הרוח הגבית לביומד הישראלי מגיעה מארצות הברית

אופטימיות חובקת כל - נדמה שכך צריך לתאר את המתרחש בשוק הביומד הישראלי. לאחר שנה קשה שבה לא יכלו החברות לגייס כסף פרטי, ובוודאי שלא ציבורי, חזרו הגיוסים במלוא העוצמה, בעקבות התנופה בשוק המניות, לצד התקדמות קלינית של חלק מהחברות. לא פחות מ־212 מיליון שקל גויסו בשוק הביומד הישראלי בשבועיים האחרונים של חודש אוקטובר. למה דווקא שוק זה, שטומן בתוכו סיכון רב, הרים ראש על רקע משבר עולמי חריף? בהסתכלות רחבה יותר ניתן לראות, כי הסנטימנט החיובי בשוק המקומי הוא בעצם חלק קטן ממגמה עולמית רחבה יותר, שאותה מובילה ארה"ב.

משבר האשראי, שנולד בארה"ב והוביל את הכלכלה האמריקאית והעולמית למיתון חריף, סתם את הגולל על האפשרות של חברות ביומד אמריקאיות לגייס כספים כדי להמשיך במימון תהליכי מו"פ ושיווק. מהרבעון השני של 2008 ועד הרבעון השלישי של 2009 לא היו בארה"ב גיוסי כספים של חברות בתחום, בהנפקות ראשוניות או חוזרות, וזאת לאחר כמה שנים של ערנות בשוק.

השפעות המשבר בארה"ב הורגשו תחילה בשוק הביומד, כשהמשקיעים נמלטו משוק המניות בתקווה למצוא השקעות סולידיות מחוץ לבורסות. בשל תמהיל הסיכון־סיכוי הגבוה בשוק הביומד התופעה הורגשה היטב בענף זה.

לפי ארגון תעשיית הביומד האמריקאי, ב־2008 ירד סך ההשקעות בענף הביומד (ציבוריות ופרטיות) ב־54% ל־10 מיליארד דולר לעומת 22 מיליארד דולר שגייס התחום בשנת 2007. עוד עלה מנתוני הארגון כי בתחילת 2009, ל־50% מחברות הביומד הציבוריות היו מזומן ושווי מזומן שיספיקו עד שנה לכל היותר, ול־25% מהחברות בתחום היה כסף לעוד חצי שנה של פעילות בלבד.

בשל כמה גורמים, ובהם הירידה החדה במחירי המניות של חברות הביוטכנולוגיה בארה"ב והיעדר אפשרויות השקעה חלופיות עבור חברות שהיו מעוניינות בביצוע רכישות, פינו גיוסי ההון את מקומם לפעילות של מיזוגים ורכישות. העסקה הבולטת בתחום היתה של ענקית התרופות רוש, אשר רכשה במרץ השנה את יתרת המניות שטרם היו ברשותה של אחת מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות בעולם, ג'ננטק, תמורת 47 מיליארד דולר, ולפי שווי של 100 מיליארד דולר.

חברות בעלות איתנות פיננסית ניצלו את 2008 לקידום המוצרים שבפיתוח, לצמצום התחרות ולשדרוג טכנולוגיות קיימות. התופעה באה לידי ביטוי גם בין חברות הפארמה הגדולות, כאשר פייזר, לדוגמה, סיכמה על רכישת וויית' תמורת 68 מיליארד דולר בינואר השנה, ואילו מרק אנד קו סיכמה חודשיים לאחר מכן על רכישת שרינג פלאו ב־41 מיליארד דולר. ניתן גם להסיק כי בסביבה שבה הסיכוי לאקזיט עולה, התיאבון של המשקיעים עשוי לעלות בהתאם.

ואמנם, שעריו של השוק בארה"ב נפתחים ונסגרים לסירוגין בעיתויים שונים במהלך העשורים האחרונים. לפי נתונים של פירמת ארנסט אנד יאנג, ההנפקות הראשוניות בביומד, שמהוות אינדיקציה לאווירה הכללית ששוררת בשוק זה, ידעו עליות ומורדות. לראיה, בשנים 1984 ו־1985 עבר ענף הביומד שישה רבעונים ללא הנפקות ראשוניות חדשות, ב־1989 עבר השוק עוד ארבעה רבעונים ללא הנפקה, ולאחרונה, בשנים 2002–2003, עבר שוק הביומד האמריקאי עוד חמישה רבעונים רצופים ללא הנפקות חדשות.

התיאבון גדל

אלא שנראה כי היובש בגיוסים מתקרב אל קצו, ונוצר היפוך מגמה התופס תאוצה. מאז מרץ השנה נמצא שוק המניות בעליות מתמשכות אשר הביאו את מדד S&P 500 לנסיקה של לא פחות מ־58%, כאשר משבר האשראי משתחרר לאטו. השיפור בשווקים האמריקאיים מגדיל, מצד אחד, את תיאבון המשקיעים לסיכון, ומצד שני מאפשר לחברות לרחרח סביב אפשרויות גיוסים נוספים או ראשוניים.

התוצאות כבר ניכרות. ברבעון השלישי של 2009 היו שתי הנפקות ראשוניות לציבור בארה"ב של חברות הביוטכנולוגיה, לאחר חמישה רבעונים ללא אף הנפקה. קאמברלנד, חברת הביופרמצבטיקה מנשוויל טנסי, גייסה 85 מיליון דולר במניות ב־11 באוגוסט, לאחר שאחת מתרופות הדגל שלה, קלודור, שניתנת בעירוי ונועדה לטיפול בחום ובכאבים לחולים במחלות קיבה, לב וכליות, קיבלה ביוני השנה אישור שיווק מה־FDA.

דוגמה נוספת הנה חברת הביופרמצבטיקה טלקריס, חברה ותיקה שמכרה 1.4 מיליארד דולר ב־2008 ומתמחה בתרופות מבוססות פלסמה (לרבות תרופת ה־ATT, שעשויה להתחרות בתרופה של קמהדע אם וכאשר החברה הישראלית תקבל מה־FDA אישור לשיווק סופי). החברה גייסה 950 מיליון דולר בהנפקה באמצע ספטמבר, כאשר חלק ניכר מהכספים שגויסו נועדו לצמצום חוב. חשוב לציין שאף על פי שהיו אלו הנפקות של חברות פרטיות, מדובר בחברות שקיבלו אישור לשיווק תרופה אחת לפחות בטרם יצאו להנפקה הראשונית, ועל כן, דה פקטו, הן אטרקטיביות יותר להשקעה מאשר חברות אחרות שמנפיקות כעת, ונמצאות בשלב הניסוי הקליני.

לא רק הנפקות ראשוניות

לצד ההנפקות הראשוניות, גם שוק ההנפקות החוזרות התעורר בארה"ב. לדוגמה חברת Human Genome, שרשמה הכנסות של 230 מיליון דולר ב־2008, גייסה ביולי 300 מיליון דולר, לאחר שהשלימה בהצלחה ניסוי שלב III לתרופה פרי פיתוחה לזאבת. לדברי חברת הביומד ממרילנד, שמעסיקה 880 עובדים, גיוס הכספים נועד לצמצם חוב ולממן את תהליך החדרת התרופה לזאבת, ועוד תרופה של החברה לצהבת, בשנים הקרובות.

עוד דוגמה מגיעה מכיוונה של חברת ספלון, בעלת שווי שוק של 4.4 מיליארד דולר, שגייסה בסוף מאי השנה 800 מיליון דולר באג"ח ובמניות, כדי לעבות את צבר המוצרים בפיתוח שלה. ספלון עומדת בפני סיום תקופת הפטנט ב־2012 של המוצר המרכזי שלה, הפרוויג'יל, תרופה לטיפול בעייפות שנגרמת כתוצאה מהפרעות שינה.

נראה כי הטרנד שמורגש היטב בשוק הביומד המקומי מושפע במידת מה מההתאוששות בשוק האמריקאי. אף שהגיוסים בקרב החברות באחד העם הם בהחלט בהיקפים קטנים יותר, שני השווקים מתנהגים באופן מתואם.

בהתחשב באווירה האופטימית ששוררת בשוק בארה"ב, אין זה מפתיע לגלות שדווקא בתחום הביוטכנולוגיה ממשיכים גיוסי הכספים הציבוריים לתפוס תאוצה באחד העם, למרות הסיכון הגבוה בתחום. השבועמיים האחרונים של אוקטובר טמנו בחובם עליית מדרגה נוספת בכל הקשור לפעילות הגיוס של החברות המקומיות. קמהדע, חברת הביופרמצבטיקה, בראשות דוד צור וראלף קאהן, גייסה כ־135 מיליון שקל באג"ח; חברת המכשור הרפואי מזור השלימה גיוס של כ־50 מיליון שקל במניות עם ביקושי יתר של פי ארבעה; הדסית ביו גייסה 27 מיליון שקל בהנפקת זכויות ואפלסוניקס, המפתחת פתרונות מבוססי אולטרה־סאונד לשוק האסתטיקה, גייסה כ־3 מיליון שקל בהנפקה פרטית.

הפעילות של השבועות האחרונים מתווספת לגיוסי ביכורים בשוק הביומד המקומי, כאשר גולת הכותרת מאז התעוררות התחום היא ההנפקה הראשונית לציבור של חברת די פארם מבית כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, שמתחילה את השלב השלישי של הניסויים הקליניים לתרופה שפיתחה לשבץ אסכמי. החברה גייסה סכום של 85 מיליון שקל, מתוכו 28 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור. הנפקת די פארם היתה ההנפקה הראשונית היחידה בשוק ההון הישראלי בשנתיים האחרונות. לאור ההתעוררות בשווקים בארה"ב, נראה מעט הגיוני יותר שרוח האופטימיות בשווקים באה לידי ביטוי דווקא בשוק רווי סיכון זה.