2010: השנה שבה נגלוש ל"האטיפלציה"

התוצר לנפש יורד השנה ב־1.8%, לאחר עלייה שנתית ממוצעת של 3.1% ב־2004–2008, כך עולה מנתוני הבזק של החשבונות הלאומיים שפרסמה הלמ"ס בשבוע שחלף. המשמעות היא נפילה של 5% בקצב הצמיחה. למעשה, מבחינת התוצר לנפש אנו במיתון. למרות הנתון המאכזב, ישראל היא אחת המדינות ששרדו את המשבר העולמי בצורה הטובה ביותר, ולאחרונה אף חלה עלייה בפעילות הכלכלית. אך אותנו מעניין העתיד, האפרפר להערכתנו.

מי שמשכו את המשק מעל המים השנה היו הממשלה והצריכה הפרטית, שני גורמים שלא יוכלו למשוך את המשק גם בשנה הבאה. הממשלה נוקטת מדיניות של יד קפוצה; במקום לפעול להרחבה היא העלתה את המסים על הדלק ועל המים, ואת המע"מ.

ההוצאה הציבורית עולה השנה ב־2.7% בלבד לעומת עלייה של 1.7% בממוצע בחמש השנים קודם לכן, שיעור עלייה פחות אפילו משיעור העלייה באוכלוסייה, שמגיע ל־1.8%. לסיכום, כרגע לא נראה כי הישועה תבוא מכיוון הוצאות הממשלה.

מי שהצילה את המצב ב־2009 היתה הצריכה הפרטית, שעלתה ב־0.6%, לאחר עלייה של 4.6% בממוצע בחמש השנים קודם לכן. אבל על רקע האבטלה הגבוהה, בייחוד בקרב בעלי הצווארון הלבן, ב־2010 כבר לא צפויה צמיחה דרך הצריכה.

ב־2009, למרות המיתון, רכש הציבור מכל הבא ליד. אבל שחיקת השכר, הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאי־ודאות לגבי מקום העבודה לא יאפשרו המשך עלייה ברמת החיים, שיפצה על שאר המרכיבים המקרטעים של התוצר.

משמעות האמור לעיל היא כי היצוא יצטרך למשוך את הקטר. אמנם לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית הצמיחה בשנה הבאה תהיה 3.1%, לאחר הצטמקות של 1.1% השנה, אך חלק מהצמיחה תהיה בדרום־מזרח אסיה, שיכולה לצמוח בשיעור של 6%–7% על בסיס צמיחה פנימית של השקעה בתשתיות, ולאו דווקא באמצעות יבוא. יש הטוענים כי סין תאט את קצב הצמיחה במחצית השנייה של 2010, כך שהיא לא תוכל לתפוס את ההובלה של יציאת העולם מהמיתון במקום ארצות הברית, שבה שיעור החיסכון עולה, והנגישות לאשראי כמעט והתייבשה.

תלות גוברת בעולם

ייתכן שהסקטור העסקי מבחין בכך לפני כל האחרים. כדי להסתכל לעתיד, עלינו לבחון את ההשקעות. ההשקעות בנכסים קבועים במשק יורדות השנה בשיעור של 5.9%, לאחר עלייה שנתית ממוצעת של 6.8% בחמש השנים קודם לכן, כלומר פער של 12%–13%. אם לא משקיעים כיום, כמובן שמפחיתים את בסיס הצמיחה לשנת 2010.

לפי שעה היצוא, שאמור להיות הקטר שיוציא את המשק הישראלי מהמיתון, יתקשה לעלות על הירידה בהשקעות, וכמובן שיהיה תלוי בפעילות הכלכלית בעולם. היצוא יורד השנה ב־13.2%, לאחר עלייה של 8.5% בממוצע בחמש השנים קודם לכן, פער של כ־22%. היבוא, שמהווה אף הוא ברומטר לגבי העתיד, היות שחלק ניכר ממנו נועד ליצוא, אם ישירות ואם בעקיפין, יורד השנה ב־10.4%, לאחר עלייה של 6.6% בממוצע בחמש השנים קודם לכן. מרבית המדינות מפעילות מדיניות פיסקאלית מרחיבה, כדי לעודד את הפעילות הכלכלית, ולכן כרגע ישנה אפשרות לייצא. אבל חלק מהמדינות מתכוונות לבטל או להפחית את תוכניות הסיוע, כך שהביקושים בחו"ל עלולים לרדת.

האינפלציה מתעוררת

ההשקעה בבנייה למגורים, שבדומה לצריכה הפרטית הובילה אף היא בשנת 2009 עם צמיחה של 4.7%, לעומת עלייה ממוצעת של 1.9% בחמש השנים קודם לכן, לא תוכל אף היא להוביל את המשק, על רקע הציפייה שלנו להתפוצצות בועת הנדל"ן עם העלייה בריבית עוד טרם האביב.

למרות כל האמור לעיל, צפויה בשנת 2010 צמיחה של 1.5%–3%, תלוי כמובן בפעילות הכלכלית בחו"ל ובמדיניות הממשלה בפועל. להערכתנו, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה יירד, מה שיעזור למתן את העלייה בשיעור האבטלה.

למרות קצב הצמיחה הנמוך צפויה עלייה חדה באינפלציה, בשל המדיניות המרחיבה של בנק ישראל, שהביאה לכך כי הריבית הריאלית בישראל היא הנמוכה בעולם, מינוס 1.5%, מה שמעודד פעילות על רקע ירידה במחיר הכסף וההון, וירידה בכדאיות השולית לחסוך.

בשנת 2010 אנו צופים שביתות והשבתות בסקטור הציבורי בשל שחיקת השכר, מה שידחוף את האינפלציה כלפי מעלה. במקביל, העלייה במחירי הסחורות והנפט, על רקע חולשתו של הדולר, תגרור עלייה במחירי המזון והאנרגיה בישראל. רובה של הדפסת הכסף על ידי בנק ישראל לצורך רכישת מט"ח מעוקרת, לפי שעה, אולם כאשר ההון יעזוב את בנק ישראל לטובת עסקים, תביא הדפסה זו לעלייה בשיעור האינפלציה, וגם לשינוי כיוון בשער החליפין החל מסוף הרבעון השני של 2010. או אז יתחיל הבנק המרכזי להעלות את הריבית, תחילה בזהירות ואחר כך במהירות, כדי לבלום את האינפלציה, שעלולה לחרוג בקלות מעבר ליעד האינפלציה של הממשלה (1%–3%) לכיוון 4%–5%. זה בדיוק יהיה השלב שבו נקבל האטיפלציה, שילוב של האטה כלכלית ואינפלציה. משום כך, מן הראוי שנהיה ערוכים לכך בעוד מועד, כבר בסוף החורף.

הכותב הוא הכלכלן הראשי באקסלנס