אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקורב לפרשת דיסקונט: "זהר צריך ללכת הביתה בכבוד" צילום: גלעד קוולרציק

מקורב לפרשת דיסקונט: "זהר צריך ללכת הביתה בכבוד"

במערכת הבנקאית משוכנעים כי הסיבה לניסיון ההדחה של יו"ר דיסקונט שלמה זהר היא אישית, ואילו משפטנים סבורים שזהר לא יסיים את הקדנציה שלו למרות התעקשותו. "באו אל האדם בצורה מנומסת, ואמרו לו חאלס, אין כימיה", טוען מקורב לדיסקונט

04.11.2009, 06:55 | איתי הר־אור, הדר קנה וענת רואה

"אם אני רוצה, סליחה על הביטוי, לבלות במיטה שלי עם אשה, אני גם יכול אחרי כמה שנים להחליט שאני רוצה להתגרש ממנה. מותר לי", כך הסביר מקורב לפרשת דיסקונט את דרישתם של בעלי השליטה, קבוצת שראן־ברופמן, מיו"ר הבנק שלמה זהר לעזוב את תפקידו.

הפרשה ממשיכה לעורר שאלות רבות במערכת הבנקאית בפרט ובמשק בכלל. גורמים שאיתם שוחח "כלכליסט" חיזקו את ההערכות כי הרקע לדרישת בעלי השליטה הן פרסונליות. "הסיבות לא צצו בפתאומיות", טוען המקורב לפרשה, "הרצון להביא להחלפתו של זהר התגבש במשך תקופה ארוכה. לבעל השליטה יש פריבילגיה והיא למנות את יו"ר הדירקטוריון. זאת הפריבילגיה היחידה שיש לו. אז הם הלכו ובחרו מישהו טוב, ואחרי כמה שנים מצאו לנכון להחליף את האיש ולרענן את יחסי העבודה מול בעלי השליטה. מה רע בזה?".

בנוגע לכוחם של בעלי השליטה למנות ולפטר את יו"ר הדירקטוריון, אמר גורם המקורב לדיסקונט: "אני מסכים עם מה שפישר וחזקיהו אמרו שמודל גרעין השליטה פשט את הרגל, אבל בסוף ההשקעה היא שלהם ולא של אף אחד אחר. מי שהשקיע כל כך הרבה מותר לו לעבוד עם מי שהוא רוצה לעבוד. מה קרה? מבחינתי הדבר החשוב ביותר שצריך להבין מהפרשה הזאת היא שכשבעל בית מבקש לסיים את התפקיד אתה צריך לסיים את התפקיד בכבוד. אני לא יודע למה הוא מבקש להישאר. אני בעד גירושין יפים. אבל לכל אחד יש את השיקולים שלו".

ד"ר עדי איל, צילום: אוראל כהן ד"ר עדי איל | צילום: אוראל כהן ד"ר עדי איל, צילום: אוראל כהן

בתגובה לטענה שלפיה לא היה מקום להחליף את זהר נוכח הביצועים טובים של הבנק, אומר מקורב אחר: "האם חסרו מקרים בקריירה הציבורית שמישהו סיים את תפקידו גם כשהיו ביצועים טובים? באו אל האדם בצורה מנומסת, ואמרו לו חאלס, אין כימיה".

"מתיו לא רב עם אבא שלו"

המקורבים לפרשה מתקשים להאמין שהדחתו של זהר נעשתה על רקע חילוקי דעות במשפחת ברונפמן, וטוענים כי מדובר בנסיון ליצור קרע בין בעלי השליטה. "לצערי מתיו לא מקבל את ההערכה המתאימה", אומר אחד המקורבים ומוסיף כי התקשרות הכלכלית עושה לברונפמן עוול גדול כאשר היא מתארת אותו כחלש אופי. "עושים אותו שאחד שרב עם אבא שלו. מה פתאום. הוא לא רב עם אבא שלו. זה קשקוש בלבוש. מתיו הוא לא איזה בובה שאומרים לו יום אחד 'בוא תעביר את היו"ר'. ממה שאני רואה ויודע, בעלי השליטה מנהלים חזית אחת".

עו"ד גיורא ארדינסט , צילום: אוראל כהן עו"ד גיורא ארדינסט | צילום: אוראל כהן עו"ד גיורא ארדינסט , צילום: אוראל כהן

"המדינה תכריע"

ככל שזהר יעמוד בסירובו להתפטר מתפקידו, הדרך היחידה כמעט לסיים את כהונתו היא על ידי הצבעה באסיפה הכללית של הבנק. מאחר שבעלי השליטה מחזיקים רק ב־26% ממניות הבנק, יתכן והם לא יצליחו להעביר מהלך להדחתו של זהר.

מומחים מתחום דיני התאגידים סבורים כי סיטואציה כזאת לגיטימית, מוכרת ואינה אבסורדית בכלל.

"בעניין דיסקונט חשובה עמדת המדינה, המחזיקה ב־25% ממניות הבנק", אומר פרופ' אסף חמדני, מרצה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית, "גרעין שליטה פירושו שיש לקבוצת בעלי המניות הספציפית הזאת היתר מבנק ישראל לשמש כבעלי השליטה. זה עדיין לא אומר שמובטח להם רוב לכל דבר ועניין באסיפה הכללית". ד"ר עדי איל, מומחה לתאגידים והגבלים עסקיים מאוניברסיטת בר איל, מוסיף: "בעל השליטה כאן מחזיק בשליטה מאוד חלקית במניות, אז לבוא ולומר 'אני בעל המניות הגדול ביותר ולכן אמורה להיות לי שליטה בדירקטוריון זו אמירה בעייתית".

לדעת עו"ד שירין הרצוג ממשרד רון גזית, כן ראוי לתת לבעל השליטה את הכוח להעביר החלטות בדירקטוריון. "בעל השליטה ברוב המקרים מצליח להשפיע על מבנה הדירקטוריון, וחשוב שלבעלי השליטה תהיה השפעה על הדירקטוריון, כי לנו כציבור יש אינטרס שיכנסו משקיעים עם הון ויקדמו את החברה".

"בעל השליטה הוא לא מלך"

עו"ד איל רוזובסקי העוסק בליטיגציה מסחרית במשרד צלרמאייר פילוסוף מאמין כי זהר לא יישאר כיו"ר הבנק עד סוף כהונתו. "אני מעריך שבסופו של דבר ישיגו הסכמה עם שלמה זהר על פרישתו ועם הרגולטור לגבי המחליף שלו", הוא אומר.

פרופ פרופ' אסף חמדני | צילום: אוראל כהן פרופ

בניגוד לדבריה של עו"ד הרצוג, עו"ד רוזובסקי טוען כי מבחינה משפטית, בעלי השליטה בבנקים לא יכולים לקבוע הכל בארגון, זאת בניגוד לחברות ציבוריות אחרות. "גוף ההנהלה של הבנק לא פועל לטובת בעל השליטה, אלא לטובת הלקוחות של הבנק. הוא פועל גם בפיקוח של הרגולטור, ולכן החלפת יו"ר הדירקטוריון ללא עילה היא בעייתית".

עו"ד גיורא ארדינסט, שותף בכיר במשרד ארדינסט בן נתן, מוסיף: "תאגיד בנקאי, בניגוד לאחרים, הוא לא האחוזה הפרטית של בעל השליטה. לבנק יש השפעה על כלל המשק ועל עשרות אלפי חוסכים ולכן הוא כפוף לרגולציה חמורה. למרות שבעל השליטה יכול לעשות הרבה בבנק כמו למנות את רוב חברי הדירקטוריון, להשפיע על מדיניות האשראי של הבנק ומדיניות ההשקעות, הוא עדיין לא מלך יחיד. אם המפקח על הבנקים יחליט שההתנהלות של בעלי השליטה לא תקינה, הוא יכול להתערב ולמנוע את הפיטורים של שלמה זהר".

עם זאת מעריך ארדינסט, בדומה לרוזובסקי, כי זהר לא יישאר עד תום החוזה: "אני מניח שבשלב זה זהר מתעקש להישאר בתפקידו כי הוא יודע שהוא התנהל כשורה. יכול להיות שזהו גם מנוף למשא ומתן על מנת לקבל חבילת פרישה אטרקטיבית יותר. עם זאת אני מעריך שזהר לא יכפה את עצמו על בעלי השליטה עד תום החוזה. אחרי תקופה מוגבלת הוא בטח יגיע להסדר מכובד וילך לדרכו".

 

ל"כלכליסט" נודע כי זהר החל להיוועץ בעו"ד צבי אגמון, המתמחה בדיני בנקאות. אגמון סירב להתייחס לפרטי הפרשה, אך אמר, כי "שלמה לא פועל לטובת בעלי השליטה. שלמה פועל לטובת הבנק והוא ימשיך לעשות כן כפי שהודיע באופן רשמי".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
רו"ח זוהר-חייב לפנות הכסא וללכת.
כלל בסיס וחשוב שתקנות חוקים ונוהלים חייבים לקיים ולכבד.זהו כלל ראשון יסודי ובסיסי בכל חברה מסודרת תרבותית והשואפת להתקיים באופן דמוקרטי.סטיה מכך תהווה הרס וחורבן תוהו ובבוהו.והכלל העתיק והוותיק:"בעל המאה הוא בעל הדיעה" כלל זה שריר וקיים.בינתיים הוכיח עצמו היטב.ובנתיים אין חלופה למצב זה לכן האדון רואה החשבון זוהר חייב לפנות כסאו ומייד.ואם חורה המצב והא דואג לעצמו חייב לנהוג הוא בחכמה. מאחל לו הצלחה בהמשך. אך עליו לפנות מיידית התפקיד אשר נאחז הוא בו. ארגמן סביון.
ארגמן סביון , נתניה  |  04.11.09