אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדיקת "כלכליסט": מי עומד מאחורי חוק המדבקה צילום: עטא עוויסאת

בדיקת "כלכליסט": מי עומד מאחורי חוק המדבקה

תיקון לחוק שיחייב יצרני מזון להצמיד מדבקה לחיווי טריות על מוצרי מזון צפוי להניב הכנסה של מיליונים ליצרני המדבקה. ח"כ רוברט אילטוב, יוזם ההצעה, נפגש עם אחת המרוויחות הפוטנציאליות אך מכחיש כי הוא פועל כדי לסייע לה

04.11.2009, 07:06 | תומר אביטל ונעמה סיקולר

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית תיקון לחוק הגנת הצרכן, לפיו יסומנו ב"תג טריות" כל מוצרי המזון והתרופות הדורשים קירור.

ההצעה זכתה לאישור ועדת השרים לאחר שהוצגה ככזו שתייצר מהפכה צרכנית ותמנע שימוש במוצרים מקוררים שלא נשמרו בתנאים נאותים.

אלא שהמהפכה האמיתית צפויה לעבור דווקא על קומץ חברות בארץ הפועלות בתחום מדבקות הטריות ואשר הצעת החוק פותחת בפניהן שוק בעל פוטנציאל צמיחה ענקי. לפי בדיקה שביצעה לקראת ההצבעה על התיקון לחוק התאחדות התעשיינים, מדובר בשוק המגלגל לכל הפחות 288 מיליון שקל ויכול להגיע גם ל־1.8 מיליארד שקל. שלוש חברות בלבד פועלות כיום בתחום בארץ – פרש פוינט, varcode של אלביט הדמיה וחברת 3m.

הלוביסטית פונה לאילטוב. אילטוב נפגש עם פרש פוינט

לפי התיקון המוצע, יצרני מזון ותרופות יחויבו לסמן את כלל המוצרים המצריכים קירור כתנאי לאחסנתם, כאשר הסימון יתבצע באמצעות תג (מדבקה) המעיד על טריות המוצר בהתאם לחשיפתו לטמפרטורות שונות ולזמן שחלף ממועד ייצורו.

את הצעת החוק יזם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), לאחר שלטענתו נודע לו על קיומה של הטכנולוגיה כחלק מפעילותו בשדולת ההייטק.

אילטוב הגיש את הצעת החוק בסוף שנת 2007. ל"כלכליסט" נודע כי מיד לאחר מכן פנתה אליו לוביסטית בשם דפנה כהן וקישרה בינו לבין חברת פרש פוינט.

אילטוב אף נפגש עם נציגי החברה וראה את המדבקה שהיא מציעה ובמקביל המשיך לקדם את הצעת החוק.

לאחר ש"כלכליסט" פנה לח"כ אילטוב לקבלת הבהרות בנוגע להצעת החוק, הוא טען בתחילה כי לא היה לו כל קשר עם מי מהחברות העוסקות בתחום וטען שהוא בעצמו חיפש חברות כאלה בניסיון לקדם את הצעתו ולבחון את היתכנותה.

בתגובה מאוחרת אישר דוברו כי בעקבות פנייתה של הלוביסטית דפנה כהן נוצר קשר בינו לבין חברת פרש פוינט.

"התאחדות התעשיינים: הטכנולוגיה בעייתית"

יצוין כי אגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, כמו גם חברות המזון הגדולות, מתנגד נחרצות להצעת החוק, שתשית על היצרנים עלויות משמעותיות.

עמדת התעשיינים היא כי לא ניתן לקדם בחקיקה טכנולוגיה שטרם קיבלה את כל האישורים הנדרשים ובהם אישור מכון התקנים.

במסמך שהפיץ בקרב חברי ועדת השרים לענייני חקיקה טוען האיגוד כי עדיין לא קיימת היתכנות טכנולוגית של המוצר וכי קיימת שונות גדולה בין סוגי המזון המשווקים בקירור, מה שמצריך התאמה פרטנית של רמת הרגישות של מדבקה לסוג המוצר.

לטענת האגוד, מדי יום מגיעים למקררי רשתות המזון 12–15 מיליון יחידות של מוצרי מזון המצויים בקירור וזאת עוד מבלי להתייחס לשוק התרופות. עלות המוצר מוערכת ב־8–40 אגורות כלומר פוטנציאל שוק של עד 1.8 מיליארד שקל.

חברת פרש פוינט מסרה בתגובה לדברים כי יצרה קשר עם ח"כ אילטוב רק לאחר שהוגשה הצעת החוק. תשובה דומה גם התקבלה מחברת varcode. חברת m3 מסרה כי לא ידעה על הצעת החוק וכי ממילא היא אינה נוגעת אליה באופן מלא מכיוון שהמוצר שלה טוב רק לשוק התרופות.

ח"כ רוברט אילטוב: מי שלא רוצה את החוק - יכפיש אותי

ח"כ רוברט אילטוב אמר בתגובה לדברים: "מדובר בהצעה מהפכנית. נחשפתי לכמה פרסומים שלפיהם מוצרים שמוצאים מקירור בזמן ההעברה לחנויות עוברים אחר כך הקפאה נוספת. הלקוחות לא יודעים זאת בעת הרכישה. דרך עבודתי בשדולת ההייטק בדקתי ומצאתי שיש כמה חברות שעובדות בתחום. ביקרתי בחברת פרש פוינט כדי לוודא שיש מוצר שעונה על הדרישות ואני מתכוון לבקר בחברות נוספות. גם הטענה שמדובר בטכנולוגיה יקרה באה להסתיר כשלים בתהליך הבאת מוצרי המזון לחנויות. מדבקה תעלה רק סנט אחד. אני מניח שכל מי שלא רוצה את החוק ירצה להכפיש אותי ולטעון שיש לי אינטרס מסחרי, אבל זה לא נכון. אין שום סיבה שחברה בודדת תשווק את המדבקה. תהיה תחרות, ובכלל, עד שתהליך החקיקה הארוך יסתיים אני בטוח שיצוצו שחקנים נוספים בשוק".

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
זה רעיון מצויין שיחסוך לצרכן הרבה כסף וכאב ראש מדוע כנסו
דוגצא קטנה הלכת לסופר קנית חלב אתה לוקח חלב רק אם המדבקה מראה שהוא טרי אין צורך לחפש תאריך ולנבור במקררים עד למציאת תאריך הרחוק ביותר איך חוסך כסף לצרכן כאשר החלב במקרר אצלך בבית אם התאריך עבר אתה זורק את החלב (או כל מוצר אחר) אבל כאשר יש מדבקה והמוצר עמד בתנאי קירור טובים אתה זורק את החלב רק כאשר המדבקה מראה כי הוא כבר לא טרי ללא תלות בתאריך מדינות רבות כבר משתמשות במדבקות גרמניה ארה"ב מקסיקו ועוד אז מדוע זה לא טוב ליהודים? כי זה מפריע לייצרנים ולמשווקים לדפוק אותנו הצרכנים !!!
אחד שיודע  |  10.11.09
5.
מי עומד מאחורי המדבקה
כמו שהכתבים של כלכליסט שאלו שאלה זאת אני יכול לשאול מי עומד מאחורי הכתבה ? שאלה בהחלט רליונטית האם לא עומדים מאחורי הכותבים חברות המזון לדוגמא. לא מצאתי כל היחסות בכתבה באם המדבקה טובה או רעה מה היתרונות של המדבקה כל מה שחיפשו הכתבים "מי עומג מאחורי המדבקה" . מאחורי כל חוק יש מי שנהנה . כמו לדוגמא בכדי לקנות אפודים זוהרים מישהו יבא אותם לארף וכמובן מישהו גם הרוויח דוגמא שנייה השקיות הרב פעמיות אשר יחליפ את השקיות הפלסטיק החד פעמיות גם במקרה זה מפעל אחד או לבטח רבים יהיהנו ואילו המפעלים המיצרים כיום שקיות יפגעו האם לא ברורו שמאחורי כל חוק יהיה חברה אשר תהנה השאלה האם המוצר קרי החוק יטיב האם האזרח או לא ולצערי הכותבים נפלו לפח אשר שדולת חברות המזון הפילו אותם לתוכם
אחד העם  |  04.11.09
לכל התגובות