החמישון השני של דו"ח העוני

שני דברים בולטים מדו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי ושניהם מוכרים לעייפה. 20% מהמשפחות בישראל הן עניות והכנסות 20% המשפחות בקצה השני - החמישון העליון - ממשיכות להתרחק מארבעת התחתונים ומגיעות כבר ל-48.3% מההכנסות מעבודה והון בכלל המשק.

למעשה, 60% מהמשפחות בישראל, אינם זוכים לדוחות ואיזכורים. הם מתפקדים רק בתור אלה שממלאים את הפער בין קו העוני לקו העושר. זו כנראה גם הסיבה מדוע אין התייחסות לחמישון שנמצא בתחתית שוק העבודה - 20% מהמשפחות בישראל שראשיהם קמים כל בוקר לעבודה, משלמים את המסים ללא הנחות וככל הנראה לעולם לא יגמרו את החודש ויכולים לחלום על משכנתא. זהו החמישון השני, בו כל נפש במשפחה "משתכרת" בממוצע 2,280 שקל לחודש אחרי מסים וקצבאות. דוגמא כזו יש כמעט בכל רחוב בישראל – משפחה בת 3 נפשות בה שני ההורים עובדים בשכר מינימום או מעט מעליו. עוד ילד אחד או הורה שפוטר מעבודתו ויש עוד משפחה שנושקת לקו העוני.

משפחות החמישון השני לא רשומות בלשכות הרווחה ולא מקבלות לפיכך סיוע בהנחות בגני הילדים ובתי הספר או הנחות אחרות המיועדות למשפחות מהחמישון התחתון. יש בהן תרבות של עבודה, אפילו עבודה קשה, כך שהתכניות השונות של הממשלה לעידוד תעסוקה בקרב ציבורים שבטלנותם אומנותם אינן מדברות עליהן.

אלו המשפחות בהן פגע המשבר הכלכלי בצורה הקשה ביותר. 20% מהמשפחות העשירות בישראל, המרכיבות את החמישון העליון, הגדילו את הכנסתן נטו לנפש ב-0.2% ב-2008 לעומת 2007, בעוד ההכנסה הריאלית הפנויה (מנוכת אינפלציה ולאחר תשלומי מסים וקצבאות) לנפש של החמישונים השלישי והרביעי ירדה ב-0.1%, זו של החמישון השני ירדה ב-1.2%. הילדים במשפחות אלו חווים לא רק קשיים כלכליים לעומת חבריהם, אלא את הארעיות של הכלכלה עצמה ואולי חמור יותר מכך – שקשה "לעשות כסף" בדרכים המקובלות של עבודה קשה ויומיומית תחת עול המסים ושלטון החוק. הנתונים היבשים שמראים את הגידול המתמיד בנתח של המשפחות העשירות מעוגת ההכנסות הלאומית עשויים להיות מתורגמים אצל ילדי החמישון השני לייאוש, שכן לעולם לא יוכלו להדביק את הקצב בצורה חוקית.

רבים מהחמישון השני הם עצמאים, לא מאלו הדנים עם רואי החשבון שלהם על סוגיות במיסוי דיבידנדים. מצבם של העצמאים במשבר האחרון נחשף מעט בדו"ח העוני הנוכחי. בניגוד למספר הכללי של משפחות עניות ששמר על יציבות, זה של העצמאים דווקא גדל מעט ל-12.7% ב-2008. אלו הם בעלי המכולת השכונתית, המאויימת מ"חווית הקנייה" של רשת המרכולים שהגיעה לאחרונה, אולי גם בעלי חנויות רהיטים קטנות בראשון לציון שנאבקים נגד כניסתה של איקאה לעיר ובעלי בתי המלאכה שנאנקים תחת היבוא מסין. חלק מהם יצטרכו להיעלם, כי זו טבעה של כלכלת שוק מודרנית, אך כאשר יסגרו את העסק שלהם הם לא יהיו זכאים לדמי אבטלה. יעמדו להם רק מעט החסכונות שצברו והתור בלשכת התעסוקה והתקווה לא לרדת עד החמישון שנמצא מתחת לקו העוני.