דו"ח טכנולוגי: הקינדל לא רצוי בנורבגיה

נחיתה קשה לקינדל בנורבגיה

כשהודיעה אמזון לפני כחודש שהיא משיקה את הקינדל בכל העולם פרט למזרח התיכון, היא לא ציפתה שהספר האלקטרוני שלה ייתקל בבעיות דווקא באירופה. אבל היא טעתה, ועכשיו היא מוצאת את עצמה עונה לשאלות מביכות דווקא בנורבגיה השקטה.

לארץ הפיורדים יש, כמסתבר, מועצת צרכנות עם שיניים של כריש ואינסטינקט תקיפה של רוטווילר – בדיוק כלב השמירה שהייתם רוצים. ב-2006 היא הלכה ראש בראש עם אפל, משום שאפל מרשה לעצמה לערבב בין אריזה ותוכן – ספציפית, במקרה הנורבגי, בין האייפוד ובין חנות האייטיונז. היא ניהלה מתקפה כל כך יעילה, שאפל נאלצה לוותר על הגנות מפני העתקה (DRM) במוזיקה שהיא מוכרת.

עכשיו מאפסת המועצה את התותחים שלה לעבר אמזון. ראשית כל, אומרים שם, חוזה השימוש של הקינדל מעורפל ולא ברור – וככזה, כנראה פסול על פי החוק הנורבגי. שנית, הקינדל מגיע עם אחריות לשנה בלבד, בעוד שהסטנדרט הנורבגי הוא דווקא ארבע שנים.

אבל הבעיה העיקרית, כמו במקרה של אפל והאייפוד, היא הקשר שעושה אמזון בין המכשיר – הקינדל, הספר האלקטרוני – והתוכן, היינו הספרים הדיגיטליים. אמזון מאוד רוצה לשכוח, ולהשכיח, את פרשת "האח הגדול", שבה מחקה דווקא את ספריו של אורוול מקינדלים של משתמשים, אבל הרגולטורים הנורבגים – שיכולים להטיל קנסות כבדים על חברות שפועלות, לדעתם, בניגוד לאינטרסים של הצרכן – מתעקשים להזכיר אותה. הם רוצים לדעת למה אמזון שומרת לעצמה את הזכות למחוק את התוכן שעל הקינדל (לא, נחמה, היא מעולם לא ויתרה עליה, רק אמרה שתשתדל לא להשתמש בה), למה היא מקשה על משתמשים ליצור עותקים של הספרים שרכשו, ולמה היא מרשה לעצמה לעקוב אחרי הספרים והעיתונים שהמשתמש רוכש.

כך צריך. ובחדשות פשע אחרות מסקנדינביה....

השווידישע פיראטען מרימים עוגן

בית משפט שבדי עשה סוף סוף את מה שצריך היה לעשות לפני שנים, ושמונה חודשים לאחר שמפעילי אתר הטורנטים פיראט-ביי הורשעו, ובכן, בפיראטיות, הוא הוציא צו שאוסר על הפעלת האתר. בית המשפט יצא מנקודת הנחה שהפיראטים פשוט יתעלמו מהצו, ועל כן הוא הודיע מראש שאי ציות יגרור קנס כבד על שני הפיראטים שמפעילים את האתר – הוא ויתר, משום מה, לניאו נאצי שמממן אותו ולנודניק שמייחצן אותו.

רק שיכול להיות שבית המשפט מדבר אל הלמפה: שני הפיראטים הנ"ל הודיעו, באמצעות היחצ"ן פטר סונדה, שהם כבר לא חיים בשבדיה, שאין להם כוונות לחזור, ושהשרתים של האתר גם הם לא כבר לא בשבדיה, ולמעשה הן הפיראטים והן הציוד נמצאים מחוץ לאיחוד האירופי.

זה נראה דומה באופן חשוד לבריחה מאימת הדין, כשזוכרים שנגד צמד הלוחמים האמיצים למען זכות הביזה תלוי ועומד גזר דין של שנת מאסר וקנס כבד. מאיפה פועל פיראט-ביי היום? ככל הנראה מגן העדן של הדופקה והרושעה, מה שמכונה בלעג חבר העמים. וזה לא צריך להפתיע אף אחד.

דמוקרטיה בפעולה

 

מי אמר שלבלוגרים אין השפעה? ראו מה קרה במועצה המקומית סומרטון שבסומרסט, אנגליה. בחור הפסטורלי הנ"ל שורץ לו אימת הנבחרים, הבלוגר המקומי ניאל קונולי.

הלז האשים את המועצה המקומית, במגוון הזדמנויות, בשחיתות; הגדיר אותם כ"חמורים"; וטען שהצהרת "אזרחות טובה" של המועצה היא שוות ערך ל"תעמולה נאצית או לקריאה לטיהור אתני". בעיניו של קונולי, מפעיל הבלוג Muck & Brass, הוא נלחם בדיקטטורה מרושעת שהשתלטה על העיירה המנומנמת.

ביום שלישי האחרון נערכה במקום אסיפת תושבים, ובה – באופן דרמטי ובלתי צפוי – הכריזו הנבחרים שנמאס להם ממטח הביקורת הבלתי פוסק הזה, והודיעו על התפטרותם בזה אחר זה. ורק ארבעה מתוך 15 נשארו בתפקידם. מאחר שהמינימום לפגישה של המועצה הוא שליש מן החברים, ייערכו בחירות חדשות. הממ. אז אולי הם לא היו דיקטטורים שתומכים בטיהור אתני? לכאלה יש שיטות משלהם לטפל באופוזיציה. התפטרות איננה מהידועות שבהן.

קונולי דיווח בעונג על ההליכים, ולדבריו התפטרותם של חברי המועצה התקבלה בתשואות, אבל – ייאמר לזכותו – הוא היה מהורהר מספיק כדי לתהות, בפוסט האחרון עד כה בבלוג, אם 15 דקות התהילה שלו הסתיימו.

ונעבור לניצחון אחר לשקיפות.

חשיבותו של metadata

בית המשפט העליון של אריזונה הפך לאחרונה את פסיקתה של ערכאה נמוכה יותר, וקבע שה-metadata – הנתונים המלווים למסמך, שכוללים מידע כמו מי ערך אותו, מתי וכיצד – הוא מידע שחלה עליו חובת דיווח ציבורית.

התביעה היא של שוטר שפוטר, חשד שהממונים עליו "שיפצו" את חוות הדעת המקצועיות שקיבל, ודרש לראות לא רק את המסמכים עצמם – שעל כך שהם רכוש הציבור לא היה ויכוח באריזונה – אלא גם את המטא-דאטה שלהם. הסיבה: לטענתו, ייתכן שהמסמכים נוצרו במועד מאוחר – למשל, בעת שהיה סכסוך בינו ובין המשטרה – אבל ניתן להם תאריך מוקדם מזה האמיתי. המטא-דאטה יחשוף זאת.

המשטרה סירבה בתוקף למסור את המטא-דאטה, מה שעשוי לעורר שאלות, והנושא, כאמור, הוכרע בבית המשפט העליון של המדינה.

לכאורה, זה לא נראה חשוב. בפועל, שורה של מקרים שבהם נחשף מטא-דאטה היו מביכים מאד לתאגידי ענק ושתדלניהם. למשל, לפני כשנה החליטה eBay באוסטרליה להשתמש אך ורק בשירותי הסליקה של פייפאל, שנמצאת בבעלותה של ענקית המסחר המקוון. הרגולטורים שם למטה הופתעו לקבל מכתב מנוסח היטב ומיודע מאוד באשר לשירותי סליקה אלקטרוניים ממי שהתיימר להיות אזרח מודאג – ושבבדיקה של המטא-דאטה של המסמך ששלח התברר כלא פחות מאשר גוגל, שעלתה בה חרופתה להשחית משום שאיביי דחתה את שירותי הסליקה שלה.

במקרה אחר, התובע הכללי של קליפורניה שלח חוות דעת על שיתוף קבצים – שמבדיקת מגזין Wired התבררה שנכתבה בכלל על ידי ההתאחדות יצרני הסרטים האמריקאים. בקצרה, הפסיקה החדשה מעניקה עוד קצת כוח למי שנאבק בשחיתות.

קצרצרים

גוגל זכתה בשבוע שעבר במכרז לאספקת שירותי משרד ממוחשבים לעיריית לוס אנג'לס, והביסה לא רק את מיקרוסופט אלא גם את נובל. בתגובה, פרסמה נובל הודעה יבבנית והאשימה את העירייה בכך שהיא "צריכה היתה לבחור במוצר המוכח (שלה, אלא מה – יצ"ג) שישמור על המידע שלה ויחסוך את כספי משלם המסים. הם העדיפו סיכון שאין בו רווח".

אפל מתפשטת לתחומים חדשים ומופלאים: על פי בקשת פטנט שהגישה לרשויות, היא רוצה לפתח נעל שמכילה חיישן שיוכל לומר למשתמש מתי הנעל כבר איננה טובה דיה כדי לעמוד במשימותיה, ובין השאר היא תפעיל אזעקה קלה כאשר הסוליה תשחק. לא ברור אם המוצר אכן יגיע לקו הגמר, אבל אם כן, אני מציע את התרגום העברי "אינעל" למה שלא יהיה השם שלו.

מנכ"לית יאהו קרול בארץ אולי משמיצה את העובדים שלה בכל הזדמנות, אבל זה לא מפריע לה לשחק בהורדוס: יאהו מתכננת מטה חדש וענקי בסנטה קלארה, שיהיה בו מקום לעוד איזה 7,000 עובדים. כרגע מנסה החברה להשיג אישורים מהעירייה לבנות את הפיל הלבן שלה, על אדמה שרכשה יאהו לפני כמה שנים תמורת 112 מיליון דולר. לבקשת האישורים יש היגיון – קבלתם מעלה את ערך הקרקע – אבל ספק אם הטון הנוזף של בארץ בעובדיה עולה בקנה אחד עם פתיחת מטה חדש ויקר.

הרשויות במצרים הוציאו מדריך לשימוש מנומס בסלולרי, וברוח הנורמליז... אה, שכחו מזה, ברוח הצורך לתרבות מחדש של המרחב הישראלי, רצוי לישראל לבצע מחווה חד צדדית ולאמץ אותו. המדריך מפציר במצרי מן הרחוב שלא לבחור רינגטון מעצבן ("תפקידו של הרינגטון הוא להודיע לבעל המכשיר שנכנסת שיחה"), שלא לנהל שיחות בקול ("שימוש ברמקול עשוי לפגוע באדם המשוחח איתך, שאינו יודע שאחרים שומעים את דבריו"), ולהימנע מלהתקשר לאנשים כשהם ישנים או נחים. כמו כן, בלשון לגאליסטית יותר, מוזהרים המשתמשים שלעולם אין להשתמש בסלולרי כדי לחדור לפרטיותו של אחר, וכמו כן שפרסום תמונות או וידיאו של אחרים ברשת ללא הסכמתם מהווה עבירה על החוק המצרי.

גוגל, שגם כך לחוצה מההאשמות שהיא עכשיו גם חברת טלפון, הכחישה בתוקף את השמועות שלפיהן היא עומדת להוציא סלולרי בעצמה. החברה, אמר ראש מחלקת האנדרואיד שלה, אנדי רובין, מסייעת ליצרני חומרה ומתמקדת בפיתוח האנדרויד, אבל אין לה כל כוונות להוציא מכשיר סלולרי משלה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"