אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מפת מלונות העתיד של ישראל: הכסף נשאר בלובי

מפת מלונות העתיד של ישראל: הכסף נשאר בלובי

התיירנים מעריכים שעד 2015 יבקרו בארץ 5 מיליון תיירים בשנה. חרף הגידול הצפוי, בעשור האחרון חלה האטה בבניית מלונות וגם כעת היזמים אינם ממהרים לבנות בתי מלון חדשים. כלכליסט מציג את אלה שבכל זאת מאמינים בתיירות בישראל

02.11.2009, 08:13 | יסמין גיל

עתידו של שוק המלונות הישראלי לוט בערפל. בין השנים 2000–1992 זינק מספר חדרי המלון בישראל ב־57% - תוספת של 16.5 אלף חדרים. עם זאת, בין השנים 2000–2008 הסתכמה צמיחת שוק זה ב־4%, תוספת של 1,794 חדרים בלבד. לדברי מנכ"ל התאחדות המלונות שמואל צוראל, בשנים האחרונות נסגרו בישראל מלונות רבים מכיוון שהמשקיעים איבדו עניין אחרי שגילו שהתשואה על השקעה במלון בארץ היא אפסית.

שמואל צוראל שמואל צוראל שמואל צוראל

"כבר שנים יש בעיות בנושא, בין היתר בשל אי־הקצאת קרקעות ייעודיות למלונות והיעדר סיוע משמעותי שימשוך משקיעים. בירושלים, שהיתה צריכה לשקף את הביקוש הגדול ביותר לבניית מלונות, כמעט כל הקרקעות שהיו מיועדות למלונאות הופנו למגורים", מספר צוראל.

צוראל סבור כי רק התערבות ממשלתית תוכל לסייע לצמיחת הענף, מכיוון שיזמים מעדיפים להשקיע בבנייה למגורים או למשרדים. "הממשלה צריכה להתערב באופן מלאכותי בנושא באמצעות מתן מענקים וסוגי פטור שונים לעידוד יזמות מלונאית, כפי שקורה במדינות רבות בעולם. כמו כן, חשוב לוודא שקרקעות המיועדות לבניית מלונות לא ישנו את ייעודן. לצערי, משקיעים ישראלים מחפשים בינתיים את מקומם במלונות בחו"ל ולא בארץ", הוא מספר.

יזמים חמים נעלמו

מי שמחפש בשורות טובות יותר, רצוי שיפנה לממשלה. "בתקופה האחרונה חלה התעניינות מחודשת של משקיעים, ובכוונת משרד התיירות להקצות מענקים ליזמים לעידוד השקעות בשנים 2010–2009 בסכום של 210 מיליון שקל", כך מבטיח סמנכ"ל פיתוח תשתיות והשקעות במשרד התיירות, שי וינר, שפועל עם המשקיעים שבוחרים לבנות מלון בארץ. "מדובר במענקים בסכום של 150 מיליון שקל לבנייה ולהרחבת בתי מלון, ובסכום של 60 מיליון שקל להסבת מבנים לייעוד מלונאי".

אולם וינר נאלץ להודות כי זמן התכנון וההקמה של מלון בישראל עומד על תקופה ארוכה של חמש עד שבע שנים בממוצע. "בעולם מדובר בזמן קצר יותר", הוא אומר ומספר כי לא מעט יזמים סיפרו לו שבעוד הם מנהלים עם המדינה מגעים של שנתיים או יותר, הם מספיקים להתחיל ולהשלים הקמה של מלון במדינה אחרת. "שנת 2008 היתה שנת שיא במספר התיירים שהגיעו לארץ, והיו תקופות שבהן אי אפשר היה להשיג חדרים במלונות בירושלים ובתל אביב. אלא שעם פרוץ המשבר הפיננסי, גם מקורות ההון העצמי של היזמים נפגעו, הבנקים ומוסדות האשראי צמצמו את מתן האשראי, ויזמים שהיו מאוד 'חמים' נעלמו. אם בעבר הם רצו אחריי, פתאום אני רצתי אחריהם", הוא אומר.

וינר מעריך כי במסגרת ההשקעה הצפויה של המדינה בתחום ירוכזו 30–35 פרויקטים באזורים שבהם המחסור בחדרים הורגש בעבר - ירושלים, סובב כנרת, נצרת ועכו. "במקביל אנו רואים הקמת בתי מלון - בין אם עסקיים או מלונות בוטיק - במרכז הרצליה ובתל אביב־יפו, מגמה שקצת נעצרה בעקבות המשבר הכלכלי", הוא מוסיף.

בתל אביב, שניזונה מתנועת תיירות עסקית ומתיירות נופש במקביל, מתוכננים פרויקטים מלונאיים רבים יחסית לשאר אזורי הארץ. מדובר בעיקר בתוכניות להקמת מלונות בוטיק עירוניים מסוגננים.

טיילת תל אביב, צילום: בלומברג טיילת תל אביב | צילום: בלומברג טיילת תל אביב, צילום: בלומברג

נמאס ממלונות ענק

"לאיש העסקים נמאס ממלונות הענק", טוענים בעלי מלונות כאלה בשיחות עמם. "המצוקה הכי גדולה בתל אביב היא במלונות עממיים טובים, בדירוג של שלושה כוכבים, המיועדים לתיירות צעירה שלא רוצה לשלם 250 דולר ללילה", אומר מנכ"ל התאחדות המלונות בתל אביב, אלי זיו, ומדווח על מחסור בתחום זה. "אנחנו מנסים לקדם תוכנית שעשויה להביא לתוספת של 500–600 חדרי מלון ברמה הזאת, בתשעה פרויקטים שונים", הוא מגלה.

זיו מודע לתחרות הקשה על שימושי הקרקע בגוש דן. "הרשויות אינן מתמרצות את ההשקעות המלונאיות בתל אביב אלא מטפלות יותר בפריפריות, אף על פי שכאן הביקוש גדול יותר. עם זאת, בין קיץ 2008 ל־2009 נוספו לתל אביב 700 חדרי מלון חדשים. פה ושם בונים. זה רחוק מצורכי השוק, אף שמעריכים כי הוא יצמח ל־4–5 מיליון תיירים בשנה".

כמו במשל הביצה והתרנגולת, פרנסי הענף שואלים עכשיו "מה קודם למה?", השקעה במלונות או בהבאת התיירים לארץ? הצפי בענף הוא ל־5 מיליון מבקרים בארץ בשנה עד 2015, אבל ההיסטוריה מוכיחה שמלחמה, משבר כלכלי או שילוב של השניים משנים את הגרף. ב־2008 נרשם שיא בתיירות הנכנסת לישראל עם 3 מיליון כניסות מבקרים, אבל בין ינואר לספטמבר 2009 כבר היו הנתונים פחות מלהיבים: 1.9 מיליון כניסות, ירידה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"אין ספק שאנחנו צריכים תוספת חדרים", אומר נשיא התאחדות המלונות אלי גונן. "על מדינת ישראל להשקיע בשיווק, כדי שתהיה תנועת תיירות קבועה שתגיע לבתי המלון. גלגלי הביורוקרטיה טוחנים לאט, צריך להתגבר על זה".

על ההשקעות באילת, עיר שמתבוננת בקנאה בשכנותיה המתפתחות, סיני ועקבה, אומר גונן: "אם יטפלו באילת נכון באמצעות הקמת מרכז כנסים הכולל קזינו, העיר תזדקק לעוד 6,000 חדרים. אני, אגב, נגד קזינו לבד, אבל כשמדובר במכלול בעל מרכז כנסים, אני בעד. עם זאת, אם ייתנו את ההובלה לעקבה ולשארם, אילת תישאר מוזנחת".

המלונות שייבנו בתל אביב-יפו

הירקון פינת הירדן, מול חוף ירושלים

מגדלי טיילת דוד

יזמים: חברת נהל

ניהול: עדיין אין, אבל מדובר ברשת בינלאומית

כולל: שני בניינים בני כ־26 קומות כל אחד, בבניין המלון 230–240 חדרים

צפי פתיחה: כשלוש שנים לאחר קבלת היתר הבנייה

שלבי בנייה: היתר הבנייה עתיד להתקבל ב־2010

וגם: הבעלים, הנרי טייג, הוא הבעלים של דיוויד אינטרקונטיננטל

נחמני 25

מלון המלך אלברט

יזמים: חברת המלך אלברט בניהול דניאל קדר

ניהול: עדיין לא נקבע

כולל: 30 סוויטות, מסעדה, בר עליון, חניון תת־קרקעי, גן, ספא ובריכת שחייה על הגג. מתוכנן על ידי יואב מסר אדריכלים ומעוצב על ידי סיביל דה מרגרי

צפי פתיחה: 2011

שלבי בנייה: הבניין נתמך כעת באוויר ומתחתיו נחפר מרתף תת־קרקעי

הדמיית מלון המלך אלברט הדמיית מלון המלך אלברט הדמיית מלון המלך אלברט

צומת גלילות, ליד הקאנטרי הישן

אורכידיאה קאנטרי קלאב

יזמים: אורכידיאה ניהול מלונות בבעלות האחים ג'ו, רפי ואבי נקש מקבוצת ג'ורדש

ניהול: של היזמים

כולל: מלון בן שבע קומות, 100 סוויטות, אולם כנסים ובריכה

צפי פתיחה: אין

שלבי בנייה: היתר בנייה יתקבל בחודשים הקרובים

וגם: ינסו להצליח במקום שבו נכשל בעבר מלון מנדרין

רוטשילד 84

יזמים: חברת הד־מאסטר של איש הנדל"ן רפי קלינה ויהודה לוי

ניהול: מתנהל משא ומתן בנוגע למנהלים־שותפים

כולל: ארבע קומות במגרש של 1.2 דונמים, מלון בוטיק בן 50 חדרים

צפי פתיחה: 2010

שלב בנייה: לפני הגשת בקשת אישורי בנייה

וגם: המלון יוקם בבית אנג'ל, אחד הבניינים ההיסטוריים של תל אביב, שנבנה ב־1933 בתכנונו של האדריכל זאב רכטר

שער ציון פינת יורדי הסירה

יזמים: עופר הייבלום וליאור ארדיטי

ניהול: עדיין לא נבחר

כולל: בניין בן שבע קומות,

כ־40 חדרי מלון ו־38 דירות מגורים בתכנונם של בר אוריין אדריכלים

צפי פתיחה: כשלוש שנים לאחר תחילת הבנייה

שלבי בנייה: התקבלו אישורים

וגם: בבעלות היזמים מלון בוטיק בשם סטאר בסוהו במנהטן

יפו, ממערב למגדל השעון ביפו העתיקה

אורכידיאה פאשה (לא סופי)

יזמים: אורכידיאה ניהול מלונות בבעלות האחים ג'ו, רפי ואבי נקש

ניהול: רשת בינלאומית. במו"מ עם הרשתות קמפינסקי וארבע העונות

כולל: מלון בוטיק שישמר את שלושת המבנים המרכזיים. ארבע קומות ו־130 חדרים, ספא וחמאם טורקי, בתכנון האדריכל יהודה פייגין

צפי פתיחה: 2012

שלבי בנייה: עדיין אין היתר סופי

וגם: בניין הקישלה נבנה ב־1890 ושימש רקע לסרט "השוטר אזולאי"

המלונות שייבנו בירושלים

המלך דוד פינת אגרון

וולדורף אסטוריה, The Palace Jerusalem

יזמים: חברת איי.פי.סי ירושלים

ניהול: תאגיד מלונות הילטון,

בעל המותג הבינלאומי וולדורף אסטוריה

כולל: 220 חדרים וסוויטות, 30 דירות למגורים, מסעדות, בריכה וספא, מרכז כנסים בשטח של 800 מ"ר הכולל חדרי ישיבות וחניון תת־קרקעי

צפי פתיחה: 2011

שלבי בנייה: חניון וקומות ראשונות

וגם: ממוקם במבנה מלון פאלאס ההיסטורי מ־1929 שעובר שיפוץ מקיף, תוך שמירה על המעטפת המקורית. מותג היוקרה היחידי שנכנס לארץ

וולדורף אסטוריה. הדמיה וולדורף אסטוריה. הדמיה וולדורף אסטוריה. הדמיה

בסמוך למוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים

יזמים: השטח בבעלות עיריית ירושלים שתשווק את המתחם

ניהול: ייקבע לאחר המכרז

כולל: הקמת מלון בן כ־200 חדרים ומרכז מסחרי

הדמיית מלון פריסטיז הדמיית מלון פריסטיז' הדמיית מלון פריסטיז

צפי פתיחה: אין כרגע

שלבי בנייה: תוכנית מוקדמת, בתכנונו של האדריכל אריה רחמימוב

המלון שייבנה בצפון

טבריה, ליד המלון הסקוטי ומתחם דונה גרציה

פרסטיז' (שם זמני)

יזמים: הקבלן והמלונאי הוותיק יאיר ובמן

ניהול: חברת מלונות פרסטיז' שבבעלות היזם

כולל: שבע קומות, 120 חדרי מלון, אולמות, חדרי אירועים וספא

צפי פתיחה: סוף 2010

שלבי בנייה: בניית המבנה הסתיימה

וגם: בית החייל של טבריה המיועד לשימור יהיה המבנה הקדמי של המלון ובו ימוקמו הקבלה והמסעדות, ומאחוריו יוקם מבנה חדש. זה המלון הראשון שנבנה בעיר ב־25 השנים האחרונות. הבעלים ניהל במשך עשור את המימדיון בתל אביב.

המלונות שייבנו בדרום

אשדוד, קצה הטיילת, בסמוך לחוף הים הדרומי

קראון פלזה אשדוד

יזמים: החברה העירונית לפיתוח אשדוד (50%) והיזם שמעון צרפתי (50%)

ניהול: מלונות אפריקה ישראל

כולל: 13 קומות, 183 חדרים, טרקלין עסקים, מועדון בריאות וספא, בריכת שחייה מקורה ומרכז אירועים וכנסים לאלף איש

צפי פתיחה: סוף 2010

שלבי בנייה: מתקדם

וגם: זכה לתואר "המלון הראשון באשדוד", ועתיד להצטרף לשני מלונות קטנים שהוקמו לפני 30–40 שנה

אשדוד, מול קניון לה ממוניה על הטיילת

קוסטה (שם זמני)

יזמים: חברת הבנייה אבו יחיאל

ניהול: רשת תמרס (מלונות דניאל)

כולל: תשע קומות, 113 סוויטות בשטח של 40 מ"ר כל אחת, וכן ספא, בריכת שחייה ואולמות כנסים

צפי פתיחה: אוגוסט 2010

שלב בנייה: קומה שישית

וגם: מתחרה עם פרויקט קראון פלזה אשדוד על התואר "המלון הראשון באשדוד" — תלוי מי יעמוד בלוחות הזמנים וייפתח קודם

באר שבע, מתחם מלון נאות מדבר

יזמים: תושבי חוץ באמצעות חברת לאקי קאנטרי

ניהול: עדיין לא ידוע

כולל: 100 חדרים, אולמות אירועים, ספא, חדר כושר בשטח של 1,000–1,500 מ"ר ובריכת גלים

צפי פתיחה: סוף 2011

שלבי בנייה: בהליכים ראשוניים של תוכניות אדריכליות

וגם: כרגע יש בבאר שבע מלון אחד, ומלון זה עתיד להיות השני

משאבי שדה, 20 ק"מ מדרום לבאר שבע

נווה מדבר - אחוזת בריאות בנגב

יזמים: מרחצאות הנגב שבבעלות החברה הכלכלית רמת הנגב, הסוכנות היהודית וקיבוץ משאבי שדה

ניהול: עדיין לא נסגר

כולל: 150 חדרים במבנים של שתי קומות. מלון ספא למשפחות, בביצוע לאה רובננקו אדריכלים

צפי פתיחה: תחילת 2011

שלבי בנייה: הסתיימו עבודות עפר, פיתוח ותשתיות

וגם: המלון אמור להשתלב עם אתר ספא בן 3,000 מ"ר, שכבר פועל. משרד התיירות נותן ליזמים מענק בשיעור 32% מסך כל ההשקעה במקום

מכתש רמון

ישרוטל בראשית

יזמים: חברת מלונות ישרוטל

ניהול: חברת מלונות ישרוטל

כולל: 112 חדרים ב־40 מבנים פזורים על פני כ־50 דונם. המלון יכלול ספא, מרכז כנסים, מחלקת טיולים והשכרת ג'יפים ומגרשי טניס

צפי פתיחה: אוגוסט 2010

שלבי בנייה: שלב הגמר

וגם: המלון יעסיק כ־150 עובדים, רובם תושבי מצפה רמון

הדמיית המלון בבקעת תמנע הדמיית המלון בבקעת תמנע הדמיית המלון בבקעת תמנע

בקעת תמנע, כ־20 דקות נסיעה מאילת

יזמים: קבוצת איגרא בראשות האדריכל ואיש העסקים יואב איגרא

ניהול: טרם נקבע מי ינהל אותו

כולל: 300 דונם, 400 חדרים במבנה של שתי קומות, ספא, כנסים ואגף סיורים במדבר

צפי פתיחה: כשנתיים לאחר קבלת היתר הבנייה

שלבי בנייה: בעקבות התנגדות של ארגוני סביבה, ממתינים היזמים לנספח סביבתי שאמור להיות מוכן עד סוף 2009

וגם: קבוצת איגרא מחזיקה גם במלון הרודס באילת

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
מערך שיווק כושל של משרד התיירות.4-5 מליון תיירים = אופטימיות מסוכנת.
האופטימיות של ביקורם של 4-5 מליון תיירים בשנה נראית מצוצה מהאצבע.. מרווחי הטעות במספרים כה נמוכים חייבים לבוא באחוזים נמוכים ולא על ידי שליפה מהמותן של מספר מסויים עם מרווח טעות של 20%. אלי גונן ושמוליק צוראל אמנם אנשים נחמדים, אך הם יוצאי ניהול בכיר של רשת שרתון שכשלה בכל בחירותיה העסקיות - ראו רכישת קבוצת מוריה, התרסקות עם פרדייז שנמכרו אח"כ במחיר בדיחה לקבוצת פתאל, וכמו כן הכישלון בנסיון הפרטת החברה בבורסה. ללא ספק מינוי תמוה של האנשים הללו, ועצוב שהם אלו שכביכול מכתיבים את הטון התיירותי במדינת ישראל. אנשים מצליחים כמו ליאור רביב, דוד פתאל ועוד טובים נוספים, ללא ספק היו פועלים יותר בנחרצות ודינמיות אל מול תחזיות מופרכות ולא הגיוניות. בנושא השיווק, יש להקצות סכומי כסף גדולים יותר ממה שנהוג להקצות בישראל, יש להגיע לפרסומים בטלויזיה ברשות כמו CNN ו BBC, ראו מה קורה שם, איזה שיווק מסיבי של שארם, יוון, מקדוניה, דובאי ועוד הרבה. רק את ישראל לא מראים. ללא ספק השיווק לוקה בהמון חסר ובתקציב עלוב. יש להצעיר את הנהלת לשכת התיירות ולבוא עם רעיונות מודרנים. ממישהו שאכפת לו.
אני  |  03.11.09
1.
מפת המלונאות של ישראל
הכתבה משקפת מציאות מצערת. האמת חייבת להאמר. לבנות מלון בישראל ברוב המקרים אינה עסק כלכלי. יש לשאול את מר דיוד לואיס כמה כסף הוא הרוויח מהקמת רשת בתי מלון לתפארת- ציוני עם חזון . המלונות של אזורים החליפו ידיים פעמיים תוך 3 שנים. רשתות ניהול בינ"ל יצאו מישראל או צימצמו משמעותית את נוכחותן. אלו שרצו להקים, נתקלו בחומת בירוקרטיה או במכשולים חוקים - מקרה רשת המלונות ארבע העונות בירושלים. בתל-אביב על קו המים היזמים דורשים להגדיל את אחוזי הבניה למגורים על חשבון צימצום החשיפה המלונאית בגלל הסיכון הרב בהקמת מלונות וכך נותרים מגרשים גדולים ללא בניה למשך שנים רבות - מגרש שרתון הישן או המגרש צפונית למגדל האופרה. הבנקים יודעים שמדובר בעסק בעייתי ולא ששים לתת מימון ואם כבר נותנים ההון העצמי של היזם הנדרש גבוה מאוד . טוב שעוד כותבים על זה!
יוסי , תל-אביב  |  02.11.09