במת כלכליסט: גמלאי שירותי הביטחון מופקרים

אילו נערך משאל עם, באמצע מלחמת יום הכיפורים או אפילו באמצע מלחמת לבנון השנייה, ובו עם ישראל היה נשאל מה הוא מוכן להעניק לחיילי צה"ל ולמפקדיו ובלבד שהמלחמה תסתיים והשקט יחזור - התשובה היתה: כל מה שיבקשו.

היום התרחקנו ממלחמות, לפחות בתודעת הציבור הישראלי שיודע להדחיק סכנות, וחיילי צה"ל ומפקדיו נשכחו (עד למלחמה הבאה).

במשרד האוצר ובכנסת מתנהלים דיונים על שינוי חוק שירות קבע וגמלאות כדי להביא להפרדת הגמלאות של גמלאי צה"ל (ושירותי הביטחון האחרים) משכר המשרתים הפעילים ובעלי דרגות הכתף. כלומר אם שכר קציני צה"ל יועלה לא במסגרת תוספת היוקר, הדבר לא ישפיע על רמת השכר של הגמלאי. השכר של גמלאי צה"ל יעודכן רק אם תינתן תוספת יוקר לכל תושבי ישראל.

הדבר יביא לשחיקת השכר של גמלאי צה"ל ושירותי הביטחון בעשרות אחוזים, וככל שהגמלאים יאריכו ימים, כך תישחק הגמלה עד שכאשר הגמלאי הזקן יזדקק לגמלה יותר מכל - היא תהיה שחוקה לחלוטין. השחיקה תהיה גדולה ומשמעותית יותר אצל גמלאים בדרגות הנמוכות. אם שכרו של גמלאי הוא, למשל, כ־5,000 שקל בחודש, הוא עשוי להישחק לכדי 2,500 שקל במונחים ריאליים, כשיזדקן.

חקיקה נפרדת

בשנים קודמות ניסה משרד האוצר להכניס לחוק ההסדרים את שינוי החוק, אך ללא הצלחה. בחוק ההסדרים הנוכחי העלה משרד האוצר את הנושא שוב, והפעם אישרה הממשלה את ההצעה בהחלטה מס' 174, סעיף 51, מ־12 במאי 2009. הממשלה התנתה את הפעלת החוק במשא ומתן בין האוצר לצה"ל. מאחר שחוק ההסדרים כבר עבר בכנסת, הרי שהשינוי המוצע לא עבר ותידרש חקיקה נפרדת.

למרבה הצער, המו"מ על הגמלה של הגמלאים מנוהל על ידי צה"ל (ראש אכ"א והיועץ הכספי למשרד הביטחון) מול הממונה על השכר באוצר, כשנושא המו"מ הוא תנאי המעבר עקב שינוי החוק המוצע. מאחר שלצה"ל מגוון צרכים נוספים נוכח איומים ביטחוניים חסרי תקדים, הוא עשוי לוותר בנושא הגמלה לעומת נושאים אחרים.

האוצר אף מודיע שיוכל להפנות את מיליארדי השקלים שייחסכו מהגמלאים לטובת שיפור תנאי השירות של חיילי הקבע הפעילים. כלומר, האוצר יוצר תחושה של משחק סכום אפס בין גמלאי צה"ל לבין המשרתים הפעילים. הרמטכ"ל נמצא בתווך, במעין ניגוד עניינים בשל חובותיו להיות נאמן לצד החיילים הפעילים והגמלאים כאחד. כמו כן, בל נשכח שכל חייל פעיל יגיע לבסוף לגמלאות. חלק מהקצינים והנגדים הפעילים, שיראו את אשר מתרחש לנגד עיניהם, עשויים לחשוב שאכן הצבא מפקיר את אנשיו, ואין זה משנה אם ההפקרה מכוונת לימי בחרותו של הלוחם או לזקנתו.

מצב של הפרת חוזה

נוסף על כך, יש להיזהר מהכוונה לשנות את כללי המשחק לאחר המשחק עצמו. הרי משרתי הקבע שהתנדבו לצה"ל בתנאים מסוימים, תוך ידיעה שהצבא דואג גם לתקופת הגמלאות שלהם, ימצאו עצמם במצב של "הפרת חוזה" כאשר הגמלה המובטחת למתגייס בעת גיוסו תישחק קשות. כלומר, הדבר אמור בעיקר לגבי הגמלאים אך חשוב לא פחות לחיילים הפעילים בשירות קבע.

אסור שהרמטכ"ל יימצא "בניגוד עניינים". עליו לדבוק בהבטחות שנתן בכנס הגמלאים האחרון בקיסריה, שבו אמר כי לא ייתן לפגוע בגמלאי צה"ל. אני קורא לממשלה לחדול מלתקוף בכל פעם מחדש את גמלאי צה"ל ושירותי הביטחון האחרים, בעיקר בין המלחמות. כמו כן אני קורא לממשלה לבטל את הצעת החוק הזו ובכך לבטל עוולה כפוית טובה שכזו כלפי צה"ל וגמלאיו. חשבו תמיד על הנושא מתוך תחושה שאתם בעיצומה של מלחמה בלתי נמנעת.

עודד טירה הוא תא"ל (מיל'), לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים