ההליכים המשפטיים בהסדר של אפריקה עלולים להימשך עוד כמה חודשים

חברי נציגות בעלי איגרות החוב של אפריקה ישראל אולי השיקו בסוף השבוע האחרון כוסיות על גיבוש ההסדר המורכב, אך לפחות מבחינה משפטית הדרך להגשמתו עוד ארוכה.

כדי שההסדר יאושר יש לעבור כמה שלבים, ובכללם אישור נושי החברה האחרים להסדר ובדרך כלל גם אישור מבית משפט. נוסף על כך, קיימת אפשרות לבעלי אג"ח שרואים את ההסדר כמקפח להגיש התנגדות לבית המשפט.

לדברי עו"ד איתן ארז, מומחה בתחום פירוק חברות, כדי לאשר הסדר נושים יש לכנס אסיפות נושים לסוגיהן השונים ובכלל זה אסיפה של נושים מובטחים (בעלי שעבודים), אסיפת נושים בדין קדימה (עובדים, מס הכנסה, ביטוח לאומי ושוכרי נכסים) ואסיפות של נושים רגילים.

בכל אסיפה נדרש רוב של 75% מהיקף החוב ו־51% מה"גולגולות" הנוכחות בהצבעה. אם מחזיק אג"ח הוא גם בעל מניות בחברה אז האחזקה הצולבת יוצרת לו ניגוד עניינים ועלולה לפסול את קולו בהצבעה.

עם זאת, אין זה מהלך פשוט כלל וכלל לחלק את האסיפות השונות לסוגים. כך למשל, לדברי עו"ד ארז, כל הנושים הבלתי מובטחים הם נושים מסוג אחד. עם זאת, לדברי עו"ד מישל אוחיון, גם אם יש שתי קבוצות נושים מחוסרי בטוחות אך מועדי הפירעון של האג"ח שלהם שונה, הדבר עשוי לדרוש אסיפת סוג נפרדת. אוחיון מתייחס בכך למעשה למחזיקי אג"ח ט' שמועד הפירעון שלהן יחול בעוד עשרה ימים. "בהחלט יכול להיות שעצם העובדה שאני מחזיק באג"ח קצרות שעומדות לפירעון בקרוב, ויש הסתברות גבוהה מאוד שהאג"ח ייפרעו כי עדיין יש כסף בקופה, יוצר לי אינטרס נפרד מאג"ח ארוכות שלא צפויות להיפרע במלואן", אומר אוחיון. לדבריו, "עצם ההליכה המוקדמת של לב לבייב להסדר עם בעלי האג"ח, אף על פי שהיה כסף בקופה, היתה כי הוא לא רצה שתישמע טענת העדפת נושים, והנה כבר סיבה מדוע יש פה ניגוד עניינים מובנה שנובע מתאריכי הפירעון".

"למרות הצעקות, נראה שהסיווגים יהיו זהים"

בעניין קביעת מספר אסיפות סוג הביעה רשות ניירות ערך את דעתה באחרונה בנוגע להסדר אג"ח המתגבש בחברת דירקט קפיטל. הרשות קבעה עקרונית בנוגע למחזיקי אג"ח ללא ביטחונות, שאין ניגוד אינטרסים בין הקבוצות לבין עצמן שמצדיק אסיפות סוג נפרדות, ובכלל זה אם מועדי הפירעון שלהם שונים. עם זאת, ציינה הרשות, כי במקרים כאלה לבית המשפט יש סמכות להתערב ולהחליט אחרת אם הוא חושב שההסדר מקפח בעל אג"ח כזה או אחר. הרשות התייחסה למצב שבו ברור שהחברה היא חדלת פירעון והאלטרנטיבה של הסדר היא פירוק. לטענת מחזיקי אג"ח ט', החברה היא חברה סולוונטית (חברה בעלת יכולת פירעון) שיכולה לעמוד בהתחייבויותיה. לפיכך, לטענתם, אין עילה למי מבעלי האג"ח לדרוש פירעון מיידי, ומשכך ברור שיש לבעלי אג"ח ט' אינטרס נפרד והוא עצם העובדה שמועד הפירעון שלהן קרוב ויש כסף בקופה כדי לפרוע אותו. אם בית המשפט יקבל את הטיעון הזה, הוא עשוי לדרוש תשלום מלא לאג"ח ט' ולהימנע מהסדר כולל.

ואמנם, לדברי עו"ד מהבכירים בשוק ההון שגם מקורב לפרשה, "בסיטואציה של אפריקה ככל הנראה הסיווגים של כל איגרות החוב יהיו זהים, מכיוון שלאף אחד אין בטוחה ומועדי הפירעון לא ייצרו הבחנה למרות צעקותיהם של בעלי אג"ח ט'. עם זאת, להערכתי, ההסדר יהיה כזה שבעלי איגרות החוב עצמם יסכימו בינם לבין עצמם לתת העדפה לבעלי האג"ח הקצרות ואז השאלה התיאורטית תתייתר". הוא מוסיף ש"אם ייעשו סיווגים פנימיים, צריך לעשות סיווגים גם בין מי שיש לו מח"מ של שנה, שנתיים, חמש שנים ועד אין סוף, ולא ניתן יהיה להגיע להסכמה".

לבייב. הכניס את היד לכיס | צילום: עמית שעל

עורך הדין אף טוען כי גם אם השאלה תגיע לפתחו של בית המשפט התשובה תהיה זהה. "כשיבואו לבית המשפט, ומסופקני אם יבואו, בית המשפט יגיב בשלילה לטענת הסיווג הנפרד. למרות הטיעון של אג"ח ט' שהחברה סולוונטית, החברה במצבה היום יכולה בקלות להראות עצמה כלא־סולוונטית, אם כי אני מסכים שלעכב תשלום בחברה בעלת כושר פירעון זה דבר בעייתי, זה טיעון בעל משקל. במצבה של אפריקה ישראל יצליחו בקלות להראות אי־סולוונטיות ולו רק ברמת התזרים. סולוונטיות נמדדת בשאלת הנכסים מול ההתחייבויות, והשאלה השנייה היא זמינות מימוש הנכסים מול ההתחייבויות. מימוש נכסים באפריקה באופן מהיר כדי לאפשר פירעון הוא פשוט בלתי אפשרי".

"התנגדויות בעלי האג"ח יוגשו בתוך 20 יום"

מי שאמון על קביעת חלוקת האסיפות לסוגים השונים הוא נאמן האג"ח. לדברי עו"ד אוחיון, אם דילגו על המשוכה וכל האסיפות הצביעו בעד ההסדר, לכאורה ההסדר אושר ואפשר להוציאו לפועל. עם זאת, לדבריו, החברה תבקש בדרך כלל את אישורו של בית המשפט להסדר, מכיוון שאם בית המשפט נותן לו חותמת הכשר אי אפשר לתקוף אותו. כמו כן, החברה יכולה לפנות לקבלת אישור בית המשפט גם אם לא כל האסיפות אישרו את ההסדר, כך שגם במצב שבו מחזיקי אג"ח ט' יתנגדו להסדר עדיין אפשר יהיה לאשר אותו באמצעות בית המשפט. לדברי עו"ד אוחיון, "על מחזיקי האג"ח להצביע בתום לב, ואם הם משתמשים בזכות ההצבעה ככלי לסחיטה מעבר לסביר אף שמדובר בהסדר ראוי עבור כלל הנושים, בית המשפט יאשר אותו בכל מקרה".

לדברי עו"ד אוחיון, במקרה של אפריקה סביר שתהיה פנייה לבית המשפט לכנס אסיפות נושים (דורש אישור פרוצדורלי) ולאחר קיום האסיפות יתבקש אישור ההסדר. למחזיקי אג"ח שסבורים שההסדר מקפח אותם תינתן אפשרות להגיש התנגדויות בתוך 20 יום. "אפילו בעל איגרת חוב אחת יכול להגיש התנגדות להסדר", אומר עו"ד ארז ומוסיף, "מחזיק אג"ח יכול לטעון שההסדר מקפח ואף לדרוש את מימוש נכסי החברה ופירוקה".

לדברי עו"ד ארז, ברגע שמושג רוב בכל אסיפות הסוג, בית המשפט ייטה לאשר את ההסדר, אם כי יעשה זאת לאחר שיבדוק כי ההסדר אמנם יכול לצאת לפועל ולא יקרוס בעוד שנתיים וכי יש די בטוחות לקיומו המוצלח. "בית המשפט לא יאשר הסדר אם הוא לא ראוי מבחינה כלכלית או נוגד את תקנת הציבור", אומר עו"ד ארז. הוא מוסיף כי בית המשפט נוטה להתחשב לטובה בכך שהבעלים מכניס יד לכיס כמו במקרה של ההסדר מול אפריקה. בכל מקרה, קבלת אישור מבית משפט עשויה להימשך כמה חודשים.