יזמי מגדל ליבר בתל אביב יוכלו להקים מבנה של עד 150 יחידות דיור

יזמי מגדל ליבר בתל אביב יוכלו לבחור מתוך שלוש חלופות שונות שהעמידה בפניהן הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בתל אביב, במגדל בו הם מעוניינים.

הוועדה דחתה בשבוע שעבר מספר התנגדויות שהוגשו למתחם ואישרה את שלוש החלופות, עם שינויים קלים המאפשרים לבנות על המתחם יחידות מגורים, תוספת של מתחם מסחרי ועימו תוספת של חניון ציבורי.

בפני היזמים - חברת אמריקן קולוני, שבשליטת רועי לוסטרניק ומשה גבריאלי, ניצבות שלוש אפשרויות. הראשונה הינה בנייה למגורים - עד 150 יחידות דיור בשטח ממוצע מינימלי של 85 מ"ר שטח עיקרי, גובה של 100 מטר מהקרקע, גובה של עד 3.4 מטר לקומה טיפוסית ותכסית של 800 מ"ר.

אפשרות נוספת הינה בניית בניין משרדים - הכוללת מגדל בגובה 92 מטר, גובה קומה טיפוסית של עד 3.8 מטר (כ-20 קומות). וחלופה שלישית הינה ייעוד מעורב, הכולל 75% למטרות מסחריות ו-25% מגורים גובה זהה לחלופת המגורים. גובה קומות התעסוקה כגובה קומות המשרדים ותכסית 900 מ"ר. בנוסף יוקם מבנה ציבורי בשטח של 400 מ"ר וכן קומת חניה בחניון התת קרקעי המיועדת לציבור הרחב.

מתחם ליבר נמצא על קרקע בשטח 6 דונם בין הרחובות פינס ואילת, התוכנית היא חלק מתוכנית כוללת שנקראת מתחם המסילה שצפויה להוסיף לאזור זה של תל אביב כ-1,400 ‬יחידות דיור וכ‭150-‬ אלף מ"ר בנוי של שטחי תעסוקה.

מדובר בתוכנית שמעסיקה את רשויות התכנון התושבים והארגונים הירוקים מזה עשרות שנים, ובעקבותיה הקימו תושבי נווה צדק בשנת 2004 ועד פעולה בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע ותושבי פלורנטין.

התנגדותם העיקרית התבססה על כך שהעירייה מציגה מספר תוכניות נפרדות ללא תוכנית כוללת שמחברת את כולן וללא בדיקה מעמיקה של השפעות התוכנית על שכונת נווה צדק בהיבטים של תחבורה, שטחים ציבוריים, השפעה על שכונות המגורים הסמוכות וכו'.

כאמור, הוועדה המחוזית פסלה את מרבית ההתנגדויות ובהן את בקשתה של עיריית תל אביב לאפשר חלופה אחת למגדל מגורים בשילוב (25%) של מגורים. את החברה ייצגו עורכי הדין זאב הרטבי, כפיר גבע ואורי עמנואל ממשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות'.