פרשנות: משרד התקשורת רוכב על ההזדמנות הלא נכונה

רוב ההגבלות שהוסיף לכאורה משרד התקשורת על אלו של רשות ההגבלים העסקיים חסרות משמעות. מגוחכת במיוחד הגבלת "ניוון" הטלפונים על סאני. המשרד מבקש להראות לציבור כאילו הוא תומך בעקרון נייטרליות הרשת באופן פעיל, אך נראה שהוא אינו מבין שתי עובדות פשוטות - ניטרליות הרשת מתייחסת למפעילי התקשורת ולא ליצרני המכשירים עצמם, וחשוב עוד יותר, כל פעולה של משרד התקשורת יוצרת תקדים שממנו יהיה לו קשה לסגת לאחר מכן.

ההוראה לסאני, יבואנית הטלפונים הסלולריים של סמסונג, שלא תפגע במכשירי הטלפון באופן שימנע הרצת יישומי VoIP (קול על גבי רשתות מידע), שקולה להוראה ליצרנית מכוניות שלא להגביל את מהירות הרכב, כביכול כדי להבטיח תנועה חופשית לכל אזרח בכבישי ישראל. הגורם שקובע בסופו של דבר את התנועה בכביש הוא החברה האחראית על הכביש, ולא יצרני המכוניות. במשרד התקשורת ניסו לתפוס טרמפ על העובדה שאילן בן דב יחזיק הן במפעילת סלולר והן בספקית מכשירי סלולר, אך הותירו את פעילות המפעילה עצמה ללא התייחסות כלל.

יתר על כן, כל החלטה המתקבלת כעת בעניינו של בן דב תשפיע על גישתו של משרד התקשורת לאישור עסקת  בזק-אלוביץ' בהמשך, שהרי מדובר בעסקאות דומות במהותן (החלפת שליטה בספקית תקשורת), שהשפעותיהן על השוק גדולות מסכום חלקיהן. כאשר המשרד מתנה את העברת השליטה בפרטנר בהתחייבות המתייחסת למכשירי סמסונג, הרי שמצופה ממנו לנקוט עמדה זהה כשיגיע זמנו של אלוביץ' לקבל את האישורים.

כאשר תידרש יורוקום־נוקיה (אם תישאר בבעלות אלוביץ', עניין שגם הוא אינו מובטח) להתחייב כי לא יבוצע שינוי בטלפונים הסלולריים למניעת שימוש ביישומי VoIP, תמצא זו את עצמה במצב שבו אירוע כזה כבר התרחש בעבר - דגם ה־N97 של נוקיה שווק בעולם בשתי תצורות, האחת כללה יישום סקייפ לשיחות על גבי הרשת, והשנייה, בלחצם של ספקי התקשורת טרם התחלת השיווק בעולם, לא כללה יישום זה. הגרסה השנייה של הדגם הגיעה לישראל, ואם היה האירוע מתרחש כיום, הוא היה סותר לכאורה את ההתחייבות שהיה עשוי אלוביץ' לתת בעניין זה למשרד התקשורת.

האם כוחו של משרד התקשורת גדול עד כדי כך שהוא יכול לגרום לחברת נוקיה העולמית לשווק בישראל דגם שלא היה אמור להגיע לכאן מלכתחילה? מסופקני. האם תסריט שכזה עשוי לחזור על עצמו? ייתכן שכן. האם הוא רלבנטי בכלל לעניין ניטרליות הרשת? ודאי שלא, כיוון שספקיות התקשורת, לא יצרניות המכשירים, הן השולטות בתעבורת המידע ובדרכים למנוע או להתיר יישומים שונים על גבי הרשת.

קשר לא ברור

ובכלל, יש טעם לפגם ברכיבה של משרד התקשורת על אישור עסקת פרטנר (ופוטנציאלית על עסקת בזק) ככלי ליישום ניטרליות הרשת. לא סביר שרק בעת שמועברת שליטה על חברת תקשורת יחשוב המשרד כי הגיעה העת ליישם את כוחו בנידון. מדוע הוא בכלל קושר בין הדברים? ניטרליות הרשת צריכה להיות נידונה באופן שוטף, וההחלטות בעניינה צריכות להתברר בעיקר בתחום ההגבלים העסקיים, מכיוון שמדובר בנושא שבו ספק תשתית מתעדף ספק שירות או מוצר, במקום לתת לכל הספקים והמוצרים קרקע תחרותית שווה.

טלאי על טלאי

ההתניה שמבצע משרד התקשורת בין אישור העסקה להעברת שליטה בחברת תקשורת לבין ניטרליות הרשת היא פגומה, ובמקום לבנות מתווה ראוי ומסודר לעניין כה חשוב הוא בונה טלאי על גבי טלאי של החלטות, שחלקן כאמור גם אינן נוגעות בשורש הבעיה עצמה. לא פלא שבהודעתה לבורסה על אישור העסקה התעלמה סקיילקס לחלוטין מהסעיף על ניוון המכשירים. כנראה גם שם מבינים שהוא נועד רק לטובת יחסי הציבור של משרד התקשורת.