נמוך מדי לעומת הנחותים הכוללים שחורים, יהודים, מפגרים ולא כשירים למיניהם.

המטרה הנעלה היתה שיפור האנושות, רעיון שמשך אליו הוגי דעות מהליברליים והמתקדמים ביותר. קליפורניה שהתירה עיקור של הבלתי כשירים, היתה השיאנית במספר העיקורים מתוך 29 המדינות בארה"ב שהעבירו חוקי עיקור מתאימים. תומכי התיאוריה קיבלו את אישור בית המשפט העליון בארה"ב ועם תומכיה נמנו מרבית השמות הידועים בעולם המדע, חתני פרס נובל ומכוני מדע מובילים, האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, האגודה הרפואית האמריקאית והמועצה הלאומית למחקר. בשלב מסוים הגרמנים לקחו את ההובלה בתחום, ובמסגרת תוכנית "אותנסיה" עיקרו והמיתו מאות אלפי חולים כרוניים וחולי נפש בטרם פנו לעסוק בפתרון הסופי של היהודים, אולם אני מניח שאף אחד לא ייפול מכיסאו אם נדע כי השבדים הנאורים והאנגלים ההוגנים, היו אף הם בין המאמצים היותר נלהבים של התיאוריה, מחקר ויישום כאחד.

כ-80 שנה לאחר פריחת התיאוריה ויישומיה, אין לה זכר בכל אותם מוסדות לימוד מפוארים שהובילו אותה, אם כי בעת פריחתה מתנגדיה זכו לקיתונות של חרפות ותארים בלתי מחמיאים.

ד"ר גבי אביטל ובועז ארד עורך הבלוג הירוק כתבו מאמר שהתפרסם במקור ראשון, נגד מסעי ההפחדות המדעיים, בין היתר ציטטו את הביולוג פול ארליך שניבא כי בין השנים 1980-1990 ימותו בעולם 4 מיליארד אנשים, כתוצאה מעומס דמוגראפי לעומת המשאבים. ביטוי חריף ומעודכן למשנתו של מאלתוס.

בחמסין הזה לדבר על התקררות?

העובדות המדעיות הניבטות מעל מחקרים רבים היא כי אין הוכחה חד משמעית להתחממות כדור הארץ ללא כל קורלציה לעליית שיעור הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. בידוד תקופות ביניים מראות גם תקופות של עשרות שנים של התקררות וכן גם שונות ניכרת בין מקומות שונים בעולם. גם עליית מפלס הים שנחזתה אינה חד משמעית בין מקומות שונים.

הבעיה אינה כמובן הפחד, אלא השימוש שעושים בפחד. החקיקה ברחבי העולם שכופה שימוש בביו-דיזל, הפכה בעצם לאחת הסיבות לעליית מחירי המזון וכתוצאה מכך לעלייה בשיעור העוני בעולם ולגידול התמותה מרעב. עובדות אלה הן חד משמעיות בהרבה משינוי הטמפרטורה על פני כדור הארץ. האישום כלפי לובי חברות הנפט המונע לכאורה דיון ומחקר באפקט החממה מתברר כמשני לעומת הלובי העצום וחזק של מגיני כדור הארץ, המושקעים בשלל הטכנולוגיות החלופיות.

מחקר המשוחרר מכבלי דמגוגיה ומגמות חולפות בצד הפחדות המוניות, עשוי לתרום להבנתנו את החיים טוב יותר וממילא להציע פתרונות נכונים יותר המשוחררים מאיומי סרק.

הכותב מנהל את החברות תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz