אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיהו השותף השקט של הברונפמנים צילום: יהודה באלטסהוזער

מיהו השותף השקט של הברונפמנים

רובין שראן, איל העסקים החרדי מניו יורק, עשה את מרבית הונו מעסקאות נדל"ן ענקיות במנהטן. כלכליסט חושף פרטים נוספים על השותף השקט בגרעין השליטה בבנק דיסקונט, המקורב לרבני המגזר הליטאי ותורם מיליונים לישיבות

09.11.2009, 07:03 | טלי שמיר, ניו יורק

בכירי בנק דיסקונט היו מעדיפים בוודאי למחוק מהתודעה הציבורית את השבוע החולף, שהתחיל בניסיון הדחה מתוקשר של יו"ר הבנק שלמה זהר מצד בעלי השליטה בבנק, משפחת ברונפמן, והסתיים בחשיפת פרשה משונה בארצות הברית הקשורה בבעל שליטה אחר בבנק, רובין שראן.

שמו של רובין שראן, איל הנדל"ן החרדי מברוקלין, מוזכר כמעט תמיד באותה נשימה עם שמה של משפחת ברונפמן. קבוצת ברונפמן־שראן מחזיקה ב־26% ממניות בנק דיסקונט, אך בניגוד לבני משפחת ברונפמן, שראן הוא משקיע שקט בקבוצה ומתרחק מאוד מהתקשורת הישראלית והזרה. זאת אף ששראן הוא בעל המניות היחיד הגדול ביותר בבנק, עם אחזקה של 10.4%.

"הוא אדם פרטי מאוד", אומרים מקורביו של שראן. "הוא ממעט להופיע בציבור הרחב ומשתייך לקהילה מאוד סגורה של חרדים. הוא מסוג המיליארדרים שהצליחו עד לאחרונה להישאר מתחת לרדאר", מוסיף גורם בעסקי הנדל"ן במנהטן.

אלא ששמו של שראן עלה לאחרונה לכותרות בגין תביעה שהגישו נגדו משרד המשפטים הפדרלי ואיש העסקים אדם רזניק, על פיה, קיבל שראן כספים שלא כדין (“קיק־בק") בשווי של כ־50 מיליון דולר. בתמורה לכסף התחייב שראן, על פי התביעה, להפנות במשך 15 שנה את כל הקשישים המתגוררים ברשתות בתי האבות שבבעלותו, מארינר (Mariner) וסאבה (Sava), לאומניקייר (Omnicare) - רשת בתי המרקחת הגדולה בארה"ב לבתי אבות.

"שראן קנה את רשת מארינר ב־2004. אחרי שהעסקה נחתמה, שראן גילה שהוא צריך עוד כסף כדי להשלים את הרכישה, ואז הכל התחיל", אמר ל"כלכליסט" עו"ד טים מקורמק מחברת פיליפס וכהן, שמייצג את התובע רזניק.

 

"עמוד תווך בקהילה"

בקהילה החרדית מסרבים להאמין ששראן, שמוגדר כ"עמוד תווך של רבים ממוסדות התורה" (כך על פי אתר האינטרנט "בחדרי חרדים"), פעל בזדון. בישראל ובעולם נחשב שראן לתורם ונדבן גדול. שראן מתגורר בפלאטבוש במדינת ניו יורק, אך מתגורר חלק מהזמן גם בישראל, בביתו שבשכונת שערי חסד בירושלים, שם הוא נוהג לארח רבנים שאליהם הוא מקורב, כגון הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

בניו של שראן לומדים בישיבת פונביץ' בבני ברק ומנהלים אורח חיים צנוע כבחורי ישיבה לכל דבר למרות הרקע העשיר שממנו הם מגיעים. מקורב לשראן אמר ל"כלכליסט" שהוא "מקווה שכל הסיפור הזה יתברר כטעות כי רובין הוא אחד מעמודי התווך של עולם התורה, וסיפור כזה איננו תפור למידותיו".

שראן הוא תומך נלהב של קרן ברכת שמואל, שמסבסדת תלמידי ישיבות בישראל. בשש השנים מאז היווסדה חילקה הקרן - שהאסיפות השנתיות שלה נערכות בסוכתו של שראן בירושלים - יותר מ־60 אלף צ'קים לאברכים בשווי של יותר מ־20 מיליון דולר. על פי האתר החרדי "כיכר השבת", שראן מתכוון להקים בקרוב קרן חדשה לסיוע בדיור לאברכים. הוא תומך במוסדות יהודיים רבים גם בניו יורק, בהם ישיבת מירר בברוקלין (שאותה גם שיפץ ב־2006) ואקדמיית עזרא, מוסד חינוכי ששם לו למטרה להראות ליהודים "אבודים" את דרך התורה.

מקור הונו של שראן, בשנות ה־60 לחייו, הוא בקנייה ומכירה של נדל"ן. החברה המרכזית שבבעלותו, קמבי'ס אינטרנשיונל (שבה עובדים גם בניו של שראן, אבי ואלי), מכרה ב־2007 כ־4,000 יחידות בהארלם בסכום של כמיליארד דולר - עסקת הנדל"ן הפרטית השנייה בגודלה בהיסטוריה של מנהטן.

הוא שותף בחברות הנדל"ן סומרסט ו־Industry City Associates, שמחזיקה בין השאר קומפלקס תעשייתי בשטח של 560 אלף מ"ר בברוקלין. הוא גם אחד הבעלים של בניין וולוורת' ההיסטורי במנהטן (שעד 1930 היה הבניין הגבוה בניו יורק). לאחרונה פורסם כי קבוצת משקיעים מאיטליה מתעניינת ברכישת הבניין.

סירב להסדר פשרה

 

ב־2004, כאמור, רכש את החברות מארינר וסאבה. "לרשת מארינר היתה חברה־בת קטנה בשם MMS, שסיפקה צינוריות הזנה לבתי אבות", מסביר מקמורק. "בחברה היו שני עובדים בלבד, והשווי שלה היה 2–3 מיליון דולר לכל היותר. אומניקייר קנתה משראן את MMS ב־50 מיליון דולר. באותו יום בדיוק, 12 באוקטובר 2004, חתמו מרינר ואומניקייר על חוזה בלעדיות למשך 15 שנה. הם העמידו פנים שהחוזה לא קשור ל־50 מיליון דולר, אבל הממשל מצא מסמכים שמראים ששתי העסקאות הן בעצם אותה עסקה".

התביעה הוגשה במרץ השנה, אך הסיפור עלה לכותרות בשבוע שעבר בעקבות הסדר פשרה שעליה חתמה אומניקייר, שלפיה התחייבה לשלם 98 מיליון דולר לממשל. שראן, עם אנשיו שתיווכו במגעים - יועץ ההשקעות מורי פורמן ועו"ד לאונרד גרונשטיין (שבעבר שימש יו"ר דיסקונט בניו יורק) - סירבו לפשרה שהוצעה, וההליכים נגד השלושה נמשכים.

האדם שחשף את הפרשה הוא אדם רזניק, איש עסקים ומכור להימורים לשעבר, שבילה תקופה בכלא לאחר שהפסדיו הרבים תרמו בעקיפין להתמוטטות בנק בשיקגו ב־2002. ב־2004 עבד רזניק כיזם ומתווך בתעשיית הבריאות, ולדבריו, כשניגש לחברת מרינר לעניין אותה בספקיות תרופות נאמר לו כי לא יוכלו לעשות עסקים עמו בעקבות החוזה עם אומניקייר.

מקורמק אמר כי "העסקה נשמעה לו קצת לא בסדר. הוא התחיל לחקור ואז פנה עם הסיפור למדינה. הממשלה חקרה והחליטה שרזניק צודק". לידי המדינה הגיעו תכתובות אימייל המעידות לכאורה על כך שפורמן וגרונשטיין, שפעלו בשמו של שראן, ידעו שהעסקה אינה חוקית.

"כשנודע לשלושת הנאשמים שהמדינה חוקרת את העניין, הם התחילו ליצור רטרואקטיבית מסמכים מזויפים מתאריכי העסקה", טוען מקורמק.

ההערכה היא, כי הפרשה לא עתידה להשפיע על היתר השליטה בדיסקונט והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינו צפוי להתערב בעניין. זאת מאחר שלא מדובר בהליך פלילי, אלא בהליך משפטי אזרחי.

מקורביו של שראן מסרו ל"כלכליסט": "סעיף ה'קיק־בק' הוא סעיף בחוק האזרחי האמריקאי, שאומר: 'אם אתה ספק שלי, אתה לא יכול לעשות עסקים איתי'. זה לא שוחד, לא דומה לשוחד. זה לא קרוב לשוחד. מדובר בתביעה שהוגשה במרץ, ומשרד המשפטים בחר לפרסם אותה עכשיו, כנראה כי עכשיו אומניקייר הסכימה לשלם. שראן לא ידע מזה שום דבר, הוא עשה עסקה כשרה והוא נדהם לשמוע את הטענות נגדו. אין טענה אמיתית נגד שראן".

"פעל על פי חוק"

שראן הוא "שותף שקט" פיננסי של משפחת ברונפמן באחזקה בבנק דיסקונט. מדינת ישראל הפריטה את בנק דיסקונט ב־2005, לאחר שב־1 בפברואר נחתמה העסקה בין נכסים מ.י., הממונה על מכירת מניות הבנקים שבידי המדינה, לבין קבוצת ברונפמן־שראן. במסגרת ההסכם, שהושלם סופית

ב־31 בינואר 2006, רכשה הקבוצה 26% ממניות הבנק בתמורה ל־1.3 מיליארד שקל. הרוכשים קיבלו אופציה לתקופה של שלוש שנים מיום השלמת העסקה לרכוש עד 25% נוספים ממניות הבנק - אך לא מימשו אותה.

בעבר היו הערכות כי משפחת ברונפמן תקנה את מניותיו של שראן, ומתיו ברונפמן אף התייחס לכך בראיון בשנה שעברה: "אנחנו רואים בבנק אחזקה משמעותית של המשפחה. אני לא חושב שמשפחת שראן רואה בזה אחזקת ליבה. אין שום חילוקי דעות בינינו, וגם הם שמחים להישאר בדיסקונט עוד כמה שנים".

ממשרד יחסי הציבור של שראן נמסר ל"כלכליסט": "מר שראן מאמין שהוא פעל על פי חוק, מתוך רצון טוב ועל פי הנחיות מומחים מנוסים".

סייעה בהכנת הכתבה: שלהבת חסדיאל

תגיות