אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחבט והגזר צילום: אי אף פי

המחבט והגזר

4 הערות על הזכייה של ניו יורק יאנקיז באליפות הבייסבול ומסקנה אחת לבעלי הקבוצות בישראל: תתחילו לשלם מתחת לשולחן

08.11.2009, 09:14 | אסף רותם

27 הוא המספר שנכתב הכי הרבה אחרי הניצחון של ניו יורק יאנקיז נגד פילדלפיה פיליז בוורלד סירייס: 27. הוא מספר האליפויות של הניו יורק יאנקיז. והנה כמה מספרים קצת יותר מעניינים שנרשמו בסדרת הגמר של 2009.

האוהדים הטובים בעולם?

כל סדרה שמגיעה לשישה משחקים ומעלה תעמיד נתוני רייטינג יפים, אך השנה צברה הסדרה נתונים יפים מהרגע הראשון. לאחר רייטינג השפל של השנה הקודמת, שבה ניצחה פילדלפיה את טמפה ביי, קבוצה מלהיבה אך בעלת שוק קטן, זכתה רשת פוקס, ששידרה את המשחק, לזינוק של 36% באחוזי הצפייה, לממוצע של 11.4% — וזה עוד לפני המשחק השישי.

הסדרה הזאת ממחישה את החשיבות של השוק המקומי — בפילדלפיה העמידו האוהדים הפנאטיים של הפיליז את הרייטינג של העיר והפרברים על 41%, בעוד בניו יורק עומד הנתון על כמעט 29%. וזה הרבה צופים. בפעם הבאה שתשמעו את הקלישאה "יש לנו את האוהדים הטובים בעולם" תבקשו מספרים.

שחקני ניו יורק יאנקיז חוגגים. תקציב המשכורות הגבוה בעולם ניצח, צילום: רויטרס שחקני ניו יורק יאנקיז חוגגים. תקציב המשכורות הגבוה בעולם ניצח | צילום: רויטרס שחקני ניו יורק יאנקיז חוגגים. תקציב המשכורות הגבוה בעולם ניצח, צילום: רויטרס

התעוזה ניצחה

בייסבול הוא משחק שבו שולטות ההגנות. למעשה, זהו המשחק היחיד שבו ההגנה מחזיקה בכדור. ואולם, מבחינת סיכויי ההצלחה, המגיש (פיצ'ר) הוא כמו בועט העונשין בכדורגל — אם הוא יעשה את העבודה, הוא מותיר לשוער, או לחובט במקרה שלנו, מעט מאוד סיכוי.

עם זאת, בשל המעמסה הפיזית הם אינם יכולים לזרוק מדי יום. ג'ו ג'ירארדי, המאמן של היאנקיז, הימר על מנוחה קצרה יותר עבור הפיצ'ר הטוב ביותר שלו — CC סבתיה — וקיבל בתמורה את סבתיה לשלושה משחקים (בפועל זרק רק בשניים). צ'ארלי מניואל, המאמן של פילדלפיה, בחר שלא לשחוק את קליף לי, הכוכב שלו. לי ניצח בשני המשחקים שבהם זרק, אבל מנואל שילם על כך בסדרה. כמו ב"הישרדות" כך גם בספורט, קשה לקחת אליפות בלי לעשות מהלך גדול ומרובה סיכונים.

אבל הכסף עוזר

היאנקיז סתמו בפגרת חורף אחת חורים בסגל שלשאר הקבוצות היה לוקח לסגור שנים — בעזרת צ'קים שמנים. 400 מיליון דולר נזרקו על שלושה שחקנים, סבתיה היה אחד מהם. ואולם, לאחר שנים של הפסדים כספיים כואבים למותג הספורט המפורסם בעולם, דווקא את שנת המיתון הכבד, בתקציב שכר עצום של כ־200 מיליון דולר, סיימו היאנקיז ברווח.

שלושה גורמים הובילו לכך: אצטדיון חדש, משחקי בית בפלייאוף והקלות מס.

בתחילת השנה נאלצו היאנקיז לחתוך את מחירי כיסאות היוקרה, שעמדו ריקים ברובם, ומשום שמצלמת הטלוויזיה לוכדת אותם בפריים באופן תדיר, נוצרה תחושה אצטדיון רפאים — וזו לא התחושה שאצטדיון שהוקם ב־1.5 מיליארד דולר צריך לשדר. עם זאת, בסיכום השנה רשמו היאנקיז תפוסה של 94% באצטדיון החדש, שמכניס הרבה יותר כסף בכל משחק ומשחק. וגם, הגעתם של "המפציצים מהברונקס" לפלייאוף עזרה להוסיף עוד שמונה משחקי בית — 10% מהמספר השנתי.

פרסומים מהימים האחרונים התייחסו לתרומה של 15 מיליון דולר לעיר ניו יורק מכל משחק בוורלד סירייס, ותרומה של עד 10 מיליון דולר לפילדלפיה. נתונים אלה סותרים מחקרי עבר על תרומת ספורט לעסקים בעיר. מחקר מ־2005 של הכלכלנים ויקטור מתיסון ורוברט באדה, שניתח סדרות פלייאוף של 30 שנה, פקפק אף הוא בהנחה שאכן יש עלייה בהכנסות של העיר, אבל הסיק שבאמצעות האווירה החיובית (feel good factor), התומכת בפעילות צרכנית וממזערת חששות כלכליים, מדובר בתוספת של כ־7 מיליון דולר למשחק.

ב־2009, גם 7 מיליון דולר ליום אינם נתון רע. כמה מתוך זה זרם ליאנקי סטאדיום המחודש? את זה כבר קשה לדעת.

מה שכן נודע הוא שההשקעה האדירה באצטדיון הובילה להטבת מס של 40 מיליון דולר לפחות — מעיריית ניו יורק. חברו אותה לעלייה במשחקי הבית ולתקבולים בכל משחק ותעמידו את הכוכבים בקונסטלציה הנכונה, ותגיעו לרווח עבור קבוצה שמשלמת "מס יוקרה" (מס שהקבוצות העשירות שנמצאות מעל תקרת השכר משלמות לקבוצות העניות) של כ־100 מיליון דולר בגלל הסגל היקר שלה. אז הנה הטיפ הישראלי לסדרת הגמר: לעבור לחוזים מתחת לשולחן. איתם, המספרים שישולמו כמס מותרות יותר נוחים.

גבורה זה אין

A-רוד, או אלכס רודריגז, מהיאנקיז הוא הפנים המוכרות ביותר בבייסבול, וכנראה היה נכנס לספרי ההיסטוריה כגדול השחקנים בכל הזמנים — אלמלא הודה בשימוש בסטרואידים. יחסי השנאה־שנאה של הקהל עם A-רוד קיבלו השנה תפנית מעניינת, כאשר סוף סוף התייצב לסדרות הפלייאוף ועזר לקבוצה להגיע אל סדרת הגמר. A-רוד שיחק סדרת גמר די חלשה, אך סוף סוף, בגיל 34, יש לו טבעת שמוכיחה שהוא אלוף. וכעת, כשהקוף ירד מגבו כאשר ישאלו אותו שוב לגבי שכרו — הגבוה ביותר בספורט — 27.7 מיליון דולר בשנה, הוא יכול להתעלם ולהציג את מספרי השיא שישיג בשנה הבאה.

מנגד, צ'ייס אטלי מפילדלפיה ידוע כשחקן בעל מוסר עבודה גבוה. אטלי, אגב, לא יכול להתלונן על המשכורת — 11.2 מיליון דולר השנה. זה שכר גבוה, אך לא חריג בבייסבול לאול־סטאר שלוש שנים ברציפות, שזכה באליפות עם קבוצתו בשנה שעברה.

אבל בפלייאוף השנה השווה אטלי את אחד השיאים הקדושים בפלייאוף: שיא ההום־ראנס (חבטות חזקות שמעיפות את הכדור מחוץ למגרש, ומקנות נקודה על החובט ועל כל רץ נוסף שהיה על הבסיסים) של רגי ג'קסון, שחקן יאנקיז שזכה בשל ההירואיות שלו בפלייאוף לכינוי "מר אוקטובר" (החודש שבו משחקים את הפלייאוף בבייסבול). חמישה כדורים של אטלי נחבטו מחוץ למגרש. שלושה מתוכם, אגב, מול אותו סבתיה, שמשתכר כפול ממנו. ולאוהדי הבייסבול בעולם נותר להצטער איפוא על כך שלא ראינו עימות שלישי בין השחקנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות